LIMSwiki

יוטיוב
YouTube

הדף הראשי של האתר בעברית
סוג	אתר שיתוף סרטוני וידאו
סלוגן	"Broadcast Yourself"‏ (2005–2011) ("שדר/י את עצמך")
תקופת הפעילות	15 בפברואר 2005 – הווה (19 שנים)
מייסדים	צ'אד הארלי סטיב צ'ן ג'אווד כרים
מנכ"ל	נאהל מוהאן
בעלות	אלפאבית
שירותים עיקריים	אחסון ושיתוף קובצי וידאו האתר הוא כלל עולמי, למעט מדינות בהן הוא חסום
הרשמה	אינה נדרשת לשם צפייה במרבית סרטוני הווידאו; נדרשת לשם ביצוע פעולות מסוימות, כגון: העלאת סרטוני וידאו לאתר צפייה בסרטונים, הדורשים מהמשתמש עמידה בקריטריון של סיווג צפייה (היות המשתמש בעל גיל של 18+) יצירת רשימות השמעה הבעת חוות דעת אודות סרטונים ("אהבתי" ("Like") או "לא אהבתי" ("Dislike")) כתיבת ופרסום הערות ותגובות אודות סרטונים בהם צפה המשתמש
שפות תכנות	פייתון, Go
www.youtube.com

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube) הוא אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו שהוקם על ידי חברה אמריקאית באותו שם. יוטיוב הוקמה בפברואר 2005, על ידי צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד כרים, שלושתם עובדים לשעבר של חברת PayPal. בנובמבר 2006, רכשה גוגל את החברה תמורת 1.65 מיליארד דולר, ויוטיוב הפכה לחברת בת של גוגל.

האתר מגוון רחב של סרטונים המועלים על ידי אנשים פרטיים וחברות מדיה תאגידיות. בתכנים הזמינים נמצאים וידאו קליפים, קליפים של פרקי תוכניות טלוויזיה, קטעי וידאו הכוללים שירים, סרטים תיעודיים, הקלטות שמע, קדימוני סרטים, שידורים חיים ותכנים נוספים. יוטיוב מקיימת שיתופי פעולה עם חברות מדיה המאפשרות צפייה ישירה בחלק משידוריהם באתר יוטיוב.

יוטיוב מפיקה רווחים מפרסומות דרך התוכנית "Google AdSense" בהתאם לתוכן האתר וסוג קהל היעד. רוב סרטוני הווידאו הנמצאים באתר ניתנים לצפייה בחינם, אך יש סרטונים הנכללים במסגרת ערוצי פרימיום הדורשים תשלום. האתר כולל גם שירותים נוספים בתשלום, בהם השכרת סרטים אינטרנטיים ו"יוטיוב רד" ("יוטיוב האדום") – שירות המציע גישה נטולת פרסומות לאתר.

יוטיוב היא חלק מתרבות האינטרנט בחברה המודרנית. סרטונים רבים נצפים בכל רחבי העולם מדי יום ביומו, וחלקם זוכים לפופולריות רבה ולמספר צפיות רב. החשיפה הרבה לה זוכה האתר חורגת מתחום האינטרנט, ויוצרת תהודה והשפעה תקשורתיות ענפות – הכוללות את אמצעי המדיה הכתובים והמשודרים, כמו גם השפעה חברתית הכוללת חשיפה לתכנים, דעות והשקפות עולם שונות, הקובעות והמעצבות את דעת הקהל ואת אירועי האקטואליה במציאות היומיומית, מעבר לגבולות האתר הווירטואליים. יוטיוב שינתה את הרגלי הצפייה של המשתמשים והגולשים באתר, באופן שהרגיל את הקהל הרחב לצפות בקטעי וידאו קצרים - בדרך כלל באורך של דקות ספורות, מגמה שהלכה וצברה תאוצה בחלוף הזמן.

משמעות השם "YouTube" היא "שדר את עצמך בטלוויזיה". (Tube הוא כינוי נפוץ באנגלית לטלוויזיה.) הלוגו המקורי של יוטיוב הכיל את הסלוגן "שדר את עצמך" ("Broadcast Yourself"); הוא הוחלף בשנת 2011.

אתר יוטיוב מתוכנת באמצעות מספר שפות מחשב:

• C; באמצעות "CPython".
• פייתון (core/API)^[1].
• JavaScript; סוג ממשק: ממשק משתמש.
• Java; באמצעות פלטפורמת "Guice"^[2][3].
• Go^[4].

• העלאה ושיתוף של סרטוני וידאו של סרטוני וידאו ומוזיקה ("קליפים") לאתר, הניתנים לצפייה.
• כתיבת תגובות והערות ודירוג סרטונים בשיטת "אהבתי" ("Like") או "לא אהבתי" ("Dislike").
• הפעלת ערוצים על ידי משתמש יוטיוב ("יוּטְיוּבֶּר"), המאפשרים הרשמה לקבלת התראות בכל פעם שמועלה סרטון חדש לערוץ.
• עריכת רשימות השמעה של מספר סרטונים ממספר ערוצים שונים.

• משרדי החברה: סַן בּרוּנוֹ (אנ'), קליפורניה
• גוף פרסומי: "Google AdSense"
• מנכ"לית: סוזן ווצ'יצקי, החל מפברואר 2014

נכון ליוני 2020, יוטיוב הוא האתר השני הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם על פי דירוג האתרים של אלכסה^[5].

ערוץ היוטיוב של טי סיריז, שמעלה בעיקר קדימונים לסרטים, הוא הערוץ הנצפה ביותר ביוטיוב בכל הזמנים, עם 55 מיליארד צפיות נכון ל-15 בדצמבר 2018.

ליוטיוב יש יותר ממיליארד משתמשים - כמעט שליש מכלל המשתמשים באינטרנט. בכל יום יש ביוטיוב מיליארד שעות צפייה^[6].

אתר יוטיוב הוקם בפברואר 2005, על ידי צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד כרים, כולם עובדים לשעבר בחברת PayPal^[7]. על פי סיפור שהתפרסם מספר פעמים באמצעי התקשורת, הארלי וצ'ן פיתחו את הרעיון לאתר שלשיתוף סרטונים בראשית 2005, לאחר שנתקלו בקשיים לשתף קובצי וידאו שצולמו במהלך ארוחת ערב, במסגרת מסיבה שנערכה בדירתו של צ'ן בסן פרנסיסקו. כרים לא נכח במסיבה זו, והכחיש כי זו התקיימה. צ'ן, לעומתו, העיר כי הרעיון ליצירת יוטיוב לאחר ארוחת ערב "קיבל רוח גבית חזקה מרעיונות שיווק אליהם נחשף, שתרמו ליצירת סיפור שקל מאוד לקבלו"^[8].

כרים טען כי ההשראה ליצירת יוטיוב הגיעה בתחילה עקב חשיפת חזהּ של ג'נט ג'קסון, על ידי ג'סטין טימברלייק במהלך הופעתה בסופר בול ב-2004, ובעקבות הצונאמי באוקיינוס ההודי כרים התקשה למצוא קליפים או סרטוני וידאו המתעדים אירועים אלו, דבר שהעלה בו את הרעיון להקים אתר שמטרתו שיתוף סרטוני וידאו^[9]. לדברי הארלי וצ'ן, אחד הרעיונות הראשונים ליצירת יוטיוב היה הקמת אתר היכרויות אינטרנטי, בדומה לאתר "Hot or Not" שהיה אז פופולרי^[8][10].

יוטיוב החלה כמיזם סטארט-אפ טכנולוגי, שזכה להשקעה מטעם קרן הון סיכון; ההשקעה הכספית העיקרית במיזם, 11.5 מיליון דולר, ניתנה על ידי קרן סקויה קפיטל, בין התאריכים נובמבר 2005 ואפריל 2006^[11]. משרדיה הראשונים של יוטיוב שכנו בסן מטאו (אנ'), קליפורניה^[12]. הדומיין www.youtube.com הופעל ב-14 בפברואר 2005, ואתר האינטרנט פותח במהלך החודשים שלאחר מכן^[13]. הסרטון הראשון הועלה ליוטיוב ב-23 באפריל 2005, כשבסרטון "אני בגן החיות"^[14] מוצג ג'אווד כרים בגן החיות של סן דייגו^[15]. יוטיוב הציעה לקהל הרחב גרסת בטא של האתר במאי 2005. בנובמבר 2005 עבר סרטון הווידאו הראשון את רף מיליון הצפיות, כשפרסומת מטעם חברת "נייקי" שהציגה את שחקן הכדורגל רונאלדיניו, זכה בו^[16][17]. לאחר השקעה נוספת מטעם קרן סקויה על סך 3.5 מיליון דולר בחודש נובמבר של אותה שנה, הושק האתר באופן רשמי ב-15 בדצמבר 2005. עם השקתו עמד מספר הכניסות לאתר עמד על כשמונה מיליוני צפיות ליום^[18][19]. ביולי 2006 פרסמה החברה כי בכל יום נתון מועלים לאתר למעלה מ-65,000 סרטוני וידאו חדשים, ואומדן של כמאה מיליוני צפיות בסרטוני האתר מדי יום^[20]. בהתאם למידע שפורסם בעקבות מחקר שוק, שנערך על ידי חברת קום-סקור (אנ'), יוטיוב הייתה לספקית הדומיננטית בתחום סרטוני הווידאו בארצות הברית, כשברשותה נתח שוק של כ-43% מסך כל רווחיהן של כלל ספקיות הווידאו בארצות הברית.

במאי 2011 הועלו לאתר בכל דקה 48 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים^[21]; בינואר 2012, הועלו לאתר בכל דקה 60 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים^[21]; במאי 2013 - 100 שעות^[22][23]; בנובמבר 2014 - 300 שעות^[24]; בפברואר 2017 - 400^[25][26].

ההערכה היא, שבשנת 2007, צרכה יוטיוב רוחב פס גלישה שהשתווה לרוחב פס הגלישה של כל אתרי האינטרנט בשנת 2000^[27].

בחירת שם האתר, www.youtube.com, הוביל לחיכוכים עם אתר אחר, הנהגה באופן זהה, ורק נכתב באופן שונה: www.utube.com. בעלי האתר הגישו תביעה נגד יוטיוב בנובמבר 2006, לאחר שהאתר שלהם הוצף"בקביעות על ידי גולשים שחיפשו את יוטיוב. בעקבות כך החליפה יוניברסל טיוב את שם האתר שלה, ל-www.utubeonline.com^[28][29].

באוקטובר 2006, נרכשה חברת יוטיוב על ידי תאגיד גוגל תמורת 1.65 מיליארד דולר בעסקת חילופי מניות^[30][31]. רכישת יוטיוב בידי גוגל הושלמה ב-13 בנובמבר 2006^[32][33].

במרץ 2010, החלה יוטיוב לשדר שידורים חינמיים בעלי תוכן מסוים, בו היו כלולים שישים משחקי קריקט, שנערכו במסגרת ליגת הפרמייר ליג ההודית (אנ'). יוטיוב טענה, כי היה זה השידור האינטרנטי החינמי הראשון בקנה מידה עולמי של אירוע ספורטיבי בולט^[34]. ב-31 במרץ 2010, השיקה יוטיוב עיצוב חדשני, שנועד לפשט את ממשק האתר, ולהעלות את זמן השהות של הגולשים בו.

במאי 2010, סרטוני הווידאו של יוטיוב נצפו למעלה משני מיליארדי פעמים בכל יום^[35][36][37]. נתון זה האמיר לשלושה מיליארדי פעמים במאי 2011^[38][39][40], ולארבעה מיליארדי פעמים בינואר 2012^[21][41].

באוקטובר 2010, פרש הארלי מתפקידו בהנהלת יוטיובוסאלאר קאמנגאר (אנ') החליפו כמנהל החברה^[42]. בנובמבר 2011, שולבה הרשת החברתית "גוגל פלוס" (Google+) באופן ישיר עם יוטיוב ועם דפדפן הרשת "גוגל כרום". מהלך זה איפשר לגולשים לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך הממשק של גוגל פלוס^[43].

בדצמבר 2011, השיקה יוטיוב גרסה חדשה של ממשק האתר, כאשר ערוצי הווידאו מוצגים בעמודה מרכזית, בעמוד הבית של האתר. אופן הצגה זה תאם את העלתן של ידיעות חדשות ("News Feeds"), כפי שהדבר מתבצע באתרי רשתות חברתיות^[44]. באותה העת, הוצגה גרסה חדשה של הלוגו של יוטיוב, שכללה צל כהה יותר של הצבע האדום^[45]. במאי 2013, השיקה יוטיוב תוכנית נסיונית, כאשר החלה להציע לספקי תוכן מסוים - לשווק את תוכניהם בערוצים מסוימים, לגולשים החפצים בכך - תמורת חיוב של 0.99 דולר לחודש, או למשך זמן ארוך יותר. עם זאת, רובם המוחלט של סרטוני הווידאו באתר נותרו חינמיים לצפייה^[46][47]. בפברואר 2014, מונתה סוזן ווצ'יצקי למנכ"לית יוטיוב^[48].

בפברואר 2015, השיקה יוטיוב אפליקציה שנייה, המיועדת עבור מכשירי טלפון ניידים - "יוטיוב קידס". האפליקציה עוצבה על מנת לספק חוויה המותאמת במיוחד עבור ילדים, וכוללת ממשק משתמש פשטני יותר, מגוון ערוצים לבחירה הכוללים תכנים, המתאימים לגילם של ילדים (הכוללים ערוצים קיימים ומותגי בידור), ותכונות המאפשרות להוריהם של הילדים שליטה ובקרה על המתרחש^[49]. ב-26 באוגוסט 2015, השיקה יוטיוב את "יוטיוב גיימינג" - אתר משנה המיועד למשחקי מחשב, ואפליקציה שנועדה להתחרות עם שירות Twitch.tv^[50]. באותה שנה, הכריזה יוטיוב על השקת שירות פרימיום המכונה "יוטיוב רד" ("יוטיוב האדום"), המספק למשתמשים הצורכים אותו תוכן נטול פרסומות, ומאפשר הורדת קבצים מהאתר^[51]. ב-10 באוגוסט 2015, הכריזה גוגל על יצירת חברה חדשה, "אלפאבית", שתפעל כחברת החזקות (חברת גג) עבור גוגל. יצירת החברה החדשה גררה שינוי בדפוס הדיווחים הכספיים, אותם סיפקה יוטיוב לגוגל, החל מהרבעון הרביעי של 2015. עם זאת, יוטיוב נותרה חברת בת של גוגל^[52]. בינואר 2016, הרחיבה יוטיוב את משרדיה הראשיים בסן ברונו, באמצעות רכישת פארק משרדים (אנ') סמוך. שטחו הכללי של הקומפלקס עמד על 554,000 מטרים רבועים, והיה מסוגל להכיל עד 2800 עובדים^[53].

ב-29 באוגוסט 2017, השיקה חברת יוטיוב עיצוב חדשני של ממשקי המשתמש שלה, שהתבססו על שפת העיצוב (אנ'): "Material Design". כמו כן, השיקה החברה לוגו חדש, שכלל שינוי בסוג הטקסט (גופן) ובקומבינציית הצבעים, כמו גם שינויים אחרים במראהו החיצוני של הלוגו, המיועד לייצג את האפליקציות של יוטיוב, הן עבור מחשבים והן עבור טלפונים ניידים. העיצוב החדש של הלוגו התבסס על רענון וחידוש סמל לחצן ה"נגן" של החברה^[54].

ב-3 באפריל 2018 התרחש אירוע ירי במשרדיה הראשיים של חברת יוטיוב (אנ')^[55].

ב-17 במאי 2018, הכריזה יוטיוב על מיתוג מחדש של שירות יוטיוב רד, שנקרא "יוטיוב פרימיום" ("YouTube Premium"). במסגרת הליכי המיתוג מחדש, הורחבה הגישה לשירות זה למדינות נוספות, בהן לא היה זמין; על מדינות אלו נמנות קנדה ושלושה עשר שווקים אירופאיים. כמו כן, כלל המיתוג המחודש גם השקה עתידית של שירות הרשמה חדש, עבור אפליקציית "יוטיוב מיוזיק", המותאמת עבור מכשירים ניידים^[56].

החברה הואשמה באיסוף לא חוקי של מידע פרטי של ילדים, ובהסכם פשרה באוגוסט 2019 הגיעה להבנה עם נציבות הסחר הפדרלית שבמסגרתו תיקנס החברה בסכום של בין 150 ל-200 מיליון דולר^[57]

ב-מרץ 2021 הודיע מנהל המוצר ב"יוטיוב", ניל מוהן, שבשנת 2020 גדל שיעור הצופים המזרימים תכנים מיוטיוב ומ-YouYube TV למרקעי הטלוויזיה הפרטיים שלהם ביחס לשנה הקודמת, מ-100 מיליון ל-120 מיליון איש. מוהן הסביר את המגמה הזו, בכך שיותר אנשים נוטשים את הפריים טיים המסורתי, ומעדיפים לבחור בעצמם את התכנים ושעות הצפייה המתאימים להם, והפריים טיים החדש הוא אישי. בין אם מדובר בסרט אהוד, הופעות מוזיקה נדירות, אירועי ספורט חשובים, ואף אימוני כושר גופני קשוחים^[58].

יוטיוב עושה שימוש בעיקר בפורמטי הווידאו VP9 ו-H.264/MPEG-4 AVC, כמו גם בשידור דינמי מסתגל בפרוטוקול HTTP (אנ').

בעבר, צפייה בסרטוני וידאו של יוטיוב הייתה כרוכה בהתקנת תוסף ("Plug-in") של "אדובי פלאש" בדפדפן^[59]. בינואר 2010, השיקה יוטיוב גרסה נסיונית של האתר, שעשתה שימוש באמצעים המובנים ("Built-in") ישירות באתר, ונועדו להצגת תוכני מולטימדיה של דפדפני אינטרנט, התומכים בתקן HTML5^[60]. אמצעים אלו אפשרו לגולשים באתר לצפות בסרטוני וידאו ללא הצורך בהתקנת אדובי פלאש או בכל תוסף אחר^[61][62]. אתר יוטיוב כלל דף אינטרנט, שאפשר לדפדפנים הנתמכים על ידי האתר- לבחור באפשרות הנסיונית של תקן ה-HTML5. רק דפדפנים שתמכו בתקן זה, תוך שימוש בפורמטי MP4 (אשר כללו את הפורמט H.264 עבור קובצי וידאו) או WebM (אשר כללו את הפורמט VP8 עבור קובצי וידאו)- יכלו להפעיל את סרטוני הווידאו, מעבר לכך שלא כל סרטוני הווידאו באתר היו זמינים לצפייה^[63][64].
קודם לפורמט H.264, נעשה שימוש בקידוד H.263. שני הפורמטים, הן H.263 (אנ') והן H.264, פותחו על ידי חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה"(אנ').

ב-27 בינואר 2015, הכריזה יוטיוב ש-HTML5^[65] יהווה את תקן ברירת המחדל עבור צפייה בסרטונים עבור הדפדפנים התומכים בתקן זה. בעבר, עשתה יוטיוב שימוש בשידור דינמי של אדובי פלאש (אנ')^[66], אך עם המעבר ל-HTML5, היא משתמשת בשידור דינמי מסתגל בפרוטוקול HTTP (המכונה גם: "MPEG-DASH"), שהוא אמצעי, כמו גם פתרון שידור, המבוסס על תדר שידור הביטים המסתגל (באנגלית: "Adaptive") בפרוטוקול HTTP, הממטב (כלומר, המבצע אופטימיזציה) את קצב (תדר) תמסורת הביטים ("Bitrate") ואת איכות השידור המקסימלית האפשרית^[67]. איכות שידור זו תלויה בעוצמת הרשת הזמינה, במיקום המחשב ובנסיבות טכניות אחרות (כגון, איכות המחשב ויכולותיו להתחבר לרשת האינטרנט במקומות שונים).

כל משתמשי יוטיוב יכולים להעלות סרטוני וידאו לאתר, ובלבד שמשכו של כל אחד מהם אינו עולה על 15 דקות. משתמשים בעלי מוניטין טוב בהעלאת סרטונים לאתר, כלומר, שעמדו בקנה אחד עם ההנחיות שקבעה קהילת האתר (הכוללות, בין היתר, שמירה על זכויות היוצרים של סרט או תוכנית כלשהם) עשויים לקבל הצעות משופרות: אפשור העלאת סרטונים, שמשכו של כל אחד מהם הוא עד 12 שעות; קבלת זכויות לשדר שידורים חיים - הליך המצריך את אימות חשבון המשתמש, לרוב באמצעות טלפון נייד^[68][69].

כאשר הושקה יוטיוב ב-2005, ניתנה האפשרות להעלות סרטים ממושכים יותר מ-12 שעות; אולם, במרץ 2006, הוטלה הגבלה על משך הסרטונים המועלים לאתר, ונקבעה לעשר דקות. הגבלה זו הוטלה לאחר שבבדיקות של יוטיוב התברר כי רוב הסרטונים שהועלו, שחרגו ממכסת 12 שעות זו- היו העלאות של סרטים ותוכניות טלוויזיה- בידי משתמשים, שאינם רשומים לאתר^[70]. ביולי 2010, משכם המרבי של הסרטונים המועלים לאתר- הועלה מעשר דקות ל-15 דקות^[71], וגודלם המרבי של הסרטונים המועלים עמד על שני ג'יגה בית. למרות מגבלה זו, סיפקה יוטיוב את האפשרות להיעזר בתוכנה להעלאת סרטונים, שגודלם עולה על שני ג'יגה בייט, או ארוכים מ-15 דקות. נוסף על ההגבלה על משכם של הסרטונים, קיימת הגבלה גם על גודלם: 128 ג'יגה בייט (128GB)^[68]. עם זאת, בדצמבר 2010, אפשרה יוטיוב לגולשים להעלות סרטונים ללא הגבלת זמן או גודל- באם פעלו, כאמור, בהתאם להנחיות שקבעה קהילת האתר.

תהליך יצירת הכתוביות עבור סרטון מסוים מתבצע באמצעות טכנולוגיית זיהוי קול, עם העלתו לאתר. לרוב, שיטה זו איננה מדויקת לחלוטין; על כן, מספקת יוטיוב מספר אמצעים תחליפיים, שמאפשרים ליצור כתוביות- על ידי כתיבתן באופן ידני. באמצעות אמצעים אלו, תוכן הכתוביות מדויק יותר^[72].

יוטיוב תומך במגוון רחב של פורמטים של קובצי מולטימדיה ("פורמט מכל"). בין שלל הפורמטים הנתמכים, נכללים הפורמטים: WMV, AVI, MP4, GPP, MPEG-PS, QuickTime, MOV ו-FLV. נוסף על פורמטים אלו, תומך האתר גם בפורמטי WebM ו-3GP (אנ'), שמאפשרים להעלות סרטונים לאתר- מהטלפון הנייד של משתמש החפץ בכך^[73].

ניתן להעלות לאתר סרטוני וידאו בעלי תכונה של סריקה מתקדמת (אנ'), או בעלי טכניקה של "סריקה משולבת"(אנ'). עם זאת, לקבלת איכות גרפית מרבית של הסרטונים המועלים, ממליצה יוטיוב להסיר את השימוש בטכניקת הסריקה המשולבת. תהליך ההסרה של טכניקה זו מקבצי מולטימדיה מכונה "ביטול שזירה". ככלל, כל פורמטי קובצי הווידאו ביוטיוב עושים שימוש בטכניקת הסריקה המתקדמת^[74]. עם זאת, ניתוח סטטיסטי מטעם יוטיוב, העוסק בפורמטי קובצי הווידאו המועלים לאתר, חושף כי סרטונים בעלי טכניקה של סריקה משולבת עודם מועלים לאתר, ואין כל סממן המעיד על כך שתופעה זו דועכת. יוטיוב מייחסת תופעה זו להעלאת סרטונים, שמכילים תוכני טלוויזיה^[75].

בתחילה, הציעה יוטיוב רמת איכות גרפית אחת בלבד- עבור צפייה בסרטוני הווידאו. רמת איכות זו עמדה על רזולוציה של 240×320 פיקסלים, והשתמשה בקודק "סוֹרֶנסוֹן סְפַּארְק" תוצרת חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה". קודק זה הוא גרסה אחרת של פורמט הקידוד H.263^[76][77], בעל מערכת הכוללת ערוץ אחד לשידור בפורמט MP3^[78]. ביוני 2007, הוסיפה יוטיוב תכונה, המאפשרת לצפות בסרטונים בפורמט 3GP- באמצעות טלפונים סלולריים^[79]. במרץ 2008, התווסף מצב הקרנת סרטונים, בעל איכות גרפית גבוהה. בעקבות הוספת מצב זה, עלתה רזולוציית הקרנת הסרטונים, ועמדה על 360×480 פיקסלים^[80]. בנובמבר 2008, התווספה תמיכה לתקן של הפרדה גבוהה - 720p HD. באותה העת בה השיקה יוטיוב את תקן הרזולוציה 720p, שונה גם יחס הרוחב-גובה מ-4:3 (אנ') - למסך רחב (אנ'), בעל יחס רוחב-גובה של 16:9^[81]. עם שינוי יחס הרוחב-גובה, שינתה יוטיוב את פורמט ברירת המחדל שלה, המשמש לדחיסת סרטוני וידאו (אנ')- H.264/MPEG-4 AVC.

בנובמבר 2009, התווספה תמיכה לתקן הרזולוציה 1080p HD. ביולי 2010, הכריזה יוטיוב על השקת מגוון סרטוני וידאו, בפורמט שידור באיכות גרפית גבוהה - 4K. פורמט זה הוא בעל רזולוציה של עד 3072×4096 פיקסלים^[82][83]. ביוני 2015, התווספה תמיכה לתקן רזולוציה של 8K, כאשר מספר הפיקסלים בסרטונים המוקרנים בפורמט זה- עומד על 4320×7680^[84]. בנובמבר 2016, התווספה תמיכה עבור סרטוני וידאו בעלי טווח דינמי רחב (אנ'), הידועים יותר כסרטוני וידאו בעלי טכניקת "HDR". סרטוני וידאו אלה ניתנים לקידוד באמצעות פונקציית תמסורת לא ליניארית, המכונה "עקומה גמא-לוגריתמית היברידית (משולבת)"(אנ'), או באמצעות התקן או פונקציה אלגוריתמית המכונה "קוונטייזר תפיסתי" ("Perceptual Quantizer" - "PQ")(אנ')^[85]. סרטוני וידאו המוקרנים באמצעות טכניקת "HDR", ניתנים לקידוד באמצעות טכניקת מרחב הצבעים (אנ') "Rec. 2020"(אנ')^[86].

עד יוני 2014, הציגה יוטיוב סרטונים בתדירות של שלושים פריימים לשנייה (באנגלית: "Frames Per Second", או בקצרה: "fps"). החל מתאריך זה ואילך, מציגה יוטיוב סרטונים שמוקרנים בתדירות של שישים פריימים לשנייה, על מנת להתחקות אחר משחקי וידאו איכותיים, בעלי תדר פריימים גבוה, המשתווים בערכם וביכולותיהם של כרטיסי וידאו בעלי איכות גבוהה^[87][88]. סרטונים אלו הוצגו בחלוף השנים ברזולוציה של 720p או יותר^[89]. כיום, לסרטוני המוצגים באתר קיים מגוון רחב של רמות איכות. שמותיהם הקודמים של איכות הסרטונים: "איכות סטנדרטית" ("Standard Quality" - "SQ"), "איכות גבוהה" ("High Quality" - "HQ"), ו"בעלי רמת הפרדה גבוהה" ("High Definition" - "HD") (קודם המעבר ל"רזולוציה אולטרה-גבוהה" ("Ultra High Definition" - "UHD")) - הוחלפו בערכים מספריים, המייצגים את הרזולוציה האנכית של הווידאו.

ברוב המקרים, איכות השמע אינה נשארת באיכות המרבית, אלא עוברת קידוד לאחר העלאת הסרטון לאתר. שיטת הקידוד מחדש החלה בחודש ינואר 2007, ובסרטים שהועלו עד מועד זה לא נעשה שינוי כלשהו בקידוד השמע. פורמט ברירת המחדל של קידוד סרטוני הווידאו הוא VP9, והוא כולל גם פורמט אודיו מסוג "אוֹפּוּס" עבור מערכת בעלת שני ערוצים; אם דפדפן או התקן מסוימים אינם תומכים בפורמטי VP9/WebM, או אם סוכן המשתמש (אנ') מדווח על שגיאה- במערכות הפעלה מסוג Windows XP- פורמט הווידאו H.264/MPEG-4 AVC, יחד עם הפורמט AAC (אנ') עבור מערכת בעלת שני ערוצים ("Stereo AAC")- יפעלו במקום פורמטי ה-VP9/WebM^[90].

יוטיוב משקיעה מדי שנה כ-365 מיליון דולר על מיטוב ותחזוקת שרתים, כמו גם על הגדלת רוחב פס הגלישה באתר.

טבלת רזולוציות

הגדרת הרזולוציה	שם הרזולוציה	יחס פיקסלים עבור הרזולוציה: רוחב X אורך	הערות
רזולוציות עבור מכשירים ניידים	144p	176x144	רזולוציה נמוכה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	240p	320x240	רזולוציה גבוהה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	360p	480x360/640x360
רזולוציה סטנדרטית עבור טלוויזיות Standard-Definition Television (SDTV)	480i		שימוש בטכניקת השידור: "NTSC"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים (אנ') ("ביטול שזירה") של 243 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
	576i		שימוש בטכניקת השידור: "PAL"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים ("ביטול שזירה") של 288 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
רזולוציה מתקדמת עבור טלוויזיות (אנ') Enhanced-Definition Television (EDTV)	480p	640x480/854x480	שווה ערך לרזולוציה של תקליטור בפורמט "DVD-Video"
	480p	720x480	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	576p	720x576	טכניקת "סריקה מתקדמת"
רזולוציה גבוהה עבור טלוויזיות High-Definition Television (HDTV)	720p HD	1280x720	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1080i Full HDi (אנ')	1920x1080	מפוצל לשני שדות וידאו (אנ') שזורים של 540 קווים כל אחד
	1080p Full HD	1920x1080	אקוויוולנטי לרזולוציה של תקליטור "Blu-ray", טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1440p	2560x1440
	2160p	3840x2160
רזולוציה אולטרה-גבוהה עבור טלוויזיות Ultra-High-Definition Television (UHDTV)	4K) UHD)	3840x2160	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	True 4K	4096x2160
	4K	4096x3072	ברזולוציה זו נעשה שימוש בקולנוע הדיגיטלי (אנ')
	8K) UHD)	7680x4320	פורמט של וידאו דיגיטלי (אנ'), בשלבי פיתוח; טכניקת "סריקה מתקדמת".
	True 8K	8192x4320

בעבר, ביצעה יוטיוב מספר ניסיונות, שעיקרן הקרנת שידורים חיים. בין ניסיונות אלו כלולים הופעתהּ של להקת U2 ב-2009, וכן הקרנה של ריאיון עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בפברואר 2010, המכיל סדרת שאלות ותשובות^[91]. ניסיונות אלו הסתמכו על טכנולוגיה שמקורה שותפויות עסקיות עם חברות צד שלישי. למרות עובדה זו, החלה יוטיוב, בספטמבר 2010- לבחון את תשתיות הטכנולוגיה הנמצאות ברשותה, שאמונות על שידור שידורים חיים^[92]. באפריל 2011, הכריזה יוטיוב על השקת פורטל "יוטיוב לַייב" (באנגלית: "YouTube Live")(אנ'), שיהיה אמון על שידור שידורים חיים. כתובת הפורטל, דהיינו ה-URL שלו, נקבעה להיות: www.youtube.com/live. הפקת השידורים החיים הוגבלה בתחילה למספר מצומצם של שותפים עסקיים^[93]. מטרתה של הפקה זו, הייתה שידור אירועים, המתרחשים בזמן אמת, כדוגמת המשחקים האולימפיים בלונדון, שנערכו בשנת 2012^[94]. ב-14 באוקטובר 2012, צפו למעלה משמונָה מיליוני בני אדם בשידור החי ביוטיוב, שסיקר את קפיצתו של פליקס באומגרטנר, משכבת הסטרטוספירה- לכדור הארץ^[95].

במאי 2013, הפקת שידורים חיים הפכה זמינה, עבור משתמשים שעברו אימות, ואשר לערוץ מסוים השייך להם נרשמו אלף מנויים לפחות; בחודש אוגוסט של אותה השנה, הקלה יוטיוב את הקריטריון עבור הזכאות לשידור שידורים חיים, בהחלטתהּ כי המשתמשים הרשאים להפיק שידורים ישירים יתאפשרו לאלו, שלערוץ מסוים השייך להם נרשמו מאה מנויים בלבד^[96]; לבסוף, בחודש דצמבר של אותה השנה, הוסרה ההגבלה על מספר המנויים לערוץ, השייך למשתמש מסוים, כדי שמשתמש זה יקבל הרשאה להפיק שידורים חיים^[97]. משמעות החלטה זו מטעם יוטיוב הייתה, שמעתה ואילך- כל משתמש יוכל להפיק שידורים חיים בערוצים מטעמו או השייכים לו. בפברואר 2017, התווספה תכונה חדשה ("פִיצֶ'ר"(אנ')) לאפליקציית יוטיוב הרשמית, המותאמת לטלפונים ניידים, שעיקרה: צפייה בשידורים ישירים מטלפונים אלו- באמצעות הפִיצֶ'ר החדש, שהתווסף לאפליקציה זו. הפקת שידורים חיים באמצעות מכשירים ניידים הוגבלה בתחילה, וניתנה אך ורק למשתמשים, שבבעלותם ערוץ (אחד או יותר)- אליו נרשמו לפחות 10,000 מנויים^[98]. קריטריון זה הוקל באופן משמעותי באמצעה של שנת 2017, כאשר הוחלט על מתן זכות הקרנות אלו, באם לערוץ בבעלות משתמש מסוים נרשמו מאה מנויים בלבד^[99].

כיום, המפרט הטכני של השידורים החיים מאפשר להגיע, מבחינה גרפית, עד רמת רזולוציה של 4K, בתדר הקרנה של שישים פריימים לשנייה. כמו כן, שידורים חיים אלו עשויים לתמוך גם בשיטת השידור של 360° (360 מעלות)^[100].

בפברואר 2017, הושק פִיצֶ'ר הזרמת מדיה חדש, שנועד עבור צפייה בשידורים ישירים, בשם "סופר צ'אט" (באנגלית: "Super Chat"). שירות זה מאפשר למשתמשיו, נוסף על ייעודו העיקרי, לתרום תרומה כספית על סך 1–500 דולר, כאשר קיימים גם מספר "סכומי ביניים" לתרומה. בתמורה לתרומה זו, מובטח למשתמש שתגובתו תופיע בראש רשימת התגובות ("Highlighted Comment"); כך ייצפה בה המספר הרב ביותר של משתמשים^[101][102]. הנחה זו מתבססת על העובדה, כי רובם המכריע של המשתמשים, הצופים בסרטון מסוים, יעדיפו להתבונן בתגובות הראשונות שנכתבו בהקשר לסרטון זה, בעוד שאר התגובות "נדחקות" למקום נמוך יותר ברשימת התגובות- עובדה שבהכרח תהפוך אותן לפופולריות ונצפות הרבה פחות. לשם הידיעה, דוגמה פרטית זו מהווה חלק מתחום מחקר רחב בהרבה, המכונה "קידום אתרים במנועי חיפוש" (באנגלית: "Search Engine Optimization", או בראשי התיבות: "SEO").

בעמוד השירות ניתן לצפות באירועים המשודרים בזמן אמת ולהתעדכן אודות השידורים הצפויים באותו יום, עד שבוע קדימה. גולשים יוכלו להוסיף שידורים שמעניינים אותם ללוח השנה של גוגל, וכן להירשם לערוצי השותפים של יוטיוב. השידור החי הראשון שהועבר התקיים בנובמבר 2008 בו הועבר בשידור חי הופעתם של אמנים כמו will.i.am וקייטי פרי.

בשנת 2013 עלה ממשק "YouTube live streaming", המבוסס על שירות "YouTube live". ממשק זה אפשר שידור חי בערוץ ייעודי לכל אדם בעל ערוץ תוכן ביוטיוב שיש לו מעל מאה עוקבים. ממשק זו פותח על ידי יוטיוב למטרת עידוד אמנים מתחילים, כשהוא פותח בפניהם מגוון רחב של אפשרויות, ביניהן: הצגת שידורים חיים של תוכני וידאו שונים, הצגת פרסומת בעמוד המותג, והפניית קהל העוקבים לחנויות חיצוניות ישירות מתוך הסרטונים. בבלוג הרשמי של החברה הסבירה גוגל, כי יוטיוב מעוניינת להשקיע במשתמשים ורוצה לסייע להם בתהליך מלא הכולל קידום, ניהול הערוץ ואופטימיזציה של התכנים המופיעים בו. הערוצים הכלולים במסגרת שירות זה, מציגים תכנים בתחומים מגוונים, בזמן אמת. תכנים אלו כוללים שידורים חיים של אירועי ספורט, פסטיבלים, הופעות חיות ועוד.

בסרטון וידאו שפורסם ב-21 ביולי 2009, הכריז פיטר בְּרַאדְשוֹ (אנ'), מהנדס תוכנה מטעם יוטיוב, כי מעתה ואילך יכולים משתמשי יוטיוב להעלות סרטוני וידאו בתלת־ממד (3D). אופן הצפייה בסרטונים אלו יוכל להתבצע באמצעות מספר דרכים שונות, בכללן בשיטת "אנגליף 3D", הכוללת הקרנת קרניים בצבעים אדום-ציאן. על מנת לצפות בסרטונים המוקרנים בשיטה זו, כמו גם לחוות את חוויית תלת הממד, על המשתמש להרכיב משקפי תלת-ממד מתאימים^{[103][104][105]}. התוסף "Adobe Flash Player", המותאם לצפייה בסרטוני יוטיוב, יכול להציג תוכן סְטֶרִיאוֹסְקוֹפִּי בשיטת שזירה (אנ'), שמקודדת תמונה המורכבת ממפת ביטים (אנ') בשורות, בעמודות או בדפוס האופייני ללוח שחמט, ומשדרת אותה באמצעות צג סטריאו (אנ'), בשיטת "Side-by-Side"(אנ'), או בשיטת "אנגליף 3D", תוך הקרנת קרניים בצבעים משולבים, ביניהם: אדום-ציאן, ירוק-מג'נטה או כחול-צהוב. במאי 2011, החלה גרסה של פורמט HTML5, האמון על הקרנת סרטוני הווידאו- לתמוך בשיטת ה-"Side-by-Side", לצורך הקרנה של סרטוני תלת־ממד בשיטה זו. לשם הצלחת ההקרנה בשיטה זו, היה עליהם להתאים לערכת הגיימינג הסטריאוסקופית "Nvidia 3D Vision", תוצרת חברת "Nvidia"^[106].

בינואר 2015 הכריזה גוגל כי ממשק הקרנת הסרטונים של יוטיוב יתמוך באופן עצמאי בסרטוני וידאו של 360° (אנ'), ללא צורך בשימוש בתוספים חיצוניים כלשהם. ב-13 במרץ 2015, אפשרה יוטיוב לצפות בסרטוני וידאו של 360°, באמצעות "גוגל קארדבורד", שהיא מסכת מציאות מדומה. למעשה, ניתן לצפות בסרטוני וידאו של 360° גם באמצעות הרכבת כל סוג שהוא של אוזניות מציאות מדומה^[107]. כמו כן, תומך ממשק יוטיוב בשידורים ישירים, המשודרים באמצעות טכנולוגיית סרטוני וידאו של 360°, ברזולוציה של עד 4K^[100].

ב-2017 החלה יוטיוב לקדם פורמט תחליפי, המותאם לצפייה בסרטוני וידאו סטריאוסקופיים (אנ'), המכונה: "VR180". פורמט זה אמנם מוגבל לשידור בשדה צפייה של 180° בלבד, אך הוא פשוט יותר להפקה מצד יוצרי התכנים, מאשר הפקת סרטוני הווידאו בפורמט ה-360°. נוסף על יתרון זה, מספק פורמט ה-180° עומק ויזואלי רב יותר, בזכות שיטת הקרנתו הייחודית, שנמנעת מהיטל חזיתי (אנ') של אור על העצם שמצלמים^[108].

ב-13 בספטמבר 2016, השיקה יוטיוב גרסת בטא של "Community", שהוא מאפיין ("פיצ'ר") המבוסס על מתן שירותי מדיה חברתית. פיצ'ר זה מאפשר למשתמשים בו לפרסם תכנים שונים, בערוצים השייכים להם, כגון: הודעות טקסט, תמונות, שידורי וידאו חיים ועוד^[109].

יוטיוב מעניקה למשתמשיה אפשרות לשתף ולהעמיד סרטונים מהאתר בדפי אינטרנט שאינם שייכים ליוטיוב^[110]. ב-2013 ניתנה הזכות למעלי הסרטונים לא לאפשר שיבוץ של סרטונים שהועלו על ידם באתרים אחרים^[111].

למרות מדיניותה של יוטיוב לא לאפשר הורדת סרטונים מהאתר הרשמי שלה, מספר מצומצם של סרטוני וידאו, כדוגמת דבר נשיא ארצות הברית השבועי לאומה האמריקאית (אנ'), ניתנים להורדה בפורמט של קובצי MP4^[112]. נוסף לכך, קיימים אתרים רבים של צד שלישי, אפליקציות ותוספים עבור דפדפני אינטרנט, שתכליתם היא מתן אפשרות הורדה של סרטוני יוטיוב^[113]. בפברואר 2009 הכריזה יוטיוב על שירות נסיוני, המאפשר לחלק משותפיה העסקיים להציע לגולשים המעוניינים בכך שירות הורדת סרטונים ללא עלות, או באמצעות תשלום שיתבצע באמצעות Google Checkout^[114]. ביוני 2012, שלחה גוגל מכתבי הפסקת פעילות לצמיתות למספר אתרי אינטרנט המציעים שירותי הורדת סרטוני יוטיוב ואיימה בהגשת תביעה משפטית כנגדם^[115]. כתוצאה מכך, הסיר אתר "Zamzar" את אפשרות הורדת סרטוני יוטיוב, המתבצעת באמצעותו^[116].

ככלל, משתמשים שיצרו סרטונים כלשהם הם בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. מיולי 2012 התאפשר למעלי הסרטונים להגדיר את רישיון זכויות היוצרים הציבורי "Creative Commons" כרישיון ברירת המחדל עבור הסרטונים המועלים לאתר^[117].

מרבית הסמארטפונים מותאמים לצפייה בסרטוני יוטיוב, בין אם באמצעות אפליקציה ובין אם באמצעות תצוגה מותאמת של האתר. אפליקציית יוטיוב המותאמת עבור מכשירים ניידים הושקה ביוני 2007. פרוטוקול הזרמת המדיה עבור מכשירים אלו הוא "RTSP"^[118]. לא כל סרטוני יוטיוב מותאמים לצפייה באמצעות מכשירים ניידים^[119]. מאז יוני 2007, היו סרטוני יוטיוב ניתנים לצפייה במגוון רחב של מוצרים אלקטרוניים תוצרת חברת אפל. עובדה זו אילצה את הסרטונים באתר לעבור קידוד בסטנדרט המקובל בקרב מכשירי אפל H.264. תהליך קידוד הסרטונים לשם התאמתם למוצרי אפל ארכה מספר חודשים. כיום, ניתן לצפות בסרטונים במגוון רחב של מכשירים מתוצרת חברה זו, בכללם: Apple TV, אייפוד טאץ' ואייפון^[120]. ביולי 2010 הושקה גרסה חדשה של יוטיוב המותאמת למכשירים ניידים, בהתבסס על שפת HTML5. באופן זה, נמנעה יוטיוב מהצורך בשימוש בתוכנת "Adobe Flash Player" לשם הקרנת הסרטונים, כמו גם מביצוע מיטוב והתאמה עבור מכשירים בעלי מסך מגע בעלי לחצנים וירטואליים, המצויים על מסך המכשיר^[121]. גרסת יוטיוב עבור מכשירים ניידים מותאמת לשימוש כאפליקציה גם במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד^[122][123]. בספטמבר 2012 השיקה יוטיוב לראשונה אפליקציה המיועדת עבור מכשירי אייפון. הסיבה להשקת אפליקציה זו הייתה טמונה בהחלטת יוטיוב, קודם להשקת האפליקציה, שבחרה לנקוט בהסרת האפליקציה ממכשירי אייפון 5, כמו גם ממכשירים הנתמכים על ידי מערכת ההפעלה iOS 6^[124]. על פי סקר של חברת המידע "GlobalWebIndex", נמצאה אפליקציית יוטיוב בכ־35% מסך מכשירי הסמארטפון של כלל המשתמשים במכשיר זה, בין החודשים אפריל-יוני 2013. אחוז זה קבע, כי אפליקציית יוטיוב הייתה השלישית בשכיחותהּ, בקרב משתמשים בעלי מכשירי סמארטפון^[125].

עדכון של שירות "TiVo", שהושק ביולי 2008, אפשר לממשק יוטיוב לחפש סרטון מסוים^[126]. בינואר 2009, השיקה יוטיוב את "YouTube for TV", שהיא גרסה של אתר האינטרנט, המותאמת עבור מכשירי STB (אנ') והתקני מדיה אחרים המיועדים עבור טלוויזיות, העושות שימוש בדפדפני אינטרנט. בתחילה, ניתן היה לצפות בתכני האתר באמצעות קונסולות משחקי הווידאו "PlayStation 3" ו-"Wii"^[127][128]. ביוני 2009 הוצג "YouTube XL", שכלל ממשק מפושט, שתוכנן ויועד לצפייה של תוכני האתר באמצעות מסכי טלוויזיה תקניים^[129]. כמו כן, ניתן לצפות בתכני האתר באמצעות אפליקציה, המיועדת עבור שירות המדיה הדיגיטלי והגיימינג המקוון "Xbox Live"^[130]. ב-15 בנובמבר 2012, השיקה גוגל אפליקציה רשמית המותאמת עבור מכשירי Wii, שאפשרה למשתמשים במכשירים אלו- לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך החנות הווירטואלית המקוונת "Wii Shop Channel"^[131]. כמו כן, קיימות אפליקציות יוטיוב עבור קונסולות המשחקים "Wii U" ו- "נינטנדו 3DS". נוסף לכך, ניתן לצפות בסרטונים בקונסולת ה־Wii U, באמצעות גלישה בדפדפן האינטרנט המותקן בה, תוך כדי שימוש ב-HTML5^[132]. ב-17 בדצמבר 2013, איפשרה גוגל לצפות בסרטוני יוטיוב באמצעות נגני "Roku", תוצרת חברת "Roku"^[133], ובאוקטובר 2014- באמצעות "פלייסטיישן 4", תוצרת חברת "סוני" ("Sony PlayStation 4")^[134].

הסרטונים שכל משתמש יוטיוב מעלה לאתר מקובצים יחד תחת ערוץ יוטיוב אישי. לערוץ היוטיוב ניתן לתת שם ותמונה משלו, ולהשפיע על העיצוב והצבעים בהם הוא יוצג לגולשים. ערוצי יוטיוב פופולריים רבים מהווים מעין סדרות רשת ותוכן מתמשכות, העוסקות בנושאים שונים: מדע, קומדיה, פילוסופיה, ביקורת, משחקי מחשב ("גיימינג") ועוד. לכל ערוץ ניתן להירשם, על מנת לקבל התראות אודות סרטונים חדשים המועלים אליו. משתמש רשום לערוץ מסוים מכונה "Sub", המהווה קיצור של המילה האנגלית "Subscriber" ("מנוי", בתרגום לעברית).

מרבית הסרטונים ביוטיוב בעלי מבנה קבוע, המחולק לשלושה חלקים:

• פתיח ("Intro") – אמצעי קולי או חזותי, המציג את שם הערוץ.
• תוכן הסרטון.
• זנב ("Outro") – לרוב, סיום קבוע לכל הסרטונים. בחלק מהמקרים הקטע מכיל קישור לסרטונים קודמים בערוץ או סרטונים קשורים (כאשר מדובר בסדרה), ובחלק מהמקרים הקטע מכיל בקשה מצד היוצר להירשם לערוץ ומילות פרידה.

משתמש שמחליט להרשם לערוץ מסוים, עשוי לקבל הודעות והתראות מדי פעם מערוץ זה, אם בחר להפעיל את תכונת ה"פעמון" של יוטיוב. התראות אלו תתקבלנה, בין היתר, כאשר מועלה סרטון חדש לערוץ זה.

רשימת מדינות בהן ניתן לגלוש באתר יוטיוב
מדינה	שפה (שפות)	תאריך השקה
ארצות הברית ארצות הברית	אנגלית	15 בפברואר 2005[135]
ברזיל ברזיל	פורטוגזית (אנ')	19 ביוני 2007[135]
צרפת צרפת	צרפתית ובסקית	19 ביוני 2007[135]
אירלנד אירלנד	אנגלית (אנ')	19 ביוני 2007[135]
איטליה איטליה	איטלקית	19 ביוני 2007[135]
יפן יפן	יפנית	19 ביוני 2007[135]
הולנד הולנד	הולנדית	19 ביוני 2007[135]
פולין פולין	פולנית	19 ביוני 2007[135]
ספרד ספרד	ספרדית, גליסית, קטלאנית ובסקית	19 ביוני 2007[135]
בריטניה בריטניה	אנגלית	19 ביוני 2007[135]
מקסיקו מקסיקו	ספרדית (אנ')	11 באוקטובר 2007[136]
הונג קונג הונג קונג	סינית ואנגלית (אנ')	17 באוקטובר 2007[137]
טאיוואן טאיוואן	סינית	18 באוקטובר 2007[138]
אוסטרליה אוסטרליה	אנגלית	22 באוקטובר 2007[139]
ניו זילנד ניו זילנד	אנגלית (אנ')	22 באוקטובר 2007[139]
קנדה קנדה	צרפתית (אנ') ואנגלית	6 בנובמבר 2007[140]
גרמניה גרמניה	גרמנית	8 בנובמבר 2007[141]
רוסיה רוסיה	רוסית	13 בנובמבר 2007[142]
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קוריאנית	23 בינואר 2008[143]
הודו הודו	הינדית, בנגלית, אנגלית (אנ'), גוג'ראטית, קאנדה, מלאיאלאם, מראטהית, טמילית, טלוגו ואורדו	7 במאי 2008[144]
ישראל ישראל	עברית	16 בספטמבר 2008
צ'כיה צ'כיה	צ'כית	9 באוקטובר 2008[145]
שוודיה שוודיה	שוודית	22 באוקטובר 2008[146]
דרום אפריקה דרום אפריקה	אפריקאנס, זולו ואנגלית (אנ')	17 במאי 2010[135]
ארגנטינה ארגנטינה	ספרדית (אנ')	8 בספטמבר 2010[147]
אלג'יריה אלג'יריה	צרפתית וערבית (אנ')	9 במרץ 2011[148]
מצרים מצרים	ערבית	9 במרץ 2011[148]
ירדן ירדן	ערבית	9 במרץ 2011[148]
מרוקו מרוקו	צרפתית וערבית	9 במרץ 2011[148]
ערב הסעודית ערב הסעודית	ערבית	9 במרץ 2011[148]
תוניסיה תוניסיה	צרפתית וערבית	9 במרץ 2011[148]
תימן תימן	ערבית	9 במרץ 2011[148]
קניה קניה	סוואהילי ואנגלית	1 בספטמבר 2011[149]
הפיליפינים הפיליפינים	פיליפינית ואנגלית (אנ')	13 באוקטובר 2011[150]
סינגפור סינגפור	אנגלית (אנ'), מלאית, סינית וטמילית	20 באוקטובר 2011[151]
בלגיה בלגיה	צרפתית (אנ'), הולנדית וגרמנית	16 בנובמבר 2011[135]
קולומביה קולומביה	ספרדית (אנ')	30 בנובמבר 2011[152]
אוגנדה אוגנדה	אנגלית (אנ')	2 בדצמבר 2011[153]
ניגריה ניגריה	אנגלית (אנ')	7 בדצמבר 2011[154]
צ'ילה צ'ילה	ספרדית	20 בינואר 2012[155]
הונגריה הונגריה	הונגרית	29 בפברואר 2012[156]
מלזיה מלזיה	מלזית (אנ') ואנגלית (אנ')	22 במרץ 2012[157]
פרו פרו	ספרדית	25 במרץ 2012[158]
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	ערבית ואנגלית	1 באפריל 2012[159]
יוון יוון	יוונית	1 במאי 2012
אינדונזיה אינדונזיה	אינדונזית ואנגלית	17 במאי 2012[160]
גאנה גאנה	אנגלית	5 ביוני 2012[161]
סנגל סנגל	צרפתית ואנגלית	4 ביולי 2012[162]
טורקיה טורקיה	טורקית	1 באוקטובר 2012[163]
אוקראינה אוקראינה	אוקראינית	13 בדצמבר 2012[164]
דנמרק דנמרק	דנית	1 בפברואר 2013[165]
פינלנד פינלנד	פינית ושוודית	1 בפברואר 2013[166]
נורווגיה נורווגיה	נורווגית	1 בפברואר 2013[167]
שווייץ שווייץ	גרמנית, צרפתית ואיטלקית	29 במרץ 2013[168]
אוסטריה אוסטריה	גרמנית	29 במרץ 2013[169]
רומניה רומניה	רומנית	18 באפריל 2013[170]
פורטוגל פורטוגל	פורטוגזית	25 באפריל 2013[171]
סלובקיה סלובקיה	סלובקית	25 באפריל 2013[172]
בחריין בחריין	ערבית	16 באוגוסט 2013[173]
כווית כווית	ערבית	16 באוגוסט 2013[173]
עומאן עומאן	ערבית	16 באוגוסט 2013[173]
קטר (מדינה) קטר	ערבית	16 באוגוסט 2013[173]
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	בוסנית, קרואטית וסרבית	17 במרץ 2014
בולגריה בולגריה	בולגרית	17 במרץ 2014[174]
קרואטיה קרואטיה	קרואטית	17 במרץ 2014[175]
אסטוניה אסטוניה	אסטונית	17 במרץ 2014[176]
לטביה לטביה	לטבית	17 במרץ 2014[177]
ליטא ליטא	ליטאית	17 במרץ 2014
מקדוניה מקדוניה	מקדונית, סרבית וטורקית	17 במרץ 2014
מונטנגרו מונטנגרו	סרבית וקרואטית	17 במרץ 2014
סרביה סרביה	סרבית	17 במרץ 2014
סלובניה סלובניה	סלובנית	17 במרץ 2014[178]
תאילנד תאילנד	תאית	1 באפריל 2014[179]
לבנון לבנון	ערבית	1 במאי 2014[173]
פוארטו ריקו פוארטו ריקו	ספרדית (אנ') ואנגלית	23 באוגוסט 2014
איסלנד איסלנד	איסלנדית	2014
לוקסמבורג לוקסמבורג	צרפתית וגרמנית	2014
וייטנאם וייטנאם	וייטנאמית	1 באוקטובר 2014
לוב לוב	ערבית	1 בפברואר 2015
טנזניה טנזניה	סוואהילי ואנגלית	2 ביוני 2015
זימבבואה זימבבואה	אנגלית	2 ביוני 2015
אזרבייג'ן אזרבייג'ן	אזרית	12 באוקטובר 2015[180]
בלארוס בלארוס	רוסית	12 באוקטובר 2015[180]
גאורגיה גאורגיה	גאורגית	12 באוקטובר 2015[180]
קזחסטן קזחסטן	קזחית	12 באוקטובר 2015[180]
נפאל נפאל	נפאלית	12 בינואר 2016[181]
פקיסטן פקיסטן	אורדו ואנגלית (אנ')	12 בינואר 2016[182]
סרי לנקה סרי לנקה	סינהלית וטמילית	12 בינואר 2016[181]
עיראק עיראק	ערבית	2016
ג'מייקה ג'מייקה	אנגלית (אנ')	2016

ב-19 ביוני 2007, נכח מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, בפריז, לשם השקת אתר יוטיוב במדינות רבות בעולם^[135]. ממשק האתר זמין בגרסאות מקומיות רבות, התואמות את שפת (או שפות) הדוברים במדינה כלשהי. על פי שיקולי חברת גוגל נקבע, כי שפת אתר יוטיוב בישראל תהיה עברית בלבד (ללא שפות רשמיות נוספות (ערבית)). בניגוד לכך, קבעה גוגל כי במדינות אחרות בעולם, בהן מתרחשת תופעה דומה- המצאות של דוברי מספר שפות שונות החיים בהן- תמצאנה מספר גרסאות מקומיות של אתר יוטיוב, כאשר ממשק האתר בכל גרסה מקומית כזו- כתוב בשפה שונה. דוגמה למדינה כזו היא ספרד, שקיימות בה, מלבד גרסת אתר יוטיוב בשפה הספרדית (השפה הרשמית בספרד)- גם גרסאות מקומיות נוספות של האתר, בשפות: גליסית, קטלאנית ובסקית.

ממשק אתר יוטיוב כולל 89 מדינות, בהן ניתן לגלוש באתר (הכוללות גרסאות יוטיוב של שפה אחת או יותר הדְבוּרוֹת בה), כמו גם טריטוריה אחת, שאינה מוכרת כמדינה עצמאית (הונג קונג). כמו כן, קיימת גרסה כלל עולמית בשפה האנגלית- עבור גולשים הבוחרים להשתמש בה^[183].

שפת הממשק של האתר, שמוצגת בפני משתמש מסוים, הגולש בגרסתו המקומית במדינה מסוימת- תיקבע בהתאם לכתובת ה־IP של המכשיר- באמצעותו גולש המשתמש באתר זה. בסרטונים מסוימים, במדינות מסוימות, עשויה להופיע בפני המשתמש ההודעה: ".This video is not available in your country" (או, בעברית: "סרטון וידאו זה אינו זמין בארצך"). הודעה זו מלווה בחסימה של הסרטון מצד יוצרו, כך שלמעשה לא ניתן לצפות בו ממדינה זו. הסיבות לחסימת הסרטונים מגוונות, ועשויות לנבוע, בין היתר- מטעמי הפרת זכויות יוצרים, או בעקבות תוכנם, העשוי להיות קשה לצפייה, פרובוקטיבי או אף אינו ראוי לצפייה, בעיקר עבור ילדים^[184].

ממשק אתר יוטיוב זמין ב-76 שפות שונות. קיימים ממשקי יוטיוב בשפות מסיימות, שאינם מוגדרים כ"מקומיים", אף לא במדינות בהן שפות אלו נחשבות רשמיות. ייתכן כי הממשקים במדינות בהן דוברים שפות מקומיות אלו- אינם כתובים בשפה המקומית, אלא בשפה רשמית ומוכרת יותר, דוגמת השפה האנגלית; כמו כן, במדינות מסוימות אין גישה (או שהיא חסומה) לאתר יוטיוב כלל, אך למרות זאת קיים ממשק יוטיוב בשפה המקומית- שניתן לגלוש בו ממדינות אחרות, בהן הגישה ליוטיוב בשפה מקומית זו מותרת. על שפות אלו, להן אין גרסת יוטיוב מקומית (זאת- על אף שבמדינה בה אחת מהשפות להלן עשויה להיות דְבוּרָה, או אף רשמית), נמנות: אמהרית, אלבנית, ארמנית, בנגלית, בורמזית, חְמֶרִית, קירגיזית, לאית, מונגולית, פרסית ואוזבקית^[185].

בין השנים 2008–2010 נחסמה הגישה לאתר יוטיוב בטורקיה, בעטייה של מחלוקת אודות פרסום סרטונים באתר, שנחשבו פוגעניים כלפי מייסדהּ של טורקיה ונשיאהּ הראשון, מוסטפא כמאל אטאטורק, כמו גם בעטיים של סרטונים שנחשבו פוגעניים, עבור גולשים שדתם היא דת האסלאם^[186][187]. באוקטובר 2012 הושקה גרסה מקומית של אתר יוטיוב בטורקיה, שכתובתו היא: www.youtube.com.tr. גרסה מקומית זו כתובה בשפה הטורקית. הסרטונים הניתנים לצפייה בגרסה זו, כמו גם תוכני סרטונים חדשים המועלים לאתר- נמצאים תחת השגחה ופיקוח מתמידים בהתאם לתקנות ולחוקים, המעוגנים במסגרת מערכת המשפט הטורקית (אנ')^[188].

במרץ 2009 התחוללה מחלוקת בין יוטיוב ובין סוכנות איסוף התמלוגים וזכויות היוצרים (אנ') הבריטית "PRS for Music", שהובילה לחסימת סרטוני וידאו המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום"- עבור משתמשי יוטיוב בבריטניה. נוסף על כך, הסירו חברות תקליטים בעלות מוניטין בבריטניה סרטוני וידאו שהעלו לאתר, לאחר כישלון להגיע להסכם בינן ובין אתר יוטיוב. הפולמוס בין חברות התקליטים ויוטיוב נסוב סביב ההרשאות המשפטיות שתקבלנה חברות אלו מהאתר, כמו גם מהתמלוגים שתקבלנה, בעקבות העלאה של סרטונים לאתר וצפייה של משתמשים בהם. סוגיה זו באה על תיקונהּ בספטמבר 2009^[189]. באפריל 2009 התחוללה מחלוקת דומה בגרמניה, שהובילה להסרת סרטוני וידאו, המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום"^[190].

ערך מורחב – יוטיוב פרימיום

ב-12 בנובמבר 2014 הושק שירות Music Key, ואפשר תחילה רק הזרמת תכנים מסוימים מיוטיוב ו-Google Play Music ללא פרסומות. ייעודו היה מתן שירות של הזרמת מדיה מוזיקלית בתשלום.

ב-28 באוקטובר 2015, הושק מחדש השירות כיוטיוב רד. שירות זה הציע צפייה נטולת פרסומות בכל סרטוני הווידאו של אתר יוטיוב, כמו גם מתן גישה לסרטוני וידאו הכוללים תכנים מקוריים בלעדיים^[191].

ב-17 במאי 2018 הושק מחדש השירות כיוטיוב פרימיום.

ערך מורחב – YouTube TV

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-28 בפברואר 2017, במטה של "YouTube Space" בלוס אנג'לס, הכריזה יוטיוב על השקת שירות חדש: "YouTube TV" ("יוטיוב טלוויזיה"). השירות החדש, שירות מנויים בסגנון "Over the Top", מבוסס שירות "MVPD", יהיה זמין עבור לקוחות בארצות הברית, תמורת תשלום דמי מנוי בסך 35 דולר לחודש. השירות הושק לראשונה ב-5 באפריל 2017^[192][193], בחמש ערים שונות בארצות הברית, בהן נמצאים חמשת השווקים הגדולים ביותר: ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, פילדלפיה וסן פרנסיסקו. שירות זה מציע צפייה בשידורים ישירים של תוכניות טלוויזיה שונות- המשודרים על ידי חמש רשתות השידור הגדולות ביותר בארצות הברית: ABC, CBS, The CW, Fox ו־NBC. נוסף על כך, מציע השירות גישה לכארבעים ערוצי כבלים שונים, הנמצאים בבעלות תאגיד של חברות האם של הרשתות לעיל. תאגיד זה כולל את חברות האם הבאות: "חברת וולט דיסני", "CBS Corporation", "פוקס המאה ה-21" וחברת "אן-בי-סי יוניברסל"(אנ'), הכוללת, בין היתר, את ערוץ "בראבו", ערוץ "USA", רשת הטלוויזיה (אנ') "סַייפַיי"(אנ'), ערוץ "דיסני", ערוץ "!E", רשת הספורט "פוקס ספורט 1"(אנ'), ערוץ "Freeform", ערוץ "FX" ורשת הספורט "ESPN". מנויים לשירות "YouTube TV" יכולים לקבל גם את חבילת ערוצי הטלוויזיה "שואוטיים" וערוץ "Fox Soccer Plus" (בעברית: "פוֹקְס כדורגל פלוס")- כערוצים אפשריים נוספים, המסופקים למנויים באם הם חפצים בכך, מעבר לרשימת הערוצים המוצעים במסגרת השירות הבסיסי. אפשרות נוספת המוצעת למנויים החפצים בהרחבת חבילת הבסיס, היא קבלת גישה גם לתכנים המשודרים במסגרת שירות "יוטיוב רֶד", שאף הוא אינו כלול במסגרת השירות הבסיסי של "YouTube TV". קבלת גישה לחבילות ערוצים משודרגות אלו מלוות בתוספת תשלום מצד מנויי השירות הבסיסי^[194][195].

יוטיוב הייתה נותנת החסות (הספונסרית) של סדרת משחקי הבייסבול "וורלד סירייס", שנערכה בשנת 2017 ("2017 World Series"). במהלך סדרת משחקים זו, הוקרנו סרטוני פרסומת טלוויזיוניים של החברה. הדבר התבצע באמצעות הצבתם של מסכים דיגיטליים מאחורי האזור במגרש, המכונה "בסיס הבית". לוגו הסימן המסחרי של יוטיוב, לחצן "נגן" ("Play") אדום, התנוסס במרכז מסכים דיגיטליים אלו, בחקותו באופן זה את ממשק החברה^[196].

"יוטיוב גוֹ" היא אפליקציה, המיועדת לשימוש במערכת ההפעלה אנדרואיד, שמטרתה: הקלת והנגשת אפשרות הכניסה והגישה לאתר יוטיוב, המתבצעת באמצעות מכשירים ניידים- בשווקים מתעוררים. אפליקציה זו שונה מאפליקציית יוטיוב הראשית של החברה, המיועדת אף היא, בין היתר, עבור מכשירים ניידים בעלי מערכות הפעלה מסוג אנדרואיד, והיא מאפשרת הורדת סרטונים מהאתר ושיתופם עם משתמשים אחרים. אפליקציה זו אף מאפשרת למשתמשיה לחזות בתצוגה מקדימה של סרטונים, קודם העלתם באורכם המלא לאתר, כמו גם שיתוף סרטונים שהורדו ממנו באמצעות טכנולוגיית התקשורת האלחוטית "בלוטות'". כמו כן, מתאפיינת אפליקציה זו במגוון אפשרויות רחב יותר עבור משתמשיה, בכל הקשור לבקרה על המידע המועבר או הנקלט באמצעות מכשיריהם הניידים (או בקצרה: "מידע נייד", באנגלית: "Mobile Data"), ואפשרות צפייה בסרטונים ברמת רזולוציה (אנ') גבוהה יותר, בהשוואה לרמת הרזולוציה הקיימת באפליקציית יוטיוב הרגילה^[197].

יוטיוב הכריזה על תחילת הפרויקט בספטמבר 2016, באירוע מטעמה שהתרחש בהודו^[198], והאפליקציה עצמה הושקה תחילה אף היא בהודו, בפברואר 2017. בנובמבר 2017, הורחבה הגישה לאפליקציה זו לארבע עשרה מדינות נוספות, עליהן נמנות: ניגריה, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה, וייטנאם, הפיליפינים, קניה ודרום אפריקה^[199][200]. ב-1 בפברואר 2018, הורחבה הגישה לאפליקציה זו עוד יותר, והפכה כלל עולמית, כאשר ניתן היה להשתמש בה ב-130 מדינות ברחבי העולם, כולל בברזיל, במקסיקו, בטורקיה ובעיראק. מבחינה סטטיסטית, זמינה אפליקציה זו לכ-60% מכלל אוכלוסיית העולם^[201][202].

ב-2018, נרשמה חברת יוטיוב לתקן "ISNI", והודיעה על כוונתהּ להתחיל ביצירת מזהי ISNI, עבור כל אחד מהמוזיקאים שסרטוניהם מוצגים באתר. כל אחד מהמוזיקאים יקבל מזהה ISNI ייחודי, המתאים אך ורק לו (באופן חד חד ערכי, כלומר: לא ייתכן שלשני מוזיקאים שונים יהיה אותו מזהה ISNI). כתוצאה ממהלך זה של יוטיוב, כך מעריך ארגון ISNI, עתיד מספר מזהי ה-ISNI באתר לנסוק בכשלושה עד חמישה מיליונים- במהלך השנתיים הקרובות^[203].

יוטיוב מציינת מדי שנה את יום "אחד באפריל" באמצעות מהתלות שונות באתרה.

2008: כל הקישורים לסרטוני וידאו מדף הבית של האתר הפנו לקליפ "Never Gonna Give You Up", סינגל שבוצע על ידי הזמר ריק אסטלי בשנת 1987. מתיחה ותופעת אינטרנט זו כונתה "Rickrolling"^[204][205].

2009: דף הבית של האתר קרס כשלחצו על קישור לסרטון מדף הבית. יוטיוב טענה בתגובה כי היא שוקדת על "שדרוג ממשק האתר" ו"הפעלתו במתכונת חדשה", עובדה שגרמה לו להיות "לא יציב" מבחינה תכנותית, ולפיכך קרס^[206].

2010: נוספה לתפריט הרזולוציות רזולוציה גרפית פיקטיבית בשם "TEXTp". בחירה בה הציגה את הסרטון באמנות ASCII (אותיות לטיניות גדולות אקראיות היוצרות את התמונה). הגולשים התבקשו לבחור ברזולוציה "פרימיטיבית" זו, בטענה כי בחירה זו חוסכת עבור החברה דולר אחד בכל שנייה של צפייה בסרטון כלשהו, וכך תחסוך החברה מיליארדי דולרים^[207].

2011: "חגיגת יום השנה (אנ') ה-100" ליוטיוב. בדף הבית הוצגו מגוון סרטונים אילמים בגוון סֶפּיָה - תכונות האופייניות לסרטים שהופקו בראשית המאה הקודמת. בנוסף הוצג הסרטון הפארודי "החתול המנגן על אורגן" (אנ'), המציג, לכאורה, חתול המנגן על אורגן^[208].

2012: ליד לוגו יוטיוב הופיעה צלמית של דיסק DVD לחיצה המקשרת לסרטון וידאו, הכולל לידו את לוגו החברה עם הכיתוב "YouTube Collection" ("האוסף של יוטיוב"). מתחת ללוגו החברה, הופיע קישור של מלבן כחול, בתוכו כתוב: "Order Now" ("הַזמינו עכשיו"). לחיצה על קישור זה הובילה להצעה מטעם יוטיוב לבצע הזמנה של סרטוני יוטיוב מסוימים בז'אנרים שונים (ספורט, קומדיה, חינוך ועוד), ואפשרות להזמין את כל הז'אנרים של סרטוני יוטיוב, המופיעים ברשימה, שמספרם הכולל עומד על מאות אלפים. לאחר מכן, ניתנה האפשרות לבחור שיטת משלוח (אנ') (הובלה באמצעות משאיות, אוניות משא ועוד), מתנה שתצורף למשלוח, ואמצעי אחסון לסרטונים (קלטת וידאו, דיסק DVD ועוד). בתום "רכישה" זו, עמד סכום ההזמנה, לכאורה, על מיליוני דולרים. יוטיוב פרסמה שעקב "מספר הזמנות חסר תקדים", תאריך קבלת המשלוח יהיה בשנת 2045^[209].

2013: יוטיוב חַבְרָה לארגון ולעיתון הסאטירי "The Onion", וטענה כי האתר עבר ל"פורמט של תחרות" שהסתיימה. יוטיוב הודיעה, כי תכריז על זהות המנצח ב-2023 - מועד חזרת האתר ל"פורמט של פעילות תקינה"^[210].

2014: יוטיוב נטלה אחריות על יצירת כלל הטרנדים של הסרטונים הוויראליים, וחשפה תצוגות מקדימות של תופעות אינטרנט קְרֶבוֹת, כדוגמת: "תקתוק שעון" (באנגלית: "Clocking"), "נשיקה לאבא" (באנגלית: "Kissing Dad") ו"ריקוד המים" (באנגלית: "Glub Glub Water Dance")^[211].

2015: לתפריט האפשרויות נוסף לחצן מוזיקלי ♫ שהוביל להשמעת קטעים מלהיט מוזיקת הטראנס: "Sandstorm" של הדי ג'יי הפיני "דַארוּד"(אנ')^[212].

2016: לתפריט האפשרויות נוספה צלמית שחורה בדמות פניו של הראפר סנופ דוג, המאפשרת לצפות בכל סרטון בפלטפורמת 360° בהנחיית דוג. תופעה זו כונתה "SnoopaVision" ("תצוגת סְנוּפּ")^[213].

• 
  במקור:
  תמונת זברה באמנות ASCII;
  בהקשר של יוטיוב:
  כך הייתה מוצגת הזברה, אם משתמש מסוים בחר ברזולוציית: "TEXTp" (במקום תמונה גרפית אמיתית של זברה, ברזולוציית 360p, למשל).
• 
  דוגמה לצילום בגוון סֶפּיָה, שצולם ב-1895 באנגליה.
• 
  הדי ג'יי הפיני "דַארוּד".
  צילום משנת 2015.
• 
  הראפר "סְנוּפּ דוֹג".
  צילום מ-2005.

יוטיוב שימשה ועודנה משמשת אמצעי עבור משתמשים יחידניים פרטיים^[214], כמו גם עבור חברות הפקה גדולות^[215]- כדי להעלות את כמות הצופים בסרטיהם, ולחשוף אותם לקהלים חדשים שלא נחשפו ליצירותיהם. במילים אחרות, הן המשתמשים הפרטיים והן חברות ההפקה הופכות את אתר יוטיוב לכלי שרת, באמצעותו הם מגדילים את קהל היעד שלהם. יוצרי תוכני מדיה עצמאיים (אנ') הצמיחו סביבם תנועות שורשיות, המונות קהילות של אלפי משתמשים, באמצעות השקעה מינימלית- הן במישור הכלכלי והן מבחינת היקף המאמץ, הנדרש לשם הקמתן של תנועות אלו. בניגוד להצלחה באמצעות שימוש באתר יוטיוב, שיטות שיווק אחרות כגון: "קמעונאות המונית"(אנ') או מסעות פרסום ברדיו (אנ') הוכחו כבעייתיות, נוסף על היותן יעילות פחות מהפרסום באתר יוטיוב^[214]. באותה העת, ידוענים שפעלו בתקופה שלפני עידן האינטרנט ("עידן המדיה הישנה"(אנ'))- עברו להציג את יצירותיהם באתר יוטיוב, כחלק מהזמנה של חלק ממנהלי יוטיוב. מנהלי האתר שלחו הזמנות אלו, כיוון שהיו עדים לצבירת מספר מעריצים משמעותי של הידוענים, "ראו את הנולד" ו"חשו" את הפוטנציאל הגלום במעברם מהטלוויזיה- לאינטרנט, בסחפם קהל יעד פוטנציאלי גדול יותר בהופיעם באתר- מאשר בטלוויזיה^[215].

תוכנית השותפים של יוטיוב, המבוססת על חלוקת הכנסות (אנ'), אפשרה למפיקי סרטי וידאו להרוויח משכורות נאות בתום כל חודש. עם זאת, חמש מאות השותפים העיקריים שלה הרוויחו בממוצע יותר מ-100,000$ מדי שנה^[216]. נוסף על כך, הכנסותיהם של עשרת הערוצים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר ביוטיוב זינקו מ-2.5 מיליון דולר ל-12 מיליון דולר^[217]. ב-2012, עורך עסקי מטעם אתר ושירות חדשות המוזיקה "Complete Music Update" (או בשמו הנודע יותר, ראשי התיבות: "CMU") אפיין את יוטיוב כ: "פלטפורמה חינמית... המשמשת לקידום מכירות עבור חברות התקליטים"^[218]. ב-2013, טענה קַאתְ'רין תַ'אייֶר, מפיקה בכירה בעיתון הכלכלי "פורבס", כי "אסור שיצירותיהם של "אמנים השייכים לעידן הדיגיטלי (של ימינו)"- תהיינה אך ורק ברמה גבוהה (מבחינת רמת הפקה, איכות הצילום וההקלטה, רמת הביצוע של היצירה ועוד), אלא כאלו "שתעוררנה תגובות", הן בפלטפורמת יוטיוב בפרט, והן במדיה החברתית ככלל"^[219]. עוד טענה תַ'אייֶר, שכשם שבעבר תחנות הרדיו והטלוויזיה היוו את "קרש הקפיצה" עבור אמנים בדרכם לתהילה, הרי שפעילות הקשורה למדיה חברתית הפכה "חשובה ללא עוררין". סטטיסטיקות שנערכו באותה שנה הצביעו על כך, ש-90.3% מסך הצפיות בסרטונים, הן ביוטיוב והן ב־Vevo- בוצעו על ידי 2.5% בלבד- מסך כל האמנים ביוטיוב וב- Vevo; אמנים אלו "כּוּנוּ" ב"תארים" שונים, בהתאם למידת הצלחתם (הרַבָּה בכל מקרה): "מגה-סטארים", "מיינסטרים" ו"בעלי סדר גודל (ותהודה) בינוניים"^[220]. בתחילת 2013 הכריז מגזין המוזיקה "בילבורד", על כך שהוא "לקח בחשבון" את תזרים המדיה של יוטיוב במצעד הפזמונים "בילבורד הוט 100", כמו גם בטבלאות ז'אנרים קשורים נוספים^[221].

בהתייחסו לשאלתם של מספר תורמי יוטיוב לגבי מהותו וחשיבותו של אמצעי תקשורת זה- תקשורת "פנים אל מול פנים", ומסירת מידע עבור מיליארדי משתמשים באמצעות סרטוני וידאו מקוונים, התפייט אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון, באומרו כי

יוטיוב היא תוצאה של תהליך של כוונונים עדינים, הנפרש על פני מיליוני שנות אבולוציה.

עוד טען אנדרסון, כי

מה ש(יוהאן) גוטנברג עשה (בעבר) עבור הכתיבה- הוא מה שסרטוני וידאו מקוונים עשויים לעשות עבור תקשורת פנים אל מול פנים^[222].

אנדרסון קבע, כי לא יִרְחַק היום בו יהיה ניתן לומר בהחלטיות, כי "סרטוני הווידאו המקוונים יאיצו באופן דרמטי את התפתחות המדע", וכי "יוצרי ומעלי הסרטונים עשויים ליצור את מחזור הלימוד הגדול ביותר אי פעם, בהיסטוריית המין האנושי"^[222]. בתחום החינוך, למשל, נעזר מייסד "אקדמיית קהאן", סלמן קהאן (אנ'), בפלטפורמת יוטיוב- כדי להעלות את סדרות השיעורים המקוונים (אנ') שלו לאתר- ללא תשלום. קהאן טען בראיון עמו, שפורסם ב-27 בינואר 2014 בעיתון "הניו יורק טיימס", ש"קודם לפלטפורמת יוטיוב, העלאת שעורים מקוונים לרשת האינטרנט הייתה יקרה ביותר, ואילולא יוטיוב- רעיון ה"אוניברסיטה" לא היה יוצא לפועל". עורך חדשותי בכיר בעיתון "פורבס", מייקל נוייר (אנ'), הגדיר את "אקדמיית קהאן" כ"בית הספר הגדול ביותר בעולם", הכולל טכנולוגיה, המתעתדת לשנות בעתיד – באופן הדרגתי – את ה"דרך המסורתית" בה בני האדם לומדים בעת הזו^[223].

ב-2008, הוענק ליוטיוב "פרס פיבודי"^[224], המוענק מדי שנה כמחווה וכהוקרה על הצטיינות בתחום שידורי הרדיו והטלוויזיה. יוטיוב זכתה בפרס זה במסגרת השנה ה-68 לחלוקתו, מאז נוסד לראשונה ב-1940. הנימוק לקבלת הפרס כלל חוות דעת אודות האתר, המתואר כ"פינת נואמים, שניתן בה ביטוי לחופש דעות (מצד משתמשים רבים). כך מקודמים באמצעות האתר ערכי הדמוקרטיה- הלכה למעשה"^[225]. ב-20 באפריל 2012, דיווח עיתון ה"וושינגטון פוסט", כי יוטיוב אחראית, בין אם במתכוון ובין אם לאו- לאפליה מתקנת על רקע גזעי ועל רקע מוצא לאומי-אתני. בדיווח זה נכתב, כי בניגוד מוחלט לתוכניות הטלוויזיה הפופולריות והנצפות ביותר בארצות הברית, המהוות את ה"מיינסטרים", ואשר מרבית ה"כוכבים" המופיעים בהן הם בעלי צבע עור לבן, ביוטיוב המצב דווקא הפוך: הערוצים בעלי מספר המשתמשים הרשומים הגבוה ביותר, כמו גם מספר שיתופי הסרטונים הגבוה ביותר, הנכללים בערוצים אלו- הם ערוצים ששייכים לאמנים שהם בני מיעוטים- בעלי צבע עור שאינו לבן, או שמוצאם אינו אמריקאי^[226]. עובדה זו יוצרת תחרות קשה על מושא בחירתו של קהל היעד, שניתנת לו האפשרות לבחור את סוג הפלטפורמה- באמצעותו יצפה בתוכניות המועדפות עליו. עניין זה תורם, אם כן, גם לפלורליזציה של הפלטפורמות (צפייה בטלוויזיה או, לחליפין, צפייה בסרטונים אינטרנטיים), באמצעותן ניתן לצפות בתוכניות המועדפות של קהל יעד מסוים. מחקר שנערך מטעם "מכון פִּיוּ למחקר"(אנ') דיווח אודות התפתחותהּ של עיתונאות חזותית (אנ'), שמהותה- אזרחים המשמשים עדי ראייה לאירועים חדשותיים המתרחשים בזמן אמת, ואשר משתפים פעולה עם ארגוני חדשות ממוסדים- למען יצירה ושידור של תוכן חדשותי מפורט, מעמיק, אמין ומדויק בתיאורו ככל האפשר- לנוכח האירועים שהתרחשו^[227]. כמו כן, הסיק מחקר זה, כי יוטיוב הפכה פלטפורמה חשובה ומשמעותית- עבור צרכני מדיה חדשותית (אנ')^[228].

יוטיוב אפשרה לקהל הרחב לתקשר עם הממשל באופן ישיר יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשידור העימות מטעם CNN ויוטיוב, בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-2007 (אנ'), בו אנשים מן השורה העלו שאלות בפני המועמדים הנשיאותיים- באמצעות שימוש בשירות הווידאו האינטרנטי (אנ') של יוטיוב. העימות נערך בנוכחות אחד ממייסדי אתר האינטרנט הפוליטי "טֶק-פְּרֶזִידֶנְט"(אנ'), שטען כי "הווידאו האינטרנטי שינה את הנוף הפוליטי (אנ') של ארצות הברית"^[229].

בתארו את האביב הערבי (החל משנת 2010 ואילך), ציטט הסוציולוג פיליפ נ. הווארד (אנ') את תיאורו התמציתי של אחד הפעילים, שהיה אמון על ארגון אירועי התסיסה והמחאה הפוליטית. תיאור זה הסתכם במשפט מחץ אחד בלבד:

פייסבוק נועדה על מנת לקבוע את מועדי המחאות, טוויטר נועדה לצורך תיאומים ויוטיוב נועדה על מנת לספר לעולם^[230].

ב-2012, יותר משליש מהסנאטורים בסנאט של ארצות הברית פרסמו החלטה רשמית, המגנה את ג'וזף קוני ואת מעשיו הנפשעים באוגנדה, זאת- 16 ימים לאחר פרסום סרטון הווידאו הוויראלי "קוני 2012" ביוטיוב. להחלטה זו של הסנאט התלוותה הערתו של נותן החסות המשותף, הסנאטור לינדזי גרהאם, שציין כי "סרטון הווידאו הוא בעל השפעה ותהודה רבות כל כך, כך שלבסוף הוא יוביל למותו של קוני, בהשפיעו על דעת הקהל העולמית, כמו גם על הרחבת המאמצים לאתרו- יותר מאשר כל פעולה משולבת אחרת (בעיקר מהבחינות הצבאית והמודיעינית)- הננקטת נגדו"^[231].

יוטיוב אפשרה לממשל האמריקאי ליצור קשר בפשטות רבה יותר עם אזרחי המדינה. ראייה לכך ניתנה בשנת 2012, אז דורג ערוץ היוטיוב הרשמי של הבית הלבן במקום השביעי באתר, בקטגוריית הארגונים האמונים על הפקת ידיעות חדשותיות^[232]; עדות נוספת המצדדת בטענה זו התרחשה בשנת 2013, עת חיקה השחקן והחקיין אִימַאן קְרוֹסוֹן (אנ') את נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בסרטון וידאו מוזיקלי הומוריסטי ביוטיוב. מטרתו של סרטון זה, שקיבל חסות באופן ישיר מהנשיא עצמו, הייתה עידוד צעירים אמריקאיים להירשם לתוכנית "שוק ביטוח הבריאות"(אנ'). תוכנית זו היא למעשה ביטוח בריאות, התואם והמהווה חלק מתוכנית הידועה בכינוי "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה", שיזם ממשל אובמה. תוכנית זו ידועה בכינויהּ האנגלי: "ObamaCare"^[233].
אִימַאן קְרוֹסוֹן נכלל ברשימת יוצרי תכנים מובילים עבור יוטיוב, שנפגשו בבית הלבן, בפברואר 2014, עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה. מטרתם של יוצרי תכנים אלו הייתה קידום דיאלוג אודות המודעות לחשיבותו של רישום עבור ביטוח בריאות, כמו גם קידום רעיונות כלליים יותר, הכוללים חקיקה נגד בריונות (אנ'), קידום מערכת החינוך ויצירת הזדמנויות כלכליות עבור יחידים ובעלי משפחות, שרובם ככולם נכללים במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך^[234].

באופן כללי ניתן לומר, כי הפגישה נועדה על מנת לפתח אמצעים חדשים עבור הממשל האמריקאי- כדי לקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה עם "דור היוטיוב"^[235].

כאשר חלחלה לתודעה הציבורית העובדה, שביכולתה של יוטיוב לאפשר יכולת התקשרות ישירה של הממשל האמריקאי (כולל הנשיא עצמו)- עם אזרחים מן השורה, נדרשה הבנה מעמיקה מצד יוצרי תוכני הניו מדיה עבור יוטיוב- על מנת להתמודד ביתר יעילות עם תכנים השייכים לאתרי אינטרנט אחרים, והמוצגים או המפורסמים בהם; אתרי אינטרנט אלו "התחרו על לבם של הגולשים" (או, במילים אחרות, על דעת הקהל), בהציעם "תכנים מסיחי דעת"- מנקודת מבטה של יוטיוב, שנאלצה להתמודד עם "קהל הפכפך"- משתמשים שעדיין לא החליטו לאיזה אתר להיכנס באופן בלעדי (או ל"אתרים המתחרים", או ליוטיוב), על כן נכנסו הן ל"אתרים המתחרים"- והן ליוטיוב^[235]. תופעה זו לא הייתה רצויה עבור יוטיוב. מעולם לא התרחש תקדים מסוג זה במהלך ההיסטוריה, בו היה יכול נשיא ארצות הברית לתקשר טוב יותר מאי פעם, ובאופן ישיר- על מנת להעביר את מסריו לאזרחי מדינתו; אך בד בבד, מעולם לא התרחש אבסורד גדול מכך במהלך ההיסטוריה- בו אזרחים אמריקאיים רבים כל כך- אינם קשובים כלל לדבריו, בעטיים של התכנים מסיחי הדעת. מטרת הפגישה עם קבוצת היוּטְיוּבֶּרִים נועדה, אם כן, גם לשם קביעת מדיניות עבור ממשל אובמה- כיצד לגרום לדבריו של הנשיא "להישמע" ו"לא ליפול בין הכיסאות" ב"עידן החדש", "עידן היוטיוב", בעטיים של משתמשים שטרם החליטו איזה אמצעי תקשורת הוא הנוח ביותר לשימוש עבורם.

• 
  השחקן והחקיין אִימַאן קְרוֹסוֹן, לצד נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, במהלך הסרטון ההומוריסטי שפורסם ביוטיוב, שנועד לקדם את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה- ביוזמת ממשל אובמה ("ObamaCare").
• 
  יוצרי תכנים מובילים עבור יוטיוב ("יוּטְיוּבֶּרִים"), שנפגשו בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בפברואר 2014- כדי לקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה- בין הממשל האמריקאי ובין "דור היוטיוב".

מספר סרטוני וידאו השפיעו באופן ישיר על האירועים המתרחשים בעולם. דוגמה מובהקת לסרטון מסוג זה הוא "תמימות המוסלמים", שהועלה לאתר ב-2012. הסרטון עורר גל עולמי של הפגנות ומחאות אלימות של מוסלמים (אנ') נגד ארצות הברית, כמו גם נגד מדינות מערביות נוספות^[236]. אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון, תיאר תופעה, בה אנשים ממקומות גאוגרפיים שונים ברחבי העולם- חולקים את מיומנותיהם ויכולותיהם בתחום מסוים, באמצעות העלאת סרטונים, באופן עצמאי- ליוטיוב. סרטון מסוג זה, המועלה על ידי משתמש מסוים- מהווה מקור השראה, אתגר ואף מושא הערצה- בקרב משתמשים אחרים, העוסקים גם הם באותו תחום עיסוק של משתמש זה. מעבר לכך, סרטון מסוג זה עשוי לדרבן את המשתמשים הנחשפים אליו- לשפר את מיומנותיהם בתחום זה, ואף לפתח ולהמציא חידושים, תגליות והמצאות חדשות- בתחום זה^[222]. העיתונאית וירג'יניה הֶפֶרְנַאן (אנ') קבעה, במאמר שפורסם בעיתון "הניו יורק טיימס", שסרטוני וידאו מסוג זה ("סרטוני הפגנת מיומנויות ויכולות") עשויים להוביל ל"השלכות מפתיעות" במגוון רחב של תחומים, כגון: השפעה חברתית (תחום הנחקר במסגרת ענף בפסיכולוגיה, המכונה בשם: "פסיכולוגיה חברתית"); השפעה תרבותית, בדמות הפצה של תרבויות שונות, מנהגים, אורחות חיים ועוד, ואף השפעה על המוזיקה, ובפרט על עתיד המוזיקה הקלאסית^[237].

שחקני סדרת הרשת "לגיון הרקדנים היוצא מן הכלל"(אנ')^[238] וחברי ההרכב המוזיקלי "התזמורת הסימפונית של יוטיוב"(אנ')^[239] נבחרו וחוברו להם יחדיו, בהתבסס על סרטונים המציגים את כישוריהם של כל אחד מהם בנפרד, ללא תלות כלשהי בנציגים האחרים^[222][239]. יותר מכך, סרטון הווידאו המוזיקלי "We Are the World 25 for Haiti (גרסת יוטיוב)"(אנ'), שיועד למטרות צדקה ואיסוף כספים עבור מדינת האיטי, לאחר רעש האדמה החזק שפקד אותה ב-2010- הוקלט באמצעות טכניקה של איחוד הקלטותיהם הנפרדות של 57 זמרים שונים, מכל קצוות תבל- ליצירת שיר זה, המהווה יחידה אחת שלמה^[240]. העיתון האנגלי היוצא לאור ביפן, "טיימס-טוקיו"(אנ'), ציין כי סרטון הווידאו "We Pray for You", שהופק והוקלט בידי 55 יוּטְיוּבֶּרִים- למען נפגעי רעש האדמה והצונאמי, שפקדו את יפן בשנת 2011- נוצר אף הוא בעקבות שיתוף פעולה אינטרנטי מצד גולשים שונים, והיווה דוגמה נוספת ליצירת קהילות או קבוצות מקוונות- המתאגדות למען קידום מטרות צדקה^[241]. מיזם האינטרנט "It Gets Better" החל את דרכו בעקבות העלאת סרטון וידאו אחד בלבד ליוטיוב. סרטון זה הופק ויועד עבור בני-נוער, השייכים לקהילה הגאה (או, במילים אחרות, לקהילת הלהט"ב), שסבלו מדיכאון או בעלי נטיות אובדניות- עקב מעשי בריונות שבוצעו נגדם- בשל זהותם המינית^[242]. בתוך פרק זמן של כחודשיים בלבד, משך סרטון זה תשומת לב מצד משתמשים רבים שצפו בו, ופרסומו גרר אחריו גל של כתיבת מאות תגובות ("טוקבקים")- בקשר לתוכן המוצג בו. בין המגיבים לסרטון נמנו גם אישים בולטים בצמרת הממשל האמריקאי, כדוגמת נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה; סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ו ביידן; אנשי סגל בכירים מטעם הבית הלבן ומספר מזכירי ממשלה אמריקאיים (אנ')^[243]. בעקבות סרטון המגולל את השתלשלות האירועים, שהובילו לבסוף להתאבדותה של אמנדה טוד, נערה קנדית בת חמש עשרה, שנשא את הכותרת: "הסיפור שלי: מאבק, בריונות, התאבדות, פגיעה עצמית" - ננקטו כמעט מיידית הליכים חקיקתיים לאחר מותה- שמטרתם הייתה: חקר וסקירת השכיחות של מעשי בריונות- כדי ליצור תוכנית אסטרטגית לאומית כנגד תופעה אלימה זו^[244].

במאי 2018, התלוננה משטרת המטרופולין של לונדון בפני חברת יוטיוב, כי סרטוני וידאו המכילים מוזיקת "דריל" (אנ') הידועה לשמצה, והמאופיינת בלשון אפלה, ניהיליסטית ואלימה ביותר (לעיתים קרובות, נכללים במסגרת שיריה דברי שבח, המהללים מעשי רצח ודקירות, כמו גם ביצוע מעשי אלימות קשים נגד נשים)- מהווים קרקע פורייה לצמיחת כנופיות אלימות ברחבי לונדון. בעקבות תלונה זו, טענה יוטיוב כי הסירה "למעלה משלושים סרטוני וידאו מסוג זה", אף על פי שבפועל מספר הסרטונים שהוסר נותר עלום, כמו גם זהות הסרטונים שהוסרו^[245].

האינדפנדנט דיווח, כי המשטרה יצרה מסד נתונים, המונה למעלה מ-1400 סרטונים, למטרות מודיעיניות הכוללות איסוף מידע אודות ארגוני פשע, בציינהּ כי:

כל אדם המזוהה בסרטוני הוידאו החלקלקים הללו- עשוי להוות מקור ישיר או עקיף למעשי אלימות שונים; על כן, בהינתן הפקודה- מתבצעת פעילות משטרתית מונעת, הכוללת בידוד אנשים אלו מפגישות או התגודדויות עם אנשים אחרים, מניעת כניסתם לאזורים ייעודיים, וכן מניעתם מלבישת ברדסים ושימוש בטלפונים ניידים שאינם רשומים (גנובים, פיראטיים, שנרכשו במסגרת עסקאות בין עבריינים או אנשי העולם התחתון, וכדומה)^[246]

.

גוגל אינה מספקת נתונים מפורטים אודות עלות ההפעלה (אנ') והתחזוקה השוטפות של יוטיוב. הכנסותיה ב-2007 הוגדרו כ"מידע בלתי מבוקר (שאינו מהותי)" (אנ')- בעקבות אי מסירת תיעוד מוסדר ("רגולטורי") (אנ') של חשבונות אלו^[247]. ביוני 2008, חזה ואמד (אנ') המגזין "פורבס" את הכנסותיה של גוגל מאתר יוטיוב בכ-200 מיליון דולר, והראה עלייה בפעילותהּ של יוטיוב בהבט השיווקי-פרסומי-מכירתי^[248]. בינואר 2012, הוערך משך זמן השהייה הממוצע של אורחים באתר יוטיוב- בכחמש עשרה דקות, מדי יום ביומו. למען ההשוואה, אזרח אמריקאי טיפוסי הקדיש, בשנה זו- ארבע עד חמש שעות, בממוצע, מדי יום ביומו לצפייה בטלוויזיה^[249]. עוד ב-2012, הוערכו הכנסותיה של יוטיוב, שמקורן בתוכנית הפרסום שלה- בכ־3.7 מיליארד דולר^[250]. בסוף 2013, האמירו הכנסותיו של האתר כתוצאה מהמשך הפעלתה של תוכנית פרסומית זו, והוערכו בכ־5.6 מיליארד דולר, מתוכם כשני מיליארד דולר של רווחים^[251]. הערכה זו התבססה על סקר שוק, שנערך מטעם חברת "eMarketer"^{[250][252][253]}. הערכות אחרות, שהוצגו בעקבות מחקר שערך העיתון הכלכלי "וול סטריט ג'ורנל", אמדו את הכנסותיה של יוטיוב בכ־4.7 מיליארדי דולרים "בלבד" (לעומת הערכתהּ של חברת "eMarketer")^[250]. בין אם כך ובין אם אחרת, זהו עדיין גידול משמעותי בהכנסותיו של האתר ביחס לשנה שקדמה לה (2012). הכנסות עצומות אלו, תוצאה של פרסום דיגיטלי מסיבי ורחב היקף עשויות להראות כאבסורד, במיוחד לאור העובדה, שרובם המוחלט של הסרטונים באתר הוא חינמי; אולם בד בבד ניתן להבין, כי מקור הכנסותיו של האתר אינו הסרטונים- אלא הפרסום הדיגיטלי- וזהו פתרונו של אבסורד זה^[46]. במאי 2013, הציגה יוטיוב תוכנית נסיונית, הכוללת 53 ערוצי רישום, אליהם יכול משתמש מסוים להירשם, בשלמו דמי מנוי, שמחירם נע בין 0.99-6.99 דולרים, כתלות בערוץ אליו בחר משתמש זה להירשם^[254]. מהלך זה הצטייר כניסיון של יוטיוב להתחרות בספקים אחרים של תכנים ושירותים דיגיטליים מקוונים, והדורשים גם הם רישום מקוון. על ספקים אלו נמנות, בין היתר, החברות "נטפליקס" ו"הוּלוּ" (באנגלית: "Hulu")^[46]. ניתוח נתונים סטטיסטיים ב-2017, העוסקים בחתך האוכלוסייה, שבבעלותה מכשירים ניידים, הכוללים את אפליקציית יוטיוב- העלה כי משתמשים אלו שוהים באפליקציה זו למעלה משעה- מדי יום ביומו^[255].

יוטיוב החלה את דרכה בתחום השותפויות השיווקיות והפרסומיות ביוני 2006, אז חַבְרָה לרשת הטלוויזיה "NBC"^[256]. במרץ 2007, חתמה יוטיוב על עסקה עם תאגיד השידור הבריטי "BBC", במסגרתהּ הוקדשו באתר שלושה ערוצים- המשדרים תכנים המופקים בתאגיד זה והשייכים לו. ערוץ אחד באתר הוגדר למטרת שידור של תוכני חדשות ואקטואליה, והשניים האחרים- למטרת שידור של תכנים בידוריים. זאת- בתמורה להתחייבות מצד תאגיד "BBC"- לפרסם את יוטיוב- בערוצים השייכים לו^[257]. בנובמבר 2008, הגיעה יוטיוב להסכם עם שלושה גופים מובילים- בתחום הפקת ושידור סרטים ותוכניות טלוויזיה. על גופים אלו נמנו: חברת סרטי הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית, "מטרו גולדווין מאייר"; תאגיד וחברת הבידור "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS". במסגרת ההסכם, אפשרה יוטיוב לגופים אלו לפרסם באתר האינטרנט שלה סרטים באורך מלא, כמו גם פרקים מלאים של סדרות טלוויזיה שונות. מהלך זה לווה בפרסומים של חברות אלו באתר יוטיוב; עבור פרסומים אלו הוקצה מקום מיוחד באתר, שפונה לקהל היעד של משתמשים אזרחי ארצות הברית, והוא כונה "Shows" ("הופעות"). הסכם זה נחתם, במטרה ליצור תחרות בין יוטיוב ובין חברות אחרות, כדוגמת "הוּלוּ" (באנגלית: "Hulu"), שמכילה תוכני שידור מבית היוצר של החברות המתחרות: "NBC", "Fox" ו"חברת וולט דיסני"^[258][259]. בנובמבר 2009, השיקה יוטיוב גרסה של "Shows", שהייתה זמינה עבור קהל היעד של משתמשים אזרחי בריטניה, בהציעהּ כ-4000 מופעים ותוכניות טלוויזיה באורך מלא, שהופקו או שודרו מטעם למעלה משישים רשתות טלוויזיה, המהוות שותפויות עסקיות של התאגידים: "מטרו גולדווין מאייר", "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS", עמן חתמה יוטיוב, כאמור, את ההסכם המפורט לעיל^[260]. בינואר 2010, הציגה יוטיוב שירות השכרת סרטים מקוון^[261], שהיה זמין אך ורק עבור משתמשים הנמצאים בארצות הברית, קנדה ובריטניה (נכון לשנה זו)^[262][263]. שירות זה הציע עבור משתמשים אלו רשימה של למעלה מ-6000 סרטים, הניתנים להשכרה^[264].

במאי 2007, השיקה יוטיוב את תוכנית השותפים שלה (באנגלית: "YouTube Partner Program"; בראשי תיבות: "YPP")^[265][266]. תוכנית זו הייתה מערכת מבוססת רשת הפרסום "Google AdSense", שאפשרה למשתמשים, החברים ברשת זו, והמעלים סרטון פרסום מסוים לאתר- לחלוק את ההכנסה הכוללת, שהתקבלה כתוצאה מפרסום זה- עם גוגל. בדרך כלל, מקבלת יוטיוב 45% מההכנסה הכוללת, שנתקבלה בעקבות העלאת סרטון פרסומי כלשהו, בעוד שיתרת ההכנסה, 55% - מועברת למשתמש מעלה סרטון הפרסום^[267][268]. תוכנית השותפים של יוטיוב מונה למעלה ממיליון משתמשים, החברים בה והפועלים במסגרתהּ^[269]. על פי נתונים שהתקבלו מטעם חברת התוכנה המיזמית "טְיוּבּ-מוֹגוּל"(אנ'), העוסקת בשיווק ממותג, פרסומת מקדימה כלשהי ("טיזר") ביוטיוב- עבור מוצר מסוים, נכון לשנת 2013- עלתה למפרסמיה 7.60 דולרים בממוצע- לכל אלף צפיות בה. השימוש באמצעי הפרסומת המקדימה אינו מהווה, לרוב, יותר מחצי מסך הפרסומות הכולל באתר- בשל חוסר עניין מצד מפרסמים- להשתמש באמצעי שיווקי זה^[270]. ב-2013 הציגה יוטיוב הצעה, הפונה עבור ערוצים הכוללים אלף משתמשים רשומים לפחות. עיקרהּ היה: דרישה ממשתמשים חדשים, שהחליטו להירשם לערוץ שכזה, והחפצים לצפות בסרטונים הכלולים בו- לשלם דמי מנוי^[271][272]. באפריל 2017, הציבה יוטיוב קריטריון, המגדיר מי מהערוצים באתר יהיו זכאים לגבות דמי מנוי- ממשתמשים החפצים לצפות בתכניו. קריטריון זה עמד בתחילה על צבירת עשרת אלפים צפיות בכלל סרטוני ערוץ- ללא הגבלת זמן מתי עתיד הדבר להתרחש, טרם תחילת הגבייה של דמי מנוי אלה^[273]. ב-16 בינואר 2018 שונה קריטריון זה. הקריטריון החדש הגדיר, שעל ערוץ כלשהו לעמוד בשתי הדרישות הבאות- בתמורה לזכאות לדרוש דמי מנוי ממשתמשיו: 4000 שעות צפייה מצטברות- בתוך פרק זמן של שנה, כמו גם אלף משתמשים, הרשומים לערוץ זה^[273]. מהלך זה הצטייר כניסיון מצד יוטיוב להבטיח, שסרטוני וידאו, השייכים לערוצים מסוימים, ואשר כבר מפיקים רווחים- לא יזכו למימון נוסף; עם זאת, "זכה" מהלך זה בביקורת, כמו גם בתגובות של מרמור, תסכול ותחושת קיפוח- מצד ערוצים קטנים יותר ביוטיוב, שלא עומדים בתנאי הקריטריון החדש למימונם, בטענם כי "הם נענשים, כביכול, על היותם קטנים"; במסגרת מרמור זה ניתן להניח, כי עלתה בקרב בעלי הערוצים הקטנים הסוגיה- האם בכלל משתלם ליצור או לתחזק ערוצים כאלו, שהרי הם אינם זוכים להערכה בדמות תשלום דמי מנוי- כפי ש"עמיתיהם" הגדולים יותר אכן זוכים להערכה ולמימון אלו^[274].

ערך מורחב – תוכנית פרסים ליוצרים של יוטיוב

תוכנית הכפתורים של יוטיוב הם סוג מסוים של פרסי יוטיוב. זוהי מחווה מצד יוטיוב, המביעה את הערכתהּ של החברה כלפי ערוציה הפופולריים ביותר, והקריטריון עבור "פופולריות" הוא מספר המנויים הרשומים אליהם. מחווה אחרת מצד החברה, מכונה "פרסי יוטיוב"(אנ'), הניתנים עבור סרטוני הווידאו האיכותיים ביותר, מתוך כלל הסרטונים שהועלו ליוטיוב בתקופה מוגדרת.

צבע לחצן ה"ניגון", המוענק על ידי יוטיוב עבור ערוץ פופולרי מסוים, מעיד על מספר המשתמשים הרשומים אליו^[275][276]:

• לחצן כסוף מוענק עבור ערוצים שחצו את רף 100,000 מנויים.
• לחצן זהוב מוענק עבור ערוצים שחצו את רף 1,000,000 מנויים.
• לחצן יהלום מוענק עבור ערוצים שחצו את רף 10,000,000 מנויים.
• לחצן אודם מוענק עבור ערוצים שחצו את רף 50,000,000 מנויים.

• 
  לחצן כסוף:
  100,000 משתמשים רשומים לערוץ.
• 
  לחצן זהוב:
  1,000,000 משתמשים רשומים לערוץ.
• 
  לחצן יהלום:
  10,000,000 משתמשים רשומים לערוץ.
• 
  לחצן אודם:
  50,000,000 משתמשים רשומים לערוץ.
• 
  לחצן היהלום האדום:
  100,000,000 משתמשים רשומים לערוץ.

אחוז ניכר מהכנסותיה של חברת יוטיוב מופרש לבעלי זכויות היוצרים, של סרטוני פרסום- אותם הפיקו. למרות עובדה זו, דיווח משנת 2010 אומד, שכשליש מסרטונים פרסומיים אלו הועלו לאתר יוטיוב בלא היתר של בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. יוטיוב מותירה בידי בעלי זכויות היוצרים את ההחלטה- האם לפרסם את סרטוני הפרסום אותם יצרו ולאחר זמן מה- להסירם, או להמשיך ב"קמפיין הפרסומי" של הסרטון, כלומר להשאירו באתר- בתמורה להמשך הפקת רווחים ממנו. במאי 2013, החלה חברת "נינטנדו" מסע אכיפה, שמטרתו הייתה שמירת זכויות היוצרים של משחקיה- והבעלות עליהם. מסע אכיפה זה כלל דרישה מצד החברה- לקבל הכנסות, הנובעות מפרסום צילומי מסך של משחקיה- על ידי יוצרי תוכני וידאו. בפברואר 2015, הסכימה חברת "נינטנדו" לחלוק את רווחיה עם יוצרי תוכני וידאו אלה, בזכות הפרסום שהעניקו האחרונים- לחברה ולמשחקיה^{[277][278][279]}. קהל היעד של פרסום זה כלל, בין השאר, גם אוכלוסיות, שלא נחשפו לחברה ולמשחקיה עד אז.

ערך מורחב – רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

בדצמבר 2012, הסירה יוטיוב סכום כולל של כשני מיליארדי צפיות מסך כל הצפיות בסרטונים מסוימים, שהופקו או הועלו מטעם ענקיות המוזיקה: "יוניברסל מיוזיק גרופ" ו-"סוני מיוזיק אנטרטיינמנט". חברת המדיה הדיגיטלית "The Daily Dot", הסוקרת את תרבות האינטרנט, כמו גם את אורח החיים והפעילויות השונות הנערכות במסגרת הרשת טענה, כי המחיקה המסיבית בוצעה בעקבות הפרת תנאי השימוש ומדיניות האתר מצד חברות אלו, הכוללת, בין היתר, איסור שימוש בשיטת "אוטומציה של תהליכים"(אנ'). זאת מפני ששימוש בשיטה זו עשוי להגדיל באופן ניכר את מספר הצפיות הכולל של סרטון מסוים. מגזין "בילבורד, טען כי שני מיליארדי הצפיות הועברו לאתר "Vevo", וכי העברה זו בוצעה כיוון שהסרטונים חדלו להיות פעילים באתר יוטיוב^[280][281].

ב-5 באוגוסט 2015, הסירה יוטיוב פִיצֶ'ר, שגרם למונה מספר הצפיות בסרטון כלשהו "להיתקע", כאשר הוא מגיע ל-301 צפיות. בהמשך, השיבה יוטיוב את מונה הצפיות, לאחר אימות ובדיקה מדוקדקים, של מספר הצפיות האמיתי של אותו סרטון. מהלך זה מצד יוטיוב נועד לשם מניעת זיופים, בכל הקשור למניית מספר הצפיות האמיתי בסרטונים^[282]. בהמשך, פרסמה יוטיוב ציוץ בטוויטר, שתוכנו: "אנו נפרדים לשלום מ"מונה ה-301", ומקדמים בברכה מספר צפיות חדש ועדכני יותר- בסרטוני הווידאו שלנו". עוד הכריזה יוטיוב, כי

כעת, כאשר אנו מחשבים את מספר הצפיות עבור סרטונים מסוימים, אנו בטוחים כי מקורו באנשים אמיתיים. באשר לסרטונים האחרים, שטרם נבדקו- אנו עם היד על הדופק, בכל הקשור לבחינה מחודשת של מספר הצפיות בהם.

^[283].

הקליפ בעל מספר הצפיות הגדול ביותר ביוטיוב, נכון לאפריל 2018, הוא "Despacito" (בתרגום מספרדית: "לאט") של דדי יאנקי ולואיס פונסי. קצב צבירת מספר הצפיות בו היה המהיר ביותר, והוא היחיד שחצה את רף חמישה מיליארדי הצפיות.

קהילת יוטיוב היא בעלת מדיניות וקווים מנחים נוקשים, שמטרתם- הפחתת הסיכוי להשחתת האתר, תכונותיו והעקרונות עליו הוא מושתת. באופן כללי, סרטונים הכוללים את התכנים הבאים אסורים להעלאה ולהקרנה באתר: תכנים מיניים מפורשים (כולל סרטי פורנו); התעללות בבעלי חיים; תכנים פרובוקטיביים, מגונים או קשים לצפייה ("סרטוני הֶלֶם") ((אנ'),(אנ')), כגון: שימוש בסמים, אונס, התעללות מינית, עבדות מינית (אנ'), הוצאה פומבית להורג וכדומה; נאומים מחרחרי שנאה (אנ') (כלפי דת מסוימת, עדה, עם, מדינה וכדומה), הכוללים דברי הסתה; הודעות ספאם; התנהגות המשחרת לטרף (אנ') (לרוב בהקשרים מיניים)- בדומה לאופן בו טורפים, בעולם הטבע, אורבים לטרפם, ותוכן המועלה לאתר בלא הסכמה מפורשת מצד בעל זכויות היוצרים^[284]. למרות מדיניות זו, ניצבה יוטיוב בפני ביקורות מצד מקורות חדשותיים, בעטיין של העלאות תכנים אלו לאתר בידי משתמשים- ובעשותם כך הפרו קווים מנחים אלו של הקהילה.

בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגנות בחוק^[285]. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הוא העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה שעיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות (אנ'), ובהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט (אנ'). סרטון כלשהו, שהתקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יתרה מכך, אם התברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו^[286][287]. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "ויאקום", ענקית השידור המסחרי (אנ'), חברת "מדיה-סֶט"(אנ') האיטלקית וליגת הפרמייר ליג האנגלית הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן המפר זכויות יוצרים- לאתר החברה"^{[288][289][290]}. חברת ויאקום, שתבעה את יוטיוב במרץ 2007, בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)"^[291]. במהלך ההליך המשפטי, ביולי 2008, זכתה ויאקום בפסיקת בית המשפט, שחייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר טֶרָה-בתים של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של כל המשתמשים, שנכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו. החלטה זו של בית המשפט ספגה ביקורת מצד קרן החזית האלקטרונית, שכינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור זכויות הפרט"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר הליך שיפוט מהיר (אנ'), עם פסיקתו של השופט הפדרלי (אנ') לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן (אנ')- שגוגל הייתה מוגנת מפני הפרשות כספיות עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש ערעור בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני (אנ') את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כותלי בית המשפט^[292]. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת הסכם סודיות בין החברות "ויאקום" ו"גוגל"^[293].

באוגוסט 2008, פסק בית משפט בארצות הברית את הפסיקה: "סטפני לנץ נגד (Versus) יוניברסל מיוזיק גרופ"(אנ'), הגורסת שבעלי זכויות יוצרים של קובץ או סרטון מסוימים- אינם יכולים להורות על הסרת קובץ, שהועלה זה מכבר לרשת האינטרנט (כלומר: "קובץ מקוון")- מבלי לקבוע תחילה האם השימוש בו, כמו גם עריכת תוכנו והליך פרסומו- היו כפופים ונאמנים לדיני השימוש ההוגן, שחלו עליו- החל מרגע העלתו לרשת האינטרנט (כלומר: אם הקובץ/הסרטון המועלה (והמקוון) עבר על דיני השימוש ההוגן, אין עילה מצד מעלה קובץ זה- לדרוש להסירו מרשת האינטרנט, זאת- כיוון שמעלה הקובץ בעצמו פעל בניגוד לחוק). בפרשה זו הייתה מעורבת סטפני לנץ, תושבת גאליצין, פנסילבניה (אנ'), שהסריטה את בנהּ הפעוט, בן 13 חודשים- רוקד לצלילי שירו של המוזיקאי פרינס: "Let's Go Crazy" ("בואו נשתגע"), ולאחר מכן העלתה את הסרטון, בן 29 שניות- לאתר יוטיוב^[294].

בפרשה משפטית אחרת, סמית' נגד Summit Entertainment LLC (אנ'), תבע הזמר מת'יו סמית' (באנגלית: "Matthew Smith"), הידוע בכינויו: מאט הארט (באנגלית: "Matt Heart") את חברת הפקת הסרטים "Summit Entertainment" בגין שימוש שאינו חוקי בזכויות היוצרים של שיריו. הוא הגיש לבית המשפט המחוזי עבור המחוז הצפוני של אוהיו (אנ') שבע עילות לתביעה (אנ') כנגד החברה (ככל הנראה, עילה אחת עבור כל שיר השייך לו, ואשר זכויות היוצרים עליהם שייכים לו; כלומר, בסך הכל שבעה שירים), ודרש ממנה להסיר את השירים ה"סוררים" מאתר יוטיוב. זאת, בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות; בהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט; ובהתאם לסעיף 17 של הקודקס המשפטי של ארצות הברית (אנ'), המתווה והמסדיר את חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית (אנ') (סעיף זה מהווה חלק מהקודקס המשפטי של ארצות הברית (אנ')). מתוך שבעת סעיפי התביעה השונים שהגיש, שלושה נדחו, בעוד שבארבעת האחרים הוא זכה (נפסקו לטובתו).

באפריל 2012, פסק בית משפט בהמבורג שיוטיוב תישא באחריות, עבור כל תוכן שהוא, שהוא בעל זכויות יוצרים- המועלה והמפורסם על ידי אחד ממשתמשי האתר. ארגון הקומפוזיטורים, המחברים והמו"לים (אנ') הגרמני GEMA (אנ') טען, כי יוטיוב לא עשתה די, על מנת למנוע העלאה פיראטית (לא חוקית)(אנ') של קובצי מוזיקה גרמנית, בעלי זכויות יוצרים. תגובתהּ של יוטיוב הייתה:

אנו נותרים מחויבים למציאת פתרון, עבור סוגיית מתן ההרשאות להעלאת קבצי מוזיקה בגרמניה, באופן חוקי (כלומר, שאינו מפר זכויות יוצרים כלשהן (של המבצע, של הכותב וכדומה))- לאתר יוטיוב. עניין זה כולל גם את העלאת רמות הפיקוח והאכיפה על פעולותיהם של משתמשי האתר. דרך זו תסייע באיתור משתמשים, המעלים לאתר תוכן מוזיקלי נטול זכויות יוצרים, ובכך מפרים אותו- בדרך כלשהי.
אנו סבורים, כי מהלך זה, של מציאת פתרון (לכשיימצא)- ייטיב ויעשה חסד עם האמנים, המלחינים, הסופרים, המוציאים לאור ועם חברות התקליטים, כמו גם עם כל קהילת יוטיוב^[295].

ב-1 בנובמבר 2016, יושב הסכסוך עם GEMA, באמצעות מערכת שפותחה על ידי גוגל, ובה נעשה שימוש נרחב באתר יוטיוב; המערכת מכונה באנגלית: "Content Identification", או בקצרה: "Content ID" (ראו הסבר מורחב אודות מערכת זו בפסקה הבאה). טכנולוגיית המערכת מבוססת על זיהוי אוטומטי של קבצים המועלים לאתר יוטיוב, שלא כוללים זכויות יוצרים (ולפיכך מפרים את זכויות היוצרים של אותו סרטון, מבצע, מלחין וכדומה)- המושווים לקבצים המקוריים- הכוללים זכויות יוצרים. אם נמצא חוסר התאמה בין הקובץ בעל זכויות היוצרים- ובין הקובץ נטול זכויות היוצרים- המערכת מסירה את הקובץ ה"סורר" מאתר יוטיוב. באופן פשטני, זוהי מערכת סינון ("פילטר"), המסננת את הקבצים נטולי זכויות היוצרים- שהועלו לאתר. בהקשר של GEMA, אפשרה יוטיוב לארגון זה- להוסיף פרסומות לסרטוני הווידאו המקוריים, המוגנים בזכויות היוצרים על ידי הארגון. כלומר, הפרסומות היוו אינדיקציה לכך, שסרטון הכולל אותן אכן שייך ל־GEMA, הוא המקורי ובעל זכויות היוצרים; באם הועלה לאתר יוטיוב סרטון, שאינו כולל פרסומות, או הכולל פרסומות שונות מאלו שבסרטונים המקוריים, הרי שזהו סרטון- שמפר זכויות יוצרים השייכים ל־GEMA.

באפריל 2013 דווח, כי נחתם הסכם חוזי (באנגלית: "Contractual Agreement") בין חברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ ובין חברת יוטיוב, המונע את שחזורו או העלתו בשנית של תוכן שנחסם באתר יוטיוב- בעקבות דרישה מיוניברסל מיוזיק גרופ, בשל העובדה שתוכן זה משולל זכויות יוצרים- גם אם יגיש מעלה הסרטון הודעה נגדית (באנגלית: "Counter Notice"), בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות (באנגלית: "DMCA Counter Notice"). באופן פשטני, הודעה נגדית היא בקשה משפטית המופנית ליוטיוב (או לכל חברה הקשורה להעלאת תכנים מקוונים), לאחר הודעת הסרה (אנ') של הסרטון מצד יוטיוב, ומטרתהּ: בקשה מצד מעלה סרטון וידאו מסוים להחזירו לאתר יוטיוב, לאחר שהועלה אליו, ולאחר זמן מה הוסר ממנו- בגין הפרה לכאורה של זכויות יוצרים. מעלה הסרטון יכול להגיש בקשה מסוג זה, רק במקרים בהם הקובץ המועלה הוסר או הושבת בשל טעות, או בשל זיהוי שגוי של התוכן, כגון: פרסום תוכן הקובץ תחת רישיון לשימוש הוגן בו, ולא בנסיבות אחרות כלשהן. אם הסרטון הוסר אך אינו עומד בקריטריונים אלו (כלומר, לא חלה טעות כלשהי או זיהוי שגוי של תוכן הקובץ המועלה, שעודנו מפר זכויות יוצרים), יכול מעלה הסרטון לבקש ביטול תביעה (Retraction) מצד גורמי התביעה שזכויות היוצרים שלהם הופרו, או להמתין עד שההתראה על הפרת זכויות היוצרים תפוג.
בהמשך לכך דווח, שחלק מהסכם סודיות זה כלל גם סעיף הסדרת קבצים השנויים במחלוקת- המועלים לאתר יוטיוב; כאשר לא ידוע האם קובץ מסוים, שהועלה לאתר- חוקי (כלומר, שלא הפר זכויות יוצרים) או שאינו חוקי (הפר אותם)- על מעלה הסרטון ליצור קשר בעצמו עם חברת "יוניברסל מיוזיק גרופ". בנובמבר 2015 הכריזה חברת גוגל, חברת האם של יוטיוב, כי היא תסייע לחברת יוטיוב בכיסוי העלויות המשפטיות, באותם מקרים חריגים והשנויים במחלוקת, בהם על פי "אמונתהּ" של גוגל, ייתכן שאכן נעשה שימוש ברישיון לשימוש הוגן מצד מעלה הסרטון- והסרתו מהאתר נעשתה שלא כדין; על כן, תבע מעלה סרטון זה את חברת יוטיוב בגין "הסרת קובץ שלא כדין, למרות היותו בעל רישיון לשימוש הוגן".

אתר יוטיוב נמצא בעיצומו של מהלך להסדרת מתן תמלוגים ליוצרים, מהלך שמסדיר בעיית זכויות יוצרים ביחס לקליפים באתר. בין היתר נחתם ב-2011 הסכם בעניין עם אקו"ם^[296].

ביוני 2007, החלה יוטיוב לעשות שימוש נסיוני במערכת, שאמונה על איתור אוטומטי של סרטונים המועלים לאתר- והמפרים זכויות יוצרים. מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, ייחס משמעות מכרעת למערכת זו, בהגדירו אותה כחיונית ליישוב תביעות כנגד החברה, דוגמת זו שהוגשה על ידי חברת ויאקום; תביעה מסוג זה האשימה את יוטיוב בהפקת רווחים מתכנים, שלא היה בידה הזכות להפיצם. המערכת, שנודעת בשמה: "Content ID" (קיצור של המונח האנגלי: "Content Identification", בעברית: "(מערכת ל זיהוי תכנים"), יוצרת קובץ ID (אנ') (כלומר, קובץ בעל סיומת: id.*), המהווה קובץ עזר, הנלווה לכל קובץ שמע, כמו גם לכל קובץ וידאו, שהם בעלי זכויות יוצרים- ומאכסנת קובצי עזר אלו במסד נתונים. כאשר סרטון וידאו כלשהו מועלה לאתר על ידי משתמש מסוים, משווה אותו המערכת לסרטון הווידאו בעל זכויות היוצרים, הנמצא זה מכבר במסד הנתונים. אם נמצא שאכן הפר קובץ וידאו זה את זכויות היוצרים של הקובץ החוקי, הוא מסומן באמצעות דגל. כאשר סיטואציה זו מתרחשת, נדרש בעל התוכן, שהועלה לאתר- לבחור בין שלוש ברירות שונות:
א. חסימת הסרטון, כך שלמעשה הוא הופך בלתי ניתן לצפייה;
ב. מעקב אחר סטטיסטיקות הצפייה של הסרטון;
ג. הוספת פרסומות לסרטון.
יוטיוב מתארת את המערכת לזיהוי תכנים כ"מדויקת ביותר, בכל הקשור במציאת העלאות של סרטוני וידאו נטולי זכויות יוצרים, הנראים דומים או זהים כמעט לחלוטין- לקבצים החוקיים, הנמצאים במסד הנתונים. הקבצים החוקיים הם בעלי משך זמן ואיכות גרפית מספקים- על מנת ליצור עבורם קובץ ID יעיל, שיסייע באיתור, ב"לכידה" ובהסרת קבצים בלתי חוקיים אלו- מאתר יוטיוב".
מערכת "Content ID" אחראית על מספר עניינים:
א. הסדרת תשלום מצד חברת יוטיוב- עבור בעלי זכויות יוצרים, שבחרו לייצר רווחים מסרטונים שנתבעו- בגין הפרת זכויות יוצרים;
ב. תשלום מצד חברת יוטיוב, עבור יותר משליש מהצפיות בסרטונים, המקוטלגים כ"מפיקי רווחים- בעקבות צפייה בהם" (באנגלית: "Monetized Views Videos"). במילים אחרות, צפייה בסרטונים אלו מפיקה רווחים עבור בעלי זכויות היוצרים עליהם. הפקת רווחים מצפייה בסרטונים מתרחשת כאשר משתמש מסוים צפה בסרטון כלשהו, הכולל, נוסף על זכויות היוצרים- גם צפייה של המשתמש בפרסומת, המופיעה פעם אחת לפחות- במהלך ההקרנה והצפייה בסרטון זה.

יוטיוב ניצבה לא אחת בפני ביקורות, בכל הקשור לטיפול בתכנים פוגעניים, המופיעים בחלק מסרטוניה. העלאת סרטוני וידאו המכילים דברי השמצה, תוכן פורנוגרפי והמעודדים התנהגות פלילית או עבריינית- אסורה על פי הקווים המנחים וה"אני מאמין" של קהילת יוטיוב^[284]. יוטיוב מסתמכת על משתמשי האתר, כדי שיסייעו לה לסמן, באמצעות דגל, תכנים של סרטוני וידאו מסוימים- כלא הולמים או פוגעניים; לאחר סימון שכזה מצד משתמש מסוים- יוכלו עובדי החברה לראות את הסרטונים המסומנים, ויוכלו לקבוע האם סרטון שכזה אכן מפר את הקווים המנחים ואת מדיניות האתר^[284]. תוכן שנוי במחלוקת כולל, בין היתר, סרטונים העוסקים בהכחשת השואה ואסון הילסבורו, שהתרחש ב-1989, במהלכו נמחצו למוות 97 אוהדי קבוצת הכדורגל ליברפול^[297]. ביולי 2008, הצהירה הועדה לעניינים דיגיטליים, תרבותיים, תקשורתיים וספורטיביים (אנ') של בית הנבחרים הבריטי, כי "לא התרשמה" ממערכת ה"שיטור" והאכיפה של הסרטונים באתר יוטיוב, וטענה כי "בדיקות יזומות של תכנים חייבות להיות נוהל מקובל- עבור אתרים המארחים תכנים, הנוצרים על ידי גולשי ומשתמשי אתרים אלו". תגובתהּ של יוטיוב כלפי טענה זו הייתה:

לחברת יוטיוב כללים נוקשים ומחמירים, וגבולות ברורים ונחרצים, בכל הנוגע ל"מה אסור" ו"מה מותר" לעשות באתר יוטיוב. לחברה מערכת המאפשרת לכל אדם, שצופה (או מבחין) בתוכן בלתי הולם או שנוי במחלוקת- לדווח על כך לצוות סקירת התכנים שלנו, הפועל במתכונת של 24/7, והאחראי על טיפול מיידי במקרים מסוג זה. אנו מחנכים את חברי קהילתנו לנהוג בהתאם לכללים אלו, וכן מספקים למשתמשי האתר קישור (לינק) ישיר- עבור כל דף יוטיוב (המכיל סרטון יוטיוב אחד בלבד). קישור זה נועד לפשט עבור משתמשי האתר, ככל האפשר- את תהליך מציאת הסרטונים ה"סוררים" והדיווח עליהם. בהתחשב בנפח התוכן (העצום) המועלה לאתר, אנו סבורים כי דרך זו היא האפקטיבית והיעילה ביותר- על מנת להבטיח את הסרתם המהירה של מיעוטם המכריע של סרטונים "סוררים" אלו.

— יולי 2008^[298].

באוקטובר 2010, דחק ביוטיוב חבר הקונגרס האמריקאי לשעבר, אנתוני וינר- להסיר מהאתר סרטונים של האימאם אנוואר אל-אוולקי^[299]. בעקבות מהלך זה של וינר, הסירה יוטיוב בנובמבר 2010 מספר סרטונים של אל-אוולקי, בהצהירה כי הפרו את הקווים המנחים של האתר ואת מדיניותו^[300]. בדצמבר 2010, הוסיפה יוטיוב את האפשרות לסמן סרטונים המכילים תוכן הקשור לטרור, כדוגמת סרטונים המעודדים פעילות טרוריסטית או מסיתים לביצוע מעשים כאלו, נאומים מחרחרי שנאה של אנשי טרור, הסתה לטרוריזם על רקע דתי, לאומני, חברתי, גזעני וכיוצא בזה. גילויי מתן ה"אור הירוק" לטרור עשוי להתבצע בכל אמצעי שהוא: ישיר (דוגמאות: סרטון תעמולה, הטפה ועוד) או עקיף (דוגמאות: שירי נאצה, העלאת השקפות מתסיסות, שאינן עומדות בקנה אחד עם המציאות, כלומר: סרטונים המציגים את המציאות באופן שאינו אובייקטי או המסלפים אותה; סתירת עובדות היסטוריות שהוכחו מחקרית כנכונות ועוד)^[301].

על פי דיווחים שונים אודות "פריזמה"- תוכנית הביון האלקטרוני רחבת ההקף מטעם הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, שהתפרסמו בכלי התקשורת ביוני 2013, עולה כי מספר חברות בעלות זיקה לענף הטכנולוגיה- זוהו ככאלו שנטלו בה חלק. על אותן חברות נמנתה גם חברת יוטיוב. על פי המידע שדלף לתקשורת בעניין זה, דווח כי יוטיוב הצטרפה לתוכנית זו ב-2010^[302].

מדיניותהּ של יוטיוב בכל הנוגע ל"תוכן ידידותי למפרסמים"- מציב גבולות, בכל הנוגע לעניין: אילו סרטונים, המועלים על ידי יוצריהם- ייזכו להפיק רווחים (במילים אחרות: ייזכו לקבל "תגמול כספי", או בלעז: "מונטיזציה"); על הסרטונים שלא ייזכו לתגמול כספי נמנים כאלו הכוללים: אלימות קשה- הן פיזית והן מילולית, תוכן מיני מפורש (בכללם סרטי פורנוגרפיה) ו"נושאים ואירועים שנויים במחלוקת או רגישים, כדוגמת מאורעות הקשורים לקרבות ומלחמות, מחלוקות, סכסוכים וקנוניות (קונספירציות) פוליטיות, אסונות טבע וסיפורים טרגיים שונים- בהקשרים שונים ומגוונים, גם אם לא מוצג בהם תוכן גרפי (תמונות)". דוגמה למקרים מסוג זה עשויים להתרחש הן במישור האישי (טרגדיה משפחתית, התמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, רצח, אובדנות ועוד) והן במישור הלאומי, כפי שצוין לעיל. סייג למקרים לעיל, בו סרטון בעל תוכן רגיש, שהועלה לאתר יוטיוב, עשוי בכל זאת לזכות במונטיזציה, מגדיר סרטונים כאלו כ"בעלי ערך חדשותי", או "השופכים אור על אירוע חדשותי כלשהו", כמו גם "סרטון קומדי-הומוריסטי", שכוונת יוצרו היא "להעביר מידע לצופיו- או לבדרם"^[303]. בספטמבר 2016, לאחר הצגת מערכת התראה משופרת, שתכליתהּ: יידוע המשתמשים ביתר יעילות אודות הפרות זכויות יוצרים, ספגה יוטיוב ביקורות ממשתמשים בולטים באתר, דוגמת היוּטְיוּבֶּרִים: פיליפ דה פרנקו (אנ') ו־Vlogbrothers. דה פרנקו כינה את מדיניות אי המונטיזציה של הסרטונים בעלי התוכן השנוי במחלוקת הרשום מעלה- כ"(הטלת) צנזורה על סרטונים אלו- אך בשם אחר" (כלומר: במקום הטלת צנזורה על סרטונים אלו, הם אינם זוכים למונטיזציה; ביקורתו של דה פרנקו בעניין זה הייתה, שאין הבדל בין השניים, וכי בכל מקרה יוטיוב מדכאת, בדרך זו או אחרת- את יצירתם והפצתם של סרטונים בעלי תוכן שכזה). דובר מטעם חברת יוטיוב הצהיר, ש"בעוד שמדיניותהּ של החברה לא הייתה חדשה בעניין זה (אי מונטיזציה של סרטונים בעלי תוכן שנוי במחלוקת), הרי ששירות מערכת ההתראה המשופרת סייע למטב את תהליך ההתראות עבור יוצרי תכנים אלו (בדבר אי מונטיזציה של סרטוניהם), כמו גם את תהליך הגשת הערעורים לחברת יוטיוב (באם יוצר סרטון שכזה סבור, כי הקריטריונים לאי מונטיזציה של סרטו- אינם חלים עליו, וכי הוא כופר באשמה של יוטיוב בנוגע לסרטון ולתוכן המוצג בו)- על מנת להבטיח תקשורת טובה יותר בין החברה- ובין יוצרי התכנים"^{[304][305][306]}.

במרץ 2017, הסירה ממשלת בריטניה את מסעותיה הפרסומיים מאתר יוטיוב, לאחר דיווחים על הופעת פרסומות, שהיו שייכות למסעות פרסום אלו- במהלך סרטונים המכילים או המעודדים ביצוע פעילויות קיצוניות. על סרטונים אלו נמנים מסעות שכנוע ועידוד לגיוס צבאי, כמו גם עידוד להתרמות דם. בד בבד עם הסרת מסעות פרסום אלו, טען משרד הקבינט (אנ') הבריטי (ראו גם: קבינט ממשלת בריטניה), שחיפש ערבויות מחברת גוגל, לכך שהודעותיו ופרסומיו יופיעו בסרטוני יוטיוב ב"אופן בטוח והולם" בעתיד. בעקבות נקיטת מעשה זה בידי ממשלת בריטניה, הסירו את פרסומותיהם מהאתר גופים בריטיים נוספים, בעקבות נסיבות דומות. על גופים אלו נמנים: עיתון הגרדיאן, ערוץ 4 ותאגיד הענק BBC. בתגובה לכך הצהירה גוגל, כי "התחלנו בסקירה מדוקדקת של מדיניות הפרסום שלנו, והבענו מחויבות ציבורית להביא לשינוי המצב הקיים, באמצעות מתן אפשרויות, כמו גם כלי בקרה ופיקוח טובים ויעילים יותר, הן לחברות בכלל והן לחברות המותגים בפרט- לשם שליטה טובה יותר על מיקום פרסומותיהן"^[307].

במחקר שאורגן והוצא לפועל על ידי עיתון "הטיימס" ב-2017 נחשף, כי הצבתן של פרסומות במהלכם של סרטונים, שנוצרו והועלו על ידי קבוצות רדיקליות- הפיקה רווחים כספיים הדדיים: הן לקבוצות אלו- והן ליוטיוב. מהמחקר עולה, כי קבוצות אלו הרוויחו שישה פאונדים (£6) (כשלושים שקלים חדשים) לכל אלף צפיות בסרטונים אלו.
במסגרת ועדת ענייני הבית (אנ'), שנערכה מטעם בית הנבחרים הבריטי, ובה נכחו בכירים מטעם פייסבוק (סַיימוֹן מִילְנֶר (באנגלית: Simon Milner)), טוויטר (ניק פִּיקְלס (באנגלית: Nick Pickles)) וגוגל (פיטר בַּארוֹן (אנ')), הטיח ביוטיוב חבר הפרלמנט (אנ') הבריטי, צ'וּקָה אוּמוּנָה, ביקורת חריפה, באומרו כי

כשם שלא יותר מדי עסקים היו ששים לעשות זאת, יוטיוב חוששת לקום ולהודות, שהיא מרוויחה כספים- כמו גם מושכת לחיקה משתמשים חדשים- באמצעות פופולריזציה, הפצה והנגשת השנאה (באנגלית: "Money Out of Hate").

עוד טען אוּמוּנָה, כי

אתם, כארגון עסקי... אינכם מתקרבים אפילו לעבוד קשה מספיק- על מנת להתמודד עם תופעה זו.

פיטר בַּארוֹן, סגן הנשיא לענייני תקשורת וציבור בגוגל אירופה, סיפר לחברי הוועדה, כי "גובה הרווחים (בכסף מזומן) שהופקו מסרטוני וידאו שנויים במחלוקת היה נמוך ביותר", אך בד בבד הוסיף, כי "גוגל עבדה ועודנה עובדת קשות בתחום זה, על מנת למנוע הישנות תופעות מסוג זה". בשומעו את דבריו של בארון, הגיב להם חבר הוועדה, דייוויד וויניק (אנ'), בחריפות רבה, באומרו כי:

המחשבה/האמרה (הראשונה) שעלתה במוחי (לאחר האזנה לדבריך) הייתה: "הזנייה מסחרית" ("Commercial Prostitution"), שהנך, פיטר בַּארוֹן- מעורב בה.

וויניק הוסיף ואמר, כי "הנני סבור כי זהו תיאור טוב, המתאים והעולה בקנה אחד עם המציאות"^[308][309].

באפריל 2017, הציג ערוץ הקומדיה הישראלי-אמריקאי "h3h3Productions" ראייה לכך, שמאמר בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" פרסם צילומי מסך כוזבים, בהראותם לכאורה פרסומת מטעם חברת מותגים מובילה, שהוצגה בסרטון וידאו מוזיקלי פוגעני, במהלכה נראה הזמר-יוצר ג'וני רֶבֶּל (אנ') רכון על גבי הראפר צ'יף קיף (אנ'), בהבהירו בעת מעשה זה, שמעלה סרטון וידאו זה לא זכה לייצר רווחים כלשהם מהפרסומות שמוקמו בו מלכתחילה (כולל הפרסומת הפוגענית). יש להדגיש, כי רֶבֶּל היה אדם מפוקפק, שדגל בעליונות הגזע הלבן; על כן, רבים רואים אותו כגזען. השקפה זו של רֶבֶּל באה היטב לידי ביטוי בפרסומת פוגענית זו, בה נראה "אדם לבן, המצוי מעל אדם שחור". סרטון וידאו זה הוסר לאחר שנחשף, כי פרסומת פוגענית זו, יחד עם שאר הפרסומות שהוצגו בסרטון, הופעלה באמצעות שימוש בתוכן, המעוגן בזכויות יוצרים. במילים אחרות, פרסם עיתון הוול סטריט ג'ורנל תרמית (אנ'), הכוללת סרטון חוקי (כלומר, המעוגן בזכויות יוצרים), המשמש "מצע גידול", "מקום מסתור" ו"המעניק קורת גג"- עבור פרסומות לא חוקיות (פוגעניות, או המפרות זכויות יוצרים)- המשודרות במהלכו^[310][311]. ב-6 באפריל 2017, הכריזה יוטיוב על נהלים חדשים ונוקשים יותר מבעבר, בכל הקשור לקריטריונים המאפשרים ליוצרי תכנים- להיכנס לתוכנית השותפים, והקשחת המדיניות בכל הנוגע לקבלת הכנסות מהסרטונים אותם הם יצרו. הודעתהּ הרשמית של יוטיוב הייתה: "במטרה להבטיח שההכנסות תזרומנה אך ורק ליוצרי תכנים, הנוהגים על פי כללי הקהילה, תשנה יוטיוב את נהליה הנהוגים כעת - ותדרוש שערוץ מסוים יהיה נתון לסקירה ופיקוח - שאכן הוא תואם ומציית למדיניותה של יוטיוב, כמו גם שיצבור כמות של 10,000 צפיות לפחות, ללא הגבלת זמן כלשהי, המיועד לצורך עמידה ביעד זה (ככל הנראה, מספר זה משקף את הסכום המצטבר של סך כל הצפיות, בכל הסרטונים שהועלו במסגרת ערוץ זה- והשייכים אליו)- לפני שהיוצר של תכניו יוכל להצטרף לתוכנית השותפים". על פי השקפתהּ של יוטיוב, רף צפיות זה יאפשר לחברה לאסוף מידע מספק באשר לטיב האתר, דהיינו- אם הוא מפר זכויות יוצרים או לא. מאידך, כמות צפיות כזו, על פי אמונתהּ של יוטיוב, לא תדכא או תרתיע יוצרי תכנים עצמאיים חדשים- מרישום לתוכנית השותפים. כמו כן, מהווה הכרזה זו שינוי תפיסתי ופילוסופי של יוטיוב כלפי יוצרי התכנים שלה: בעבר, הגישה והרישום לתוכנית השותפים וקבלת רווחים מפרסומות היו פתוחים לכולם. כל משתמש שנרשם לתוכנית- התקבל אליה באופן אוטומטי. מדיניות זו של יוטיוב נשאה בחובה יתרונות גדולים (הפיכתו של אתר יוטיוב לפלטפורמת סרטוני הווידאו הגדולה ביותר ברשת האינטרנט) לצד חסרונות משמעותיים (ניצול הגישה המקלה, שהתבטא בהעלאת סרטונים שהפרו זכויות יוצרים); עם ההכרזה על החלטה זו קבעה יוטיוב, שהגישה והרישום לתוכנית השותפים לא יהיו אוטומטיים, וההחלטה האם ערוץ מסוים "ראוי" להצטרף אליה תלויה בעמידה בקריטריונים החדשים שהציבה החברה: הן צבירת כמות מספקת של צפיות, והן החלטתהּ של יוטיוב (ולא של המשתמש) אם לצרפו לתוכנית^[312]. ב-16 בינואר 2018, הכריזה יוטיוב על הקשחה נוספת של הקריטריונים- עבור צירוף יוצרי תכנים לתוכנית השותפים שלה. הקריטריונים החדשים קבעו, שהתוכן של יוצרי התכנים יצבור לפחות 4000 שעות צפייה בשנה החולפת, מרגע העלאתם לערוץ היוצרים; כמו כן, על הערוץ לצבור 1000 מנויים לפחות (ללא הגבלת זמן)^[313].

ב-2017, נקשר שמהּ של יוטיוב עם מספר מחלוקות, הקשורות להגנת ילדים (אנ'). ברבעון השני של השנה הקלנדרית (אנ'), הואשמו בעלי ערוץ המתיחות הפופולרי "DaddyOFive": מייקל כריסטופר מרטין (שכינויו המקוון היה כשם הערוץ) ואשתו, הת'ר מרטין (אשר כינויה המקוון היה: "MommyOFive") בהתעללות בילדים. זאת, בעקבות פרסום סרטונים, המתעדים אותם מבצעים מתיחות על ילדיהם. מקרה זה שימש מניע ("טריגר") עבור מנויים רבים שהיו רשומים לערוץ זה לטעון שהיה שנוי במחלוקת ו"קיצוני מטבעו", ב"רמת האכזריות" של מתיחותיו. לפני מקרה זה, צבר הערוץ כמות מצטברת של 176 מיליוני צפיות בסרטוניו השונים, וכמות המנויים הרשומים אליו עמדה על כ-750,000. לאחר מקרה זה, הוסרו כל סרטוניו, והזוג חדל מיצירת והעלאת סרטונים במסגרתו. מאז, כולל הערוץ סרטון אחד בלבד, שעיקרו: התנצלות פורמלית ופומבית, כלפי המנויים וילדיהם, שנחשפו לתכניו ונפגעו מהם. נוסף על כך, שניים מילדיהם של בני הזוג נלקחו מהם, ובני הזוג מרטין אינם עוד בעלי המשמורת עליהם^{[314][315][316][317]}.

בהמשכה של השנה, הייתה יוטיוב נתונה לביקורת, בעטייה של הצגת סרטונים בלתי הולמים, שנועדו לשכבת הגיל (אנ') של ילדים. סרטונים אלו הציגו באופן תדיר דמויות פופולריות ואהודות במצבים אלימים, בעלי תוכן מיני מובהק, או כל סיטואציה "טורדנית" אחרת, שבכל מקרה (בהתאם לכל הנורמות או הגישות הנהוגות בחברה המודרנית המגדירות אילו תכנים ראויים לילדים) אינה הולמת את שכבת הגיל שלהם. רבים מסרטונים אלו הופיעו ב-"YouTube Kids", שמהווה פלטפורמה של האתר, המיועדת ככלל ועיקר עבור ילדים ובני נוער; סרטונים אלו, על תוכניהם הטורדניים, גררו, עם העלאתם לאתר- מיליונים רבים של צפיות מצד ילדים. המונח "Elsagate" (בעברית: "אֶלְזָה-גֶייט") הפך מטבע לשון ברשת האינטרנט; מאוחר יותר השתמשו בו גם ספקי חדשות (באנגלית: "News Outlets")^[318] שונים- בכל פעם בו התייחסו לעניין שנוי במחלוקת זה^{[319][320][321][322]}.

ב-11 בנובמבר 2017, הכריזה יוטיוב על העלאת רמת הבטיחות באתר, במטרה להגן על ילדים מצפייה בתכנים שאינם מתאימים להם. בהמשכו של חודש זה, ובהתאם להכרזה זו, החלה החברה במחיקה מסיבית של סרטוני וידאו וערוצים שונים, שהשתמשו באופן בלתי הולם בדמויות, שבמקורן היו מותאמות לצפייה עבור כל בני משפחה ממוצעת (אנ'), אך בפועל הן הוצגו באופן בלתי הולם, הן מבחינת התנהגותן והן מבחינת דבריהן. במילים אחרות, צביון הדמויות המקוריות עוות, וכתוצאה מכך- הן כבר לא היו מותאמות עוד לצפייה עבור ילדים. כחלק מהמגמה ההולכת וגוברת בנוגע לדאגה להגנה על ילדים מפני צפייה בסרטוני יוטיוב, שתוכניהם אינם מתאימים להם, כלל גל המחיקות ההמוניות גם ערוצים, בהם הוצגו ילדים הלוקחים חלק בפעילויות בלתי הולמות או מסוכנות, על אף שביצעו אותן בהשגחת מבוגרים (אנ'). המחיקה הידועה והמשמעותית מכולן, הייתה זו של ערוץ "Toy Freaks" (בתרגום חופשי: "חובבי צעצועים"). לערוץ זה היו למעלה מ-8.5 מיליוני מנויים, והוא כלל תכנים של אב ושתי בנותיו, המוצגים במצבים מוזרים, חריגים ומרגיזים. על פי אתר SocialBlade, האמון על ניתוח תנועת גולשים באתרי רשתות חברתיות, בכללן יוטיוב, הרוויח ערוץ זה, טרם מחיקתו, עד 8.7 מיליון פאונד בשנה (כ-42 מיליוני שקלים חדשים).

נוסף על גל המחיקות ההמוניות, פרסם עיתון "הטיימס" מחקר, בנובמבר 2017, באשר לתופעות פדופיליות בקנה מידה נרחב- באתר יוטיוב. במחקר נחשף, כי עשרות מותגים בעלי שם עולמי פרסמו ושיווקו את מוצריהן, כאשר הפרסומות הנלוות לפרסום המוצרים- הציגו תמונות של ילדים בלבוש מינימלי בלבד. על מותגים אלו נמנו, בין היתר: בריטיש טלקום, אדידס, דויטשה בנק, eBay, אמזון, חברת "מרס", דיאג'יו, קבוצת "טוֹקטוֹק"(אנ') ועוד. רבים ממסעות הפרסום של מותגים אלו צברו מיליוני צפיות מצטברות, לאחר שהציגו קטינות בלבוש מינימלי המצלמות את עצמן מבצעות שפגאט, מצחצחות שיניים או המתגלגלות מצד לצד במיטתן. המחקר חשף, כי רבים מסרטוני וידאו אלה הועלו לעיתים קרובות על ידי הקטינות עצמן. אמנם, מנקודת מבטן, סרטונים אלו הכילו "תוכן תמים"; מאידך, הם גררו תגובות פוגעניות ומיניות- מצד פדופילים, שתרו אחר פרסומות אלו ונהרו אליהן, בהקלידם מילות מפתח בשפה הרוסית- כדי לתור אחר מאות ילדות ממוצא סלבי. נוסף לכך, בשעת הצפייה בסרטונים אלו, העלה אלגוריתם החיפוש של יוטיוב, בחלק האתר המוקדש ל-"סרטונים העשויים לעניין אותך גם כן"- סרטון שמציג ילדים עירומים, המתרחצים והמשחקים במקלחת. תגובות פדופילים אלו היו רוויי זימה, וכללו תוכן מיני פוגעני ומפורש. חלק מההערות אף עודדו את הקטינים מעלי הסרטונים- לבצע אקטים מיניים.
בחלק מהמקרים, חל מצב הפוך: סרטונים שהועלו לאתר יוטיוב על ידי קטינות- לוו במהלך הפעלתם במסעות פרסום מטעם חברות בעלי שם, כגון מותג האופנה מייקל קורס, חברת הממתקים "קַדְבֶּרִי", סטלה מקרטני, חברת "Now TV" (אנ'), חברת "אַרְגוֹס" (אנ') וחברת רוטבי הפסטה "דוֹלְמִיוֹ" (אנ'). גם פורמט זה של סרטונים (סרטוני קטינים המלווים במסעות פרסום של חברות בעלות שם) צבר מיליוני צפיות, עבור חלק לא מבוטל של סרטונים אלו. ככל הנראה, בסרטוני הפרסומת של החברות, בהם מוצגים קטינים אלו, תוגמלו יוצרי תכנים מיניים אלו בידי החברות עצמן. מומחה אבטחת אינטרנט נורווגי, אֶיְינַאר אוֹטוֹ סְטַאנגְוִיק (בנורווגית: Einar Otto Stangvik), הביע את דאגתו בעקבות תופעה זו, באומרו כי: "ישנה סכנה, שסופם של סרטוני וידאו אלה טמון באינטרנט האפל (אנ'), או, בכל אופן, בקבוצות דיון העוסקות בהתעללות בילדים". אחד הגולשים, שנחשף לסרטונים אלו, ואשר נטל על עצמו את המשימה של קעקוע ולחימה בתופעה זדונית זו, השכיל לבטא את הסיטואציה במלוא עוצמתהּ, באומרו במישרין כי:

ליוטיוב לא אכפת מהגנה על ילדים, היא רק דואגת לתדמית ולמוניטין שלה ^[323][324].

בעקבות חשיפת ממצאי המחקר המדאיגים, שאך הוסיפו לדאגה הגוברת בעניין חשיפת ילדים לתכנים פרובוקטיביים במסגרת פרשת "Elsagate", הקפיאו מספר חברות מרכזיות את פרסומיהן באתר יוטיוב^[325][322].

רוב סרטוני הווידאו מאפשרים למשתמשי האתר לרשום הערות ותגובות אודותיהם. עובדה זו הסבה את תשומת לבם של גופים שונים, באשר לאופיין השלילי. הדבר התבטא הן בתוכנן של התגובות והן באופן הצגתן הוויזואלי. ב-2006, שיבח המגזין "טיים" את "Web 2.0", במסגרתו נכלל גם אתר יוטיוב. המגזין ציין, כי יוטיוב מאפשרת "קיום קהילה ושיתוף בין חבריה- בקנה מידה חסר תקדים". עם זאת, לצד המילים הטובות, ביקר המגזין בחריפות את אופי וניסוחי התגובות באתר, בכתבו כי: "יוטיוב מנצלת את טיפשותם של משתמשי האתר, אך בד בבד- גם את תבונתם. חלק מהתגובות ביוטיוב גורמות לך להזיל דמעות על עתיד האנושות רק מלקרוא אותן בעצמך; תגובות שכוללות ניבולי פה, כמו גם ביטויי שנאה, עירומה ויוקדת- ללא רחם"^[326]. ב-2009, תיאר עיתון "הגרדיאן" את הערות משתמשי האתר, בכתבו:

[ההערות] ילדותיות, אגרסיביות, בעלות שגיאות כתיב, בעלות צביון סקסיסטי והומופובי, נעות על הגבול שבין פריקת זעם והבעת תחושות נקמה בנוגע לתוכן המוקרן בסרטוני הווידאו- ובין מתן תיאור מפורט, אך חסר תכלית, המלווה בראשי התיבות "lol". בסופו של עניין, ההערות הכתובות באתר יוטיוב מהוות חממה לדיונים ילדותיים ובורות נטולת בושה, כאשר לעיתים מופיע, בין כל ההערות חסרות השחר- ניצוץ של שנינות, הזוהר והמאיר את כל האופל הזה.

בספטמבר 2008, העיר עיתון ה"דיילי טלגרף", שיוטיוב הייתה "ידועה לשמצה" בשל "מספר תמורות חולניות ומשלהבות יצרים, הקשורות בחומרת ההערות הנכתבות באתר שלה- יותר מאשר חומרתן של תגובות והערות הנכתבות באתרים אחרים, ברשת האינטרנט כולה". עם זאת, ציין העיתון לטובה את התוסף "Comment Snob", המסנן תגובות "בלתי רצויות", מתוך כלל התגובות הנכתבות עבור סרטון מסוים באתר, וכינה אותו "קטע תוכנה, החוסם פּוֹסְטִים (תגובות/הערות) חצופים, בעלי שגיאות כתיב רבות^[327][328]". באפריל 2012, ציין העיתון "הפינגטון פוסט" ש"מציאת הערות באתר יוטיוב, שעשויות להיות מוגדרות "פוגעניות, טפשיות וגסות", בהתאם לנורמות החברתיות שקבע הרוב המכריע של משתמשיו- עשויה להיות קלה למדי" ^[329].

ב-6 בנובמבר 2013, השיקה גוגל מערכת לניטור ובקרת הערות, שהותאמה במיוחד עבור Google+ ("גוגל פלוס"). מערכת זו חייבה את כל משתמשי יוטיוב לפתוח חשבון ב־Google+ ולהיכנס אליו, בטרם יוכלו לרשום תגובות לסרטונים באתר יוטיוב- בהם צפו. הסיבה הרשמית לשינוי מדיניות זו של גוגל הייתה: "מתן ליוצרי תכנים כוח והשפעה רבים יותר, על מנת למתן ולחסום תגובות שאינן ראויות; כך יוכלו יוצרי תכנים אלה להשמיע קולם ולהטביע את חותמם, באמצעות מתן ביקורת שוטפת אודות ציפיותיהם ממשתמשי האתר, דהיינו: קביעת רף האיכות של הסרטונים המועלים אליו, כמו גם רף התגובות הנרשמות על ידם^[330]. באמצעות המערכת החדשה חודש ההיתר, המאפשר למשתמשים לכלול הפניות (קישורים/"לינקים") לכתובות אינטרנט חיצוניות בתגובותיהם (הפניות לכתובות אתרים, שאינם אתר יוטיוב); זאת, לאחר שהונהגה בעבר מדיניות הגורסת, כי תגובות המכילות קישורים אלה- תיחסמנה או תוסרנה, בעקבות שימוש לרעה בתכונה זו- מצד משתמשי האתר^[331][332]. בעוד כוונותיה של גוגל עם יצירת המערכת החדשה היו טובות, היו גם כאלו שלא היו שבעי רצון מהמהלך. אחד המתנגדים הבולטים לתוכנית זו היה גַ'אווֶד קַארִים, אחד ממייסדי יוטיוב. בערוץ היוטיוב שלו, תהה קַארִים על מהות החלטה זו, והביע את דעתו השלילית כלפיה, בכתבו: "מדוע לעזאזל עליי להיות בעל חשבון בגוגל פלוס, רק כדי להגיב (תגובה עלובה) לסרטון וידאו בו צפיתי?"^[333]
ההצהרה הרשמית של יוטיוב בדבר השקת המערכת החדשה "זכתה" לקבל 20,097 הצבעות של "לא אהבתי" ("Dislike"), ולמעלה מ-32,000 תגובות המביעות סלידה או גינוי של המהלך- בפרק זמן של יומיים בלבד^[334]. בכתבו בבלוג "Silicon Island", העוסק בענייני טכנולוגיה, והשייך לעיתון "Newsday", ציין צ'ייס מלווין (באנגלית: Chase Melvin) ש"גוגל פלוס, כרשת מדיה חברתית, כלל אינה קרובה אפילו לרמת הפופולריות והאהדה לה זוכה פייסבוק; למעשה, הרישום לגוגל פלוס נכפה על מיליוני משתמשי יוטיוב, שאינם חפצים לאבד את זכותם להגיב לסרטוני יוטיוב, או להעיר הערות אודותיהם- באם יחליטו לא להירשם לגוגל פלוס". עוד ציין מֶלְווין, כי "קבוצות דיון, לאורכהּ ולרוחבהּ של רשת האינטרנט, זועקים זעקת שבר כנגד מערכת התגובות החדשה". בכך רמז מֶלְווין על הלך מחשבתו, שעדיף היה לו הרישום היה מתבצע באמצעות כניסה לחשבון הפייסבוק של המשתמשים, ולא לחשבון גוגל פלוס שלהם, כיוון שמספר המשתמשים המחזיקים בחשבון פייסבוק- גדול לאין ערוך מאלו המחזיקים בחשבון גוגל פלוס. נוסף לכך, נדמה היה שגוגל ניסתה לשווק ולקדם את מוצריה השונים- באמצעות הליכים דיקטטוריים לכאורה: רק אם משתמש מסוים יחליט להשתמש במוצר כלשהו, אותו גוגל מנסה לקדם (במקרה זה, "גוגל פלוס", במקום פייסבוק, שאינה בבעלותהּ של גוגל), אך המשתמש למעשה איננו מעוניין בו- הוא יוכל להנות מזכויות רחבות יותר, בשירותי גוגל אחרים, בהם הוא חפץ באמת (כתיבת תגובות לסרטונים באתר יוטיוב, שמהווה חברת בת של גוגל).

בהמשך לדבריו, אמר מֶלְווין כי:

ייתכן כי תלונות משתמשי אתר יוטיוב אכן מוצדקות (בתגובה לצורך ברישום לגוגל פלוס, על מנת לרשום תגובות לסרטונים ביוטיוב), אך הרעיון של שיפור וחידוד הקונספט של המערכת הישנה (אשר קדמה למערכת הדורשת רישום ל"גוגל פלוס") איננו רע כל כך (בהכרח). חִשְבוּ אודות כל ההערות, הנושאות בקִרְבָּן השמצות גסות, מיזוגיניות ומלאות גזענות, שנרשמו במהלכן של שמונֶה השנים האחרונות באתר יוטיוב, ללא שמץ עדות או ראייה לכך שהן עשויות להתמתן. האם ניסיון כן ואמיתי לרסן את אותם דברי הדיבה משוללי הרסן הללו, היוצאים מבין אצבעותיהם של משתמשים אנונימיים, אינו הולם דיו, על מנת לקבל את היחס לו הוא ראוי? אני מסכים בהחלט שאכן, המערכת רחוקה משלמות; עם זאת, עלינו לשבח את גוגל, בעבור מאמציה הכנים- להפחית את מידת הנזק, הנגרם על ידי יוּטְיוּבֶּרִים נזעמים, הבוחרים לפרוק את תסכולם וכאבם בדרך זו, תוך התעטפות במעטה של איבה ואנונימיות^[335].

ב-27 ביולי 2015, הכריזה גוגל כי תסיר את הדרישה ממשתמשי אתר יוטיוב להירשם (לפתוח חשבון) בגוגל פלוס, לשם כתיבה ופרסום של תגובות והערות, המתייחסות לסרטונים בהם צפו^[336].

ב-3 בנובמבר 2016, הכריזה יוטיוב על יצירת מתווה ניסיוני, שיאפשר ליוצרי התכנים לבחור בעצמם, האם לאפשר כתיבת תגובות לסרטונים אותם יצרו, או לחלופין- לחסום כתיבת תגובות אלו. כמו כן, יכלו יוצרי התכנים לבחור בברירה שלישית, שעיקרה: אפשור כתיבת תגובות לסרטון מסוים, אך בו בעת- דיווח על תגובות פוגעניות, בהתבסס על אלגוריתם שפותח באופן מיוחד לצורך איתור וזיהוי תגובות מסוג זה^[337]. נוסף על כך, ניתנה הברירה בידי יוצרי התכנים, האם להתיר כתיבת הערות הכוללות האשטאגים או קישורים (לינקים) לאתרים שאינם יוטיוב- או למחקם, במטרה להאבק בתופעת הספאם. כמו כן, ניתנה בידי יוצרי התכנים האפשרות להתיר למשתמשים, שכתבו ופרסמו תגובות פוגעניות- לשכתב את תגובותיהם, על מנת למתנן^[338]. אפשרות זו מהווה מעין גישה חינוכית, בעלת ביקורת בונה, הרואה את המשתמש כבן אנוש, שעשוי להיות נתון למצבי רוח שליליים, הנובעים מסיבות שונות ומגוונות, או יותר מכך- שנחשף במהלך חייו לנסיבות חיים שליליות (סביבתיות או גנטיות), העשויות לנטוע בקרבו תפישה פסיכולוגית, שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות החברתיות המקובלות. על כן, עשוי משתמש זה לכתוב תגובות פוגעניות. מטרת אפשרות זו היא מעין מתן משוב למשתמש אודות תגובתו, ומתן אפשרות לחזור בו מדבריו, תוך העלאת מודעותו לתוכן השלילי של דבריו. באמצעות גישה חינוכית זו, פוחת הסיכוי שמשתמש שסרח- ישוב לעשות זאת גם בעתיד- בסרטוני וידאו אחרים.

להלן רשימת הפורמטים של הפרסומות הנהוגות באתר יוטיוב, שמהן מעלה הסרטון יפיק רווחים^[339]:

1. מודעות ברשת המדיה ("Display Ads") - מופיעה מימין לסרטון המוצג ומעל לרשימת הסרטונים המוצעים.
   
2. מודעות "שכבת על" ("Overlay Ads") - מודעות שכבת-על שקופות למחצה, המופיעות ב-20% התחתונים של הסרטון.
   
3. מודעות וידאו^[340]:
   • מודעות וידאו שניתן לדלג עליהן ("Skippable Video Ads") - מודעות וידאו שניתן לדלג עליהן מאפשרות למשתמש לדלג עליהן לאחר חמש שניות, אם הוא בוחר לעשות כך. מודעות אלו ממוקמות לפני הסרטון בו בחר המשתמש לצפות, במהלכו או אחריו.
     
   • מודעות וידאו שלא ניתן לדלג עליהן ("Non-Skippable Video Ads")^[341]- מודעות בסרטונים שלא ניתן לדלג עליהן הן מודעות וידאו שיכולות להופיע לפני סרטונים, במהלכם או בסופם, בעת צפייה בתוכן של שותפים. משך הסרטון עשוי להיות 15–20 שניות, והמשתמש חייב לצפות במודעה קודם לצפייה בסרטון בו בחר לצפות.
     
4. מודעות "באמפר" ("Bumper Ads") - מודעות וידאו שלא ניתן לדלג עליהן, באורך של עד 6 שניות. המשתמש חייב לצפות בהן, קודם הצפייה בסרטון בו בחר לצפות.
   
5. כרטיסים ממומנים ("Sponsored Cards") - כרטיסים ממומנים מציגים תוכן העשוי להיות רלוונטי לסרטון בו בחר המשתמש לצפות, או העשויים לעניין אותו גם כן, מלבד הסרטון הנוכחי, בו בחר לצפות. המשתמש ייצפה בטיזר של הכרטיס במשך מספר שניות. הוא גם יוכל להקיש על הסמל שממוקם בפינה השמאלית של הסרטון- כדי לדפדף ברשימת כרטיסים ממומנים נוספים.

תפקידם של חסמי הפרסומות הוא למנוע את הופעתן, הן במרחב אתר יוטיוב- והן במהלך הצפייה בסרטוני הווידאו. הפרסומות, על כל סוגיהן, מהוות מקור מימון ("מונטיזציה") עבור חברת יוטיוב.

מידת היעילות של פרסום באתר יוטיוב (ולא רק בו) נמדדת בהפקת רווחים ממנו- ומִקְסוּמָם (כלומר, השאיפה להרוויח בפועל מהפרסום את סכומי הכסף, שהוערכו קודם למסע הפרסום- כמקסימליים עבורו).

התנאים להפקת רווחים מצפייה בפרסומות אלו הם כדלקמן^[342]:

אחת הדרכים הטובות ביותר להצלחה בתחום אסטרטגיית השיווק, באמצעות כלי התקשורת, ובפרט במסחר אלקטרוני ("E-Commerce"), היא פרסום באתר יוטיוב, המשמש פלטפורמה ומצע נוחים וטובים לשם כך^[343].

^[344].

אתר יוטיוב עשוי להיחסם בעטיין של סיבות רבות ומגוונות. להלן חלק מהן^[345]:

• הגבלה של חשיפת הציבור במדינה כלשהי לתוכן, העשוי להביא לתסיסה פוליטית או חברתית.
• מניעת האפשרות של אזרחי מדינה כלשהי לבקר מדיניות או פעולות הננקטים בידי שליט המדינה, עוזריו, והגופים הכפופים לו (צבא, משטרה, רשויות החוק ועוד).

דוגמאות:

• הפרת חוקים לאומיים של מדינה כלשהי, בכללם:

1. הפרת זכויות יוצרים, או חוקים שמטרתם הגנה על קניין רוחני – גרמניה.
2. הפרה של נאומים מחרחרי שנאה, פגיעה בערכי אתיקה והפרת חוקים בעלי זיקה לשמירה על כללי המוסר האנושיים- איראן.
3. מניעת גישה לסרטוני וידאו, שנקבעו כי הם מכילים תוכן בלתי הולם עבור בני נוער וקטינים^[346]; הדבר נכון גם לגבי אפליקציית "YouTube Kids", כמו גם לגבי גלישה ב"מצב (מוֹד) מוגבל/שמור" ("Restricted Mode"), שנועד לסנן תכנים בלתי הולמים מסוג זה^[347].
4. הפחתת הסיכוי להסחות דעת בשעות העבודה או הלימודים^[348]- אוסטרליה.
5. הפחתת רוחב פס הרשת בה משתמשים^{[349][350][351]}.

• במספר מדינות נחסם אתר יוטיוב לחלוטין, בין אם לפרק זמן ארוך טווח וממושך, ובין אם לתקופות זמן קצובות ומוגבלות יותר. דוגמאות לתקופות כאלו:

1. מסע תעמולה של מועמד מסוים, בתקופת בחירות;
2. ציון יום השנה של מאורעות פוליטיים/מדיניים/חברתיים בעלי רגישות.

דוגמאות למאורעות מסוג זה:

דגש: הדוגמאות המובאות להלן מתייחסות לאירועים פוליטיים/מדיניים/חברתיים בעלי רגישות בארצות הברית ובישראל, בהן אתר יוטיוב אינו נחסם.

מטרת דוגמאות אלו היא המחשת אירועים מסוג זה, לצורך השלכה על מדינות אחרות (דוגמת איראן וצפון קוריאה), שבהן אתר יוטיוב כן נחסם:

בארצות הברית: יום השנה ל:רצח מרטין לותר קינג (יום מרטין לותר קינג), רצח ג'ון פיצג'רלד קנדי, פיגועי 11 בספטמבר.

בישראל: יום השנה ל: רצח יצחק רבין, יום הנכבה, טבח מערת המכפלה.

• במדינות מסוימות הגישה לאתר יוטיוב אפשרית; עם זאת, הגישה לסרטוני וידאו מסוימים חסומה. קיימים גם מקרים קיצוניים, בהם האתר כולו נחסם בעקבות סרטון וידאו אחד בלבד; במקרים כגון אלו, תתגמש חברת יוטיוב: לעיתים קרובות, היא עשויה להסיר את סרטון הווידאו הסורר, או להגביל את הגישה אליו- במטרה לחדש את הגישה לאתר ואת שירותיו האינטרנטיים.
• לעיתים קרובות, נחסמים אתרי מדיה חברתית, בפרט אתר יוטיוב. החסימה מתבצעת על ידי חברות, ארגונים עסקיים, בתי ספר ומוסדות אקדמיים, סוכנויות ממשלתיות ומוסדות פרטיים אחרים. זאת, בעקבות הגבלות על רוחב פס הגלישה בתשתיות הרשת, המותקנות במוסדות אלו, כמו גם הצורך במניעת הסחות דעת, הנגרמות בעטייה של הגלישה באתר^[345].

נכון לשנת 2017, חסימת אתר יוטיוב בקנה מידה ארצי התרחשה בסין ובצפון קוריאה, בעוד שבאיראן נחסם האתר רק עבור ספק שירותי אינטרנט אחד בלבד.

להלן רשימת מדינות, בהן נחסם אתר יוטיוב בעבר:

• איראן איראן חסמה באופן זמני את הגישה לאתר יוטיוב ולמספר אתרים נוספים, ב-3 בדצמבר 2006, לאחר שהכריזה עליהם כ"מפרי קודי התנהגות (אנ'), הן מהבחינה החברתית והן מהבחינה המוסרית". הסיבה ה"אמיתית" לחסימת אתר יוטיוב בתאריך זה, נבעה מהעלאה ופרסום סרטון, שהציג כוכב אופרת סבון איראני, המקיים יחסי מין^[352]. מאוחר יותר, הוסרה החסימה על האתר, אך הוא נחסם פעם נוספת- לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009^[353]. האתר נחסם גם ב-2012, בד בבד עם חסימת הגישה לאתר גוגל, לאחר הפצת קדימון ביוטיוב לסרטון השנוי במחלוקת: "תמימות המוסלמים", המותח ביקורת חריפה על עיקרי דת האסלאם ומייסדהּ מוחמד^[354].
• תאילנד תאילנד חסמה את הגישה לאתר בין השנים 2006–2007, בעקבות פרסום סרטונים פוגעניים, המבזים לכאורה של ראמה התשיעי, מלך תאילנד^[355][356].
• אוסטרליה אוסטרליה מספר אגפים בחינוך הממלכתי חסמו את הגישה לאתר, בצטטם כי: "קיים חוסר יכולת לקבוע לאיזה סוג של תכנים עשויים להגיע התלמידים", כמו גם כי: "אין לאתר ולתכניו כל ערך חינוכי"^[357].
• הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין חסמה את הגישה לאתר בין התאריכים: 15 באוקטובר 2007 - 22 במרץ 2008, ופעם נוספת, ב-24 במרץ 2009, על ידי "פרויקט מגן מוזהב" ("חומת האש הגדולה"), חסימה שטרם שוחררה^{[358][359][360][361]}. החסימות אירעו משום שלפי ממשלת סין, יוטיוב הוא אתר המתנגד למהפכת התרבות בסין^[362]. על אף שהממשלה הסינית לא אישרה או הכחישה את חסימת האתר בתחומי המדינה, מאז לא ניתן להיכנס לאתר יוטיוב בסין.
• מרוקו מרוקו חסמה את הגישה לאתר במאי 2007, ככל הנראה כתוצאה מפרסום סרטונים, המבקרים את פעולותיה הצבאיות בסהרה המערבית^[363]. האתר חזר להיות זמין ב-30 במאי 2007, לאחר הכרזתהּ הלא רשמית של חברת התקשורת הראשית במדינה, מַארוֹק טֶלֶקוֹם (אנ'), שהאתר לא היה זמין בשל "תקלה טכנית" בלבד^[364].
• טורקיה טורקיה – טורקיה חסמה את הגישה לאתר פעמים רבות. על מועדי החסימות נמנים התאריכים הבאים:

1. ספטמבר 2007.
2. בין השנים 2008–2010, לאחר מחלוקת בדבר סרטונים שהועלו אליו, שנחשבו פוגעניים בשל ביזויו לכאורה של מוסטפא כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית ונשיאהּ הראשון^{[365][366][367]}. מעט לפני נובמבר 2010, חודשה הגישה לאתר לזמן קצר, אך בתאריך זה הוא נחסם פעם נוספת, הפעם לזמן קצר בלבד, בעקבות פרסום סרטון פוגעני המתייחס לפוליטיקאי הטורקי דֶנִיז בַּאיקַאל (אנ'). חסימה זו לוותה באיום מצד ממשלת טורקיה כלפי יוטיוב, שהאתר ייחסם פעם נוספת לתקופה ממושכת- באם החברה לא תסיר סרטון זה^[368]. למרות חסימה ממושכת זו של אתר יוטיוב בטורקיה, שנמשכה כשנתיים וחצי, הוא נותר האתר השמיני בחשיבותו, על פי דירוג אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר במדינה זו- מבחינת כמות המשתמשים הנכנסים אליו והגולשים בו^{[דרושה הבהרה][369][370]}.
3. מרץ 2014- הגישה לאתר נחסמה פעם נוספת, לאחר "זליגת מידע מודיעיני ברמת מידור גבוהה"^{[371][372][373]}.
4. אפריל 2015.

• פקיסטן פקיסטן – פקיסטן חסמה את הגישה לאתר ב-23 בפברואר 2008, בעקבות פרסום תוכן פוגעני כלפי דת האסלאם, בפרט לאחר פרסום קריקטורות משפילות של מוחמד בעיתון דני^[374]. בעקבות התפוצצות הפרשה ואירועי הדמים שליוו אותה, נחסמה הגישה לאתר יוטיוב בקנה מידה כלל עולמי, כמעט מכל מדינה בעולם - למשך שעתיים. בדיעבד התברר, כי האתר אמור היה להיחסם אך ורק בפקיסטן, אולם תקלה טכנית היא זו שגרמה לו להיחסם בקנה מידה כלל עולמי. ב-26 בפברואר 2008, שלושה ימים לאחר חסימת האתר במדינה, הוסרה חסימתו, והגישה אליו חודשה. הדבר התרחש הודות לדרישה מצד ממשלת פקיסטן כלפי חברת יוטיוב- להסיר את כלל הסרטונים המתסיסים, מכלל שרתיה^[375][376]. מאוחר יותר התברר, כי במהלך שלושת ימי חסימת האתר, השכילו אזרחים פקיסטניים רבים דרכים להתגבר על הבעיה ו"לעקפה", בהשתמשם בתוכנה המספקת שירותי אינטרנט פרטיים וירטואליים^[377]. בעקבות אירועי יום "כולם מציירים את מוחמד" (אנ'), שהתרחש במאי 2010, חסמה פקיסטן פעם נוספת את הגישה לאתר, בצטטה כי הוא מכיל "תוכן מחלל קודש"^[378]. החסימה הוסרה ב-27 במאי 2010, לאחר הסרה נוספת של התוכן הפוגעני בידי החברה, בהתאם לדרישתה של ממשלת פקיסטן. למרות הסרת הסרטונים, נותר באתר יוטיוב מספר סרטונים מועט, שעודם מכילים תוכן פוגעני כלפי דת האסלאם; על כן, סרטונים אלו נותרו חסומים, על אף שהגישה לאתר זמינה^[379][380]. פקיסטן שבה וחסמה את האתר בספטמבר 2012, לאחר סירוב מצד חברת יוטיוב להסיר ממנו את הסרטון "תמימות המוסלמים", כאשר נכון לספטמבר 2013, עודנה עמדה החסימה על כנה^[381]. הגישה לאתר נתאפשרה פעם נוספת בינואר 2016, לאחר השקת גרסת יוטיוב, המותאמת במיוחד עבור פקיסטן^[382].
• טורקמניסטן טורקמניסטן חסמה את הגישה לאתר ב-25 בדצמבר 2009, בשל סיבות שאינן ידועות. אתרים נוספים, דוגמת "LiveJournal", נחסמו אף הם^[383].
• לוב (1977–2011) לוב חסמה את הגישה לאתר ב-24 בינואר 2010, בעקבות הפצת סרטוני וידאו באתר, שתיעדו הפגנות שנערכו בעיר בנגאזי, כשעל משתתפיהן נמנו משפחות עצירים, שנרצחו בכלא אבו סלים (אנ'), הממוקם בטריפולי, בשנת 1996. עילה נוספת לחסימת האתר בתאריך זה הייתה הפצת סרטונים, המתעדים את בני משפחתו של מועמר קדאפי מתהוללים במסיבות. חסימת האתר לוותה בביקורת מצד ארגון "משמר זכויות האדם"^[384]. בנובמבר 2011, לאחר תום מלחמת האזרחים בלוב, נתאפשרה הגישה לאתר יוטיוב במדינה מחדש^[385].
• לוב ומצרים – בספטמבר 2012, חסמו לוב ומצרים את הגישה לאתר, לאחר גל מחאות אלימות (אנ') שעורר הסרטון: "תמימות המוסלמים". יוטיוב טענה כי: "סרטון זה- שזמין בקנה מידה רחב ברשת האינטרנט- נכלל במסגרת הקווים המנחים, שהוגדרו על פי קהילת יוטיוב; לפיכך, יישאר באתר. למרות זאת, בעקבות הסיטואציה הפוליטית והדתית הקשה, השוררת כעת בלוב ובמצרים- הגבלנו באופן זמני את הגישה לאתר- בשתי מדינות אלה"^[386][387].
• אפגניסטן, בנגלדש, רוסיה, סודאן ודרום סודאן – הגישה לאתר במדינות אלו נחסמה בספטמבר 2012, בעקבות הפצת קדימון (טריילר) בן ארבע עשרה דקות, המציג חלקים מהסרט מעורר המחלוקת: "תמימות המוסלמים".

בסודאן נחסמה הגישה לאתר גם לפני הפצת סרטון זה, לאחר הפצת סרטון אחר, בו מוצגים פקידי בחירות סודאניים, האמונים על ניהול תקין והשריית סדר במהלכו של הליך הבחירות לנשיאות סודאן- מכניסים קולות מזויפים למעטפות הצבעה^{[דרוש מקור]}. סרטון זה חשף, למעשה, כי הליך הבחירות לנשיאות סודאן, כמו גם תוצאותיהן- היה מושחת ו"מכור" מראש, וכי לערך הדמוקרטי שהיה אמור להתלוות אליו- לא היה למעשה אחיזה כלשהי במציאות: הן מההיבט הפוליטי, הן מההיבט החברתי ובעיקר מההיבט המוסרי.

• סוריה – לאחר תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, חסמה ממשלת סוריה את אתר יוטיוב, בנוסף לאתרים אחרים. חסימה זו חלה רק על השטחים עליהם שולט הממשל הסורי.
• אריתריאה – ממשלת אריתריאה מאלצת את כל ספקי האינטרנט הפעילים בתחומהּ- להשתמש אך ורק בתשתיות, שהוקמו ואשר נשלטות על ידי המשטר המושל במדינה. בעקבות^{[דרושה הבהרה]}, אתרים רבים נחסמו, בכללם גם אתר יוטיוב.
• קוריאה הצפונית – במקום לחסום את האינטרנט כפי שסין נוהגת, העדיפה צפון קוריאה להשתמש בתשתית ופורמט אינטרנטיים, השונים מפורמט האינטרנט הסטנדרטי, באמצעותו מספקות רוב מדינות העולם את הגישה למשתמשים בו. אתרים דוגמת יוטיוב אינם ניתנים לגישה מקוריאה הצפונית^[388].
• המדינה האסלאמית – השימוש באינטרנט במדינה האסלאמית מוגבל ביותר, וניתן להשתמש בו רק בבתי קפה שנועדו לשם כך ("אינטרנט קפה"). הגלישה מתבצעת בהשגחה ובפיקוח הרשויות הדתיות, השייכות למדינה האסלאמית. בעקבות^{[דרושה הבהרה]}, נחסמו אתרים רבים, בכללם גם אתר יוטיוב.

תוכן ידידותי למפרסמים, משמעותו פרסום והפצת פרסומות בסרטוני וידאו, שתוכנם מניח את הדעת, אינו עובר על התנאים, ההגבלות וההנחיות של קהילת יוטיוב, כמו גם על מדיניות הפרסום של תוכנית "גוגל אֶדְסֶנס", ואינו מכיל תכנים מפוקפקים או בלתי ראויים לצפייה.

עיקרו של עניין זה, הוא קבלת אחריות, כמו גם מוּדעוּת של הגוף המפרסם - באילו סרטונים הוא בוחר למקם את קמפיין הפרסום שלו.

גוגל אינה מאפשרת למקם קמפיינים פרסומיים בכל סרטון באתר יוטיוב. פרסום פרסומות שמוקמו בסרטונים, שאינם הולמים את כללי הקהילה, כמו גם הפרה חוזרת ונשנית של הנחיות אלו- עשויים לגרום לנקיטת יד קשה מצד החברה- כנגד אותו מפרסם:

• סימון סרטון או סרטונים מסוימים כ"לא ידידותי למפרסמים".
• השבתת מודעות בערוץ מסוים, שמציג תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם כללי הקהילה, אך בעל הערוץ בחר בכל זאת לפרסם בסרטונים אלו פרסומות.
• השעיה מתוכנית השותפים של יוטיוב.
• חסימה או השבתה של המונטיזציה של סרטונים מסוימים, או אף של ערוץ שלם.

על נושאי הסרטונים הפרובוקטיביים, שאינם ראויים לשמש מצע פרסומי, נמנים הנושאים הבאים:

• נושאים פוליטיים או מדיניים שנויים במחלוקת, כגון מלחמות, סכסוכים פוליטיים ואירועי טרור.
• שימוש בסמים, תרופות.
• פגיעה פיזית, נפשית, או פסיכולוגית; ניסיונות אובדניים, פגיעה עצמית ושימוש באמצעים חודרניים.
• תוכן המכיל דברי שטנה כלפי אדם או קבוצת אנשים: גזענות, אפליה, הסתה על רקע מיני, דתי, מוצא אתני ומוצא לאומי.
• שפה בלתי הולמת, הכוללת קללות או ניבולי פה רבים.
• גילויי אלימות: סרטונים המכילים רצח, דם, התעללות בבני אדם או בבעלי חיים.
• סרטונים המכילים פאראפיליות שונות, ואשר אינם עומדים בקנה אחד עם הנורמות החברתיות המקובלות: קניבליזם, נקרופיליה, פדופיליה וכדומה.
• נושאים מיניים מובהקים, המוצגים באופן מפורש, או רמיזות להם: עירום, תנוחות מיניות, אביזרי מין או שיחות שעיקרן נושאים מיניים מובהקים.
• גילויי השפלה כנגד בני אדם, בפרט כלפי נשים.

סרטונים בהקשרים חינוכיים, תיעודיים, או אמנותיים של הנושאים לעיל- יישקלו על ידי גוגל, וייתכן שתותרנה חריגוֹת, באם ההקשר של סרטון מסוים הולם ומתאים דַיוֹ- להוות מצע עבור פרסומות.

גוגל מפתחת ומשכללת אלגוריתמים, שנועדו לזהות, ככל האפשר, את הסרטונים ה"סוררים", בהם פורסמו פרסומות. למרות זאת, עשויות לחול שגיאות בזיהוי מדי פעם בפעם. על כן, יכול משתמש מסוים לערער, במקרים מסוימים, על החלטתהּ של גוגל^[389][390].

• אתרי שיתוף סרטוני וידאו נוספים:
  • Twitch.tv
  • LiveLeak
  • Vimeo
  • Dailymotion
• רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

• אתר האינטרנט הרשמי של יוטיוב (באנגלית)
• יוטיוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• יוטיוב, ברשת החברתית פייסבוק
• יוטיוב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יוטיוב, ברשת החברתית אינסטגרם
• יוטיוב, ברשת החברתית טיקטוק
• יוטיוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
• יוטיוב, הבלוג הרשמי
• יוטיוב, באתר פינטרסט
• רשימת סרטונים באתר יוטיוב, המסבירים אודות האתר עצמו ועקרונות הפעולה שלו:
  • הסבר אודות סוגי פרסומות, פרסום והפקת רווחים באתר יוטיוב (באנגלית, כולל כתוביות באנגלית).
• Me at the zoo, הסרטון הראשון ביוטיוב
• איתי שמושקוביץ, טוב לו ויראלי: האיש שמרוויח כסף מלראות סרטונים ביוטיוב, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2012
• גוגל השיקה את שירות יוטיוב לייב להעברת שידורים חיים בסטרימינג, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2011
• דון צ'ימבלסקי, כבר לא המסך הקטן, באתר nrg‏, 24 ביוני 2011
• חן אידן, באתר Geektime,‏ 4 באוגוסט 2013
• רונית דומקה, חיים הנדוורקר, המקום שבו אפשר לצלם סרטונים – ולהפוך למיליונרים, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2015
• ג'ק יו, ‏יצרנית הערך של גוגל: למה יוטיוב שווה 100 מיליארד דולר?, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2015
• קרן צוריאל הררי, נכנסתי ליוטיוב. בלי לשים לב, יצאתי פשיסט, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2019
• מירב דוסטר, ‏איך לשמוע יוטיוב ולהיות באפליקציה אחרת?, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2022

אפליקציות ושירותים	יוטיוב פרימיום ‏ • YouTube TV ‏ • YouTube Kids ‏ • יוטיוב מיוזיק ‏ • יוטיוב שורטס
אישים	נוכחי ליאור כהן • בן רלס • רוברט קינקל • ג'ון פארל • סוזאן דניאלס לשעבר סטיבן צ'ן • צ'אד הארלי • ג'אווד כרים • יו פאן • אודי מנבר • סוזן ווצ'יצקי
מיזמים והפקות	מעבדת החלל של יוטיוב • תוכנית פרסים ליוצרים של יוטיוב • תיאטרון יוטיוב • ממשק API
ערוצים	יוזמת הערוצים המקוריים של יוטיוב • ערוץ יוטיוב הרשמי • הערוצים בעלי מספר המנויים הגדול ביותר (הערוצים הישראליים בעלי מספר המנויים הגדול ביותר)
מושגים וסרטונים	יוטיובר • סרטון ויראלי • הכפתורים של יוטיוב • בוקטוק • Let's Play • Draw My Life • YouTube Rewind • Charlie Bit My Finger • The Try Guys • אישה אחת • אני בגן החיות • הקרב בקרוגר • מלחמת הכוכבים: כוחות הגורל • סגר (סדרת טלוויזיה, 2020) רשימות הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב • הסרטונים הישראליים הנצפים ביותר ביוטיוב
שונות	אתה (איש השנה של מגזין טיים) • הפיגוע במטה יוטיוב • Vevo
לקטגוריה יוטיוב

מייסדים: לארי פייג' • סרגיי ברין • מנכ"ל: סונדאר פיצ'אי • יושב ראש: אריק שמידט
חברות קשורות	חברת אם: אלפאבית • חברת בת: גוגל ישראל
מנועי חיפוש	מנוע חיפוש • תמונות • וידאו • חדשות • ספרים • סקולר • טיסות
מערכת הפעלה	לסלולרי ולטאבלט: אנדרואיד ‏| למחשב: Chrome OS ‏‏(Chromium OS)‏‏ | לטלוויזיה:‏ Google TV • Android TV ‏| למכשירים לבישים: Wear OS‏ | בפיתוח: פוקסיה
דפדפן	כרום (כרומיום)
מפות וצילומים	מפות • תצוגת רחוב • Google Art Project ‏• Google Earth •‏ Google Views •‏ Google Lens
דוא"ל ורשת חברתית	Gmail • קבוצות‏
סמארטפונים ומחשבים	גוגל נקסוס ‏• Chromebook פיקסל Chromebook Pixel ‏• פיקסל (טלפון חכם) • פיקסל C
שרותי רשת, ענן, תוכנה ואפליקציה	תרגום • יומן • YouTube ‏• YouTube Premium ‏• Blogger •‏ Sites ‏• Trends ‏• Google Analytics ‏ • כונן • Google Cloud Platform ‏• Cloud Print • סימפליפיי • Google Voice •‏ Google Play ‏• Hangouts ‏• Google Allo ‏• Google Duo •‏ Gboard •‏ Google Photos • ‏ Google Assistant •‏ Google Contacts •‏ Google Fonts •‏ Google Chat
שרותי פרסום	AdWords • פרטנרס • AdSense‏ • DoubleClick
שירותים נוספים	Google Classroom ‏• Google Arts & Culture •‏ Google Fit •‏ VirusTotal •‏ Waze •‏ G Suite שירותים שנסגרו Knol •‏ iGoogle ‏• גוגל רידר • גוגל דסקטופ • גוגל באז • Orkut • פיקאסה • ‏ Google Now ‏• פנורמיו ‏• גוגל טוק ‏• Google+‎
קוד, פורמט, אלגוריתם ושפת תכנות	Go ‏• Google Web Toolkit •‏ PageRank • ‏ WebM • SPDY ‏• Kubernetes ‏• V8 •‏ AngularJS ‏• GFS ‏• Carbon •‏ Dart
שונות	גיגול • תעשיית תשומת הלב • Blackle •‏ Google Fiber • שיחות לעובדי גוגל • שרבוט גוגל •‏ reCAPTCHA • גוגלפלקס •‏ Google I/O •‏ גוגל לונאר אקס פרייז •‏ קיץ הקוד של גוגל • גרף הידע • מודו
אישים	סונדאר פיצ'אי • יוסי מטיאס • מאיר ברנד • אריק שמידט • אל גור • פול אוטליני • ריי קורצווייל • רות פורת • שירלי טילמן • סוזן ווצ'יצקי מייסדים לארי פייג' • סרגיי ברין
אודות סמליל גוגל