Wikiversity

Spitting Image

בובתה של ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, הדמות הבולטת (והשלילית) ביותר בסדרה
סוגה	סדרת טלוויזיה סטירית מבוססת בובות
יוצרים	ג'ון לויד ג'ון בלייר ולואיז גולד
משתתפים	כריס בארי הארי אנפילד ג'ון גלובר לואיז גולד סטיב נלון ורבים אחרים
פרסים	BAFTA (עריכה; 1989)
ארץ מקור	הממלכה המאוחדת
שפות	אנגלית
מספר עונות	18
מספר פרקים	131
הפקה
חברת הפקה	ITV Central
הפצה	אולפני ITV
אורך פרק	30 - 60 דקות
שידור
רשת שידור	ITV
תקופת שידור מקורית	26 בפברואר 1984 – 17 בפברואר 1996 (חודשה ב-3 באוקטובר 2020)
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

Spitting Image (כפל משמעות של דמות לירוק עליה ודומה כשתי טיפות רוק) היא סדרת טלוויזיה סאטירית בריטית ששודרה במקור בשנים 1984–1996 בהפקת חברת ITV. הדמויות בסדרה היו כולן בובות עשויות לטקס מוקצף, בדמויות קריקטוריות של פוליטיקאים בריטים ובינלאומיים, עם דיבוב וחיקויים של שחקנים. הטקסטים היו שנונים וחריפים במיוחד ותקפו את הפוליטיקאים באופן חסר תקדים, תוך העמדתם בסיטואציות גרוטסקיות. התוכניות הישראליות "החרצופים" ו"בובה של לילה" והתוכניות "Le Bébête Show" הצרפתית ומאחורי הפרגוד (Waraa el Setara) בשפה הערבית הופקו כגרסאות לתוכנית הבריטית המקורית. הבובות מהתוכנית השתתפו בקליפ שירה של להקת ג'נסיס "Land of Confusion". בשנים 1985–1992 הייתה התוכנית מועמדת לעשרה פרסי BAFTA וזכתה באחד (על עריכה) ב-1989. ב-3 באוקטובר 2020 חודשה התוכנית ועלתה לשידור בשירות הצפייה הישירה BritBox.

התוכנית נחשבת לאחת התוכניות המשפיעות ביותר בטלוויזיה הבריטית^[1], באמצעות השימוש החלוצי בבובות הצליחה התוכנית להגחיך את הפוליטיקאים ולהעמיד אותם במצבים שלא ייתכנו בכל דרך אחרת, ולהלך על הקו הדק שבין סאטירה נשכנית לבין העלבת עובדי ציבור.

בכל התקופה בה שודרה התוכנית נשלטה הממלכה המאוחדת על ידי המפלגה השמרנית, לרוב תחת ממשלה הנוקשה של מרגרט תאצ'ר. עלייתו של ג'ון מייג'ור האפור (שאף הוצג בתוכנית כדמות אפורה, פשוטו כמשמעו) סימנה את תחילת דעיכת הסאטירה ועליית הלייבור בראשות טוני בלייר, שסימל תקווה חדשה, הביא את התוכנית הסאטירית לסיומה. עם זאת, גם אופוזיציית הלייבור ספגה ביקורת נשכנית בתוכנית, כמו גם פוליטיקאים זרים. החצים המחודדים ביותר הופנו כלפי דיקטטורות וכלפי משטר האפרטהייד של דרום אפריקה, ששינה פניו במהלך שנות השידור (אחד השירים המפורסמים מן התוכנית הוא "I've Never Met a Nice South African" מהעונה השנייה^[2]). מועמדת נוספת לחיצי ביקורת הייתה מדיניות ארצות הברית בשלהי המלחמה הקרה, שכללה את תוכנית "מלחמת הכוכבים" של רונלד רייגן, שהוצגה כמיליטריזם מטורף. ככלל, הוצגו נשיאי ארצות הברית בתוכנית כחסרי מוח.

בנוסף לסאטירה מבוססת ופוליטית, הכילה התוכנית גם מידה גדושה של נונסנס ובדיחות פנימיות חסרות פשר, כגון חיבתו של קן ליווינגסטון לנחשים, מבטאו הטקסני של האפיפיור או כבשים שהופיעו במערכונים מדי פעם. לדמויות מסוימות הדביקו יוצרי התוכנית מאפיינים מומצאים, שהצליחו ליצור תדמית ציבורית, ללא כל בסיס מציאותי פרט לתוכנית.

אחד ממאפייני התוכנית היה השירים הסאטיריים שבוצעו במסגרתה. אחד מהם "The Chicken Song" (שיר התרנגולת) שהה שלושה שבועות בראש מצעד הסינגלים הבריטי בשנת 1986.

מלבד הפוליטיקאים הייתה משפחת המלוכה הבריטית שק החבטות העיקרי של התוכנית, שתקפה אותה באופן חסר תקדים. המלכה אליזבת צוירה כטרחנית כפייתית הנוטה לשיר את ההמנון בגוף ראשון, בעלה הנסיך פיליפ עוצב כקצר-רוח וחם מזג הנאלץ לסבול את שגעונותיה של המלכה (כולל שירת ההמנון בכל ערב בהצדעה). הנסיך צ'ארלס עוצב כשוטה נרפה, ואשתו הנסיכה דיאנה כתאוות פרסום המוציאה הון על פרטי לבוש, הבזה לבעלה ומתעללת בו. הנסיך ויליאם הצעיר תואר כעולל מרושע ומתוחכם, הזומם לרצוח את אחיו התינוק הנסיך הארי וחכם בהרבה מהוריו. המלכה האם עוצבה כזקנה סנילית האוחזת בידה תמיד בקבוק ג'ין, הנסיך אנדרו עוצב כרודף שמלות, והתוכנית מיצבה אותו כ"אנדי המיוחם", דימוי שדבק בו.

• מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, תוארה כאשת מדנים אגרסיבית וסמכותית.
• נורמן טביט, שר מן המפלגה השמרנית, הוצג כגלוח ראש.
• ג'פרי האו, "האיש השפוי" של המפלגה השמרנית, הוצג כמשעמם ונוטה לדבר עם כבשה. הצגה זו הייתה חלק ביצירת דמותו של דן מרידור ב"חרצופים", אך שם הוא בעליה של חתולה בשם מיצי.
• מייקל הזלטיין, "האיש המטורף" של המפלגה, הפך יותר ויותר מטורף מעונה לעונה.
• אדווינה קרי, שרת הבריאות שהייתה אחראית על התפרצות סלמונלה בביצים, תוארה כערפדית.
• שר התעסוקה, טום קינג, הוצג כ"איש הבלתי-נראה" בקטע מוזיקלי, תיאור שהשפיע על תיאור דמותו המתפוגגת של דן מרידור בתוכנית "החרצופים".
• ניל קינוק, יו"ר מפלגת הלייבור פטפטן ולשי בעל מבטא חזק
• קן ליווינגסטון, נציג השמאל הקיצוני, אוהד נחשים
• רוי התרסליי, חבר הפרלמנט מן הלייבור, שסבל מפגם-דיבור, עוצב כדמות היורקת עם כל מילה והיה אחת מהדמויות האהובות ביותר בתוכנית.
• טוני בלייר, הופיע לראשונה ב-1994 ודמותו עוצבה כתלמיד בית ספר ציבורי הלובש מכנסיים קצרים, אפודה וכובע. לאחר שנבחר, הלך החיוך שעל פניו וגדל.
• רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית, חסר מוח (מאחר שמוחו נמלט מראשו) חובב נשק גרעיני שהוחלף בג'ורג' בוש
• ננסי רייגן, רעיית הנשיא כיכבה במערכונים ובדיחות-חוזרות על ניתוחים פלסטיים.
• קספר ויינברגר, מזכיר ההגנה של ארצות הברית, אימפריאליסט חסר מעצורים
• סילבסטר סטאלון וטד קנדי כמועמדים לנשיאות ארצות הברית

"כוכבים" נוספים היו רוברט מוגאבה, פיטר וילם בותה, מיכאיל גורבצ'וב (עם כתם לידה על מצחו מעוצב כפטיש ומגל), מועמר קדאפי, בנזיר בוטו, האייתוללה ח'ומייני, פרנסואה מיטראן (חובש ברט ובעל ריח-פה מסריח משום), אדולף היטלר (שחי בעילום שם בבית ברחוב דאונינג 9), אימלדה מרקוס בעלת אלפי הנעליים וסדאם חוסיין.

רוסים, ככלל, נראו כולם כמו ליאוניד ברז'נייב, אמרו "דה" ודיברו על תפוחי אדמה. שידורי "הטלוויזיה הרוסית" הצטיינו בפעלולים מגושמים במיוחד.

דמותו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני עוצבה כרוקר וישו כהיפי. כן הופיעו מספר פעמים הדמות ספוק מ"מסע בין כוכבים", אילי העיתונות רופרט מרדוק ורוברט מקסוול והזמר סטינג ששר את השיר "Every Bomb You Make" (כל פצצה שאתה מייצר) לפי לחן "Every Breath You Take". כן הופיעו דמויותיהם של מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס, רינגו סטאר ופול מקרטני, פיל קולינס, מדונה, מייקל ג'קסון (שגוון עורו הלך והבהיר), לוצ'יאנו פאבארוטי, שעוצב כענק האוכל כל דבר, ג'ון גילגוד ולורנס אוליבייה. הישראלי היחיד שזכה להופיע בתוכנית הוא יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל.

בסדרה המחודשת, מופיעים ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין ודמויות מוכרות אחרות. פריטי פאטל מופיעה כערפדה סאדו-מזוכיסטית, מייקל גוב כטורי טיפוסי וחלקלק שלחייו הם שק אשכים, דומיניק ראב הוא שוטה אוויל, דומיניק קמינגס הוא חייזר טורף-תינוקות המתחזה לאנושי, וקיר סטארמר הוא גיבור-על כושל בשם "איש השועל" הרגיש ל"קורבינייט".

מדיה וקבצים בנושא Spitting Image בוויקישיתוף

• "Spitting Image", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "Spitting Image", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• על התוכנית, באתר tv tropes
• על התוכנית, באתר I miss the old school
• ערך, באתר מוזיאון הטלוויזיה
• על התוכנית, באתר BFI
• באתר עיצוב
• SPAT OUT Spitting Image viewers ‘switch off’ as Brixbox comedy branded ‘too woke’ and ‘poorly written’. הסאן, 6 באוקטובר 2020.