The US FDA’s proposed rule on laboratory-developed tests: Impacts on clinical laboratory testing
 | |
| שיוך |
עין  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
קשתית |
| תיאור ב |
Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
oculus |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A15.2.03.028 |
| TA2 (2019) |
6754 |
| FMA |
58252 |
| קוד MeSH |
A09.371.060.450.780 |
| מזהה MeSH |
D011680 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0034121 |
  | |
האִישׁוֹן הוא החור שבמרכז הקשתית שבעין. כלומר למעשה האישון אינו בדיוק איבר אנטומי, אלא השם שניתן לחור באיבר אחר. תפקיד האישון לאפשר לאור להיכנס לעין ולהיקלט ברשתית שבחלק העמוק של העין, ושם להיות מומר לאותות חשמליים שיגיעו למוח ויִתָּפְסוּ שם כתמונה. תפקידה העיקרי של הקשתית הוא לשלוט בגודל האישון ובכך לקבוע את כמות האור הנכנסת לעין (בדומה לצמצם במצלמה). הקשתית צבעונית וצבעה משתנה מאדם לאדם, אך האישון תמיד שחור, כיוון שקרני האור החודרות דרכו נבלעות בעין או משתקפות ומתפזרות בתוך גלגל העין כך שרק מעטות מהן חוזרות לאישון.
אטימולוגיה
המילה "אישון" משמעה "איש קטן", וזאת כנראה כיוון שכשמביטים באישון בתאורה מתאימה נראית בתוכו דמות קטנה של אדם – דמות הראי של המביט. במקרא נזכר "אִישׁוֹן" העין מספר פעמים[1], בדרך כלל כדבר חשוב הנשמר בזהירות, ולפעמים נוסף הכינוי בת (ילדה קטנה) כמו "אִישׁוֹן בַּת עָיִן"[2] וכנראה גם "בָבַת עֵינוֹ"[3]. מצודת ציון מפרש אישון[2] כך: "כאישון בת עין – הוא השחור יקרא אישון על שנראה בו צורת איש קטן והנו"ן יורה על קוטן הדבר ושם העצם הוא בת עין והוא גלגל העין משם בא האור". רש"י מפרש אישון כך[2]: "כאישון – הוא השחור שבעין, שהאור תלוי בו, ועל שם שחרוריתו הוא קרוי אישון – לשון חושך. והקב"ה הכין לו שומר את ריסי העין המכסים אותו תמיד".
בשפות רבות ממשפחות שונות לגמרי בעולם משמעות המילה לאישון מתייחסת גם כן לאדם קטן או לילדה או לתלמיד (צעיר). כך, ביוונית קלאסית kore (בובה או ילדה), ובערבית הקלאסית إنسان العين (האדם של העין). ברוב השפות האירופאיות (גם הגרמאניות וגם הרומאניות) האישון מכונה "תלמיד" – כמו pupil באנגלית, או pupille בצרפתית ובשפות נוספות. בספרדית האישון מכונה לפעמים "niña" (ילדה קטנה), בצ'כית zornice (ילדה קטנה), בטורקית Göz bebeği (תינוק העין), וגם בסינית ויפנית האישון נכתב כ-瞳孔, הכולל את האותיות לעין ולילד. גם לפחות בשפה אינדיאנית אחת של צפון אמריקה (קור ד'אלן) האישון מכונה stchchi'ntus (האיש הקטן על העין[4]).
פעולת האישון
חור האישון נמצא במרכז הקשתית, ויוצר פתח בין הקרנית השקופה העוטפת את הקשתית מבחוץ לבין העדשה שמאחורי האישון. הגודל והמקום של האישון אינם בדיוק כפי שהם נראים על ידי המביט בו, כיוון שהקרנית העקמומית מגדילה מעט את דמותו. הלשכה הפנימית שבין הקרנית לקשתית מכילה נוזל זגוגי שקוף השוטף ומגן על הקשתית ועל העדשה מבעד לאישון[5].
הקשתית מכילה שרירים רדיאליים וטבעתיים קטנים המאפשרים לה לשלוט בגודל פתח האישון ובכך לווסת את כמות האור המגיעה לרשתית. כשהשרירים הרדיאליים (מהאישון לכוון היקף הקשתית) מתכווצים, האישון מתרחב. כשהשרירים הטבעתיים המקיפים את האישון מתכווצים, האישון מצטמצם. כאשר כמות האור גְדֵלה, רפלקס האישון גורם לאישון להתכווץ כדי להגביל את כמות האור הנכנסת לעין, וכאשר כמות האור קְטֵנה האישון מתרחב על מנת לקלוט כמות גדולה יותר של קרני אור. שינוי פתאומי בתנאי התאורה יוביל לשינוי מהיר בגודל האישון, אך לאחר זמן קצר האישון יתרגל לכמות האור ויווסת את גודלו בהתאם.
רוחב האישון משתנה בין אדם לאדם ועם הגיל, ונע בדרך כלל בין 1–4 מ"מ במצב מצומצם, לעד 9 מ"מ במצב מורחב. בעיניים בריאוֹת, האישונים בשתי העיניים מתרחבים ומתכווצים יחדיו ובאותה מידה (שתי העיניים פועלות בדרך כלל יחדיו כיוון שמערכות העצבים שלהן קשורות זו בזו).
גורמים נוספים לשינוי גודל
מלבד שינוי בתנאי התאורה, נמצא במחקרים שהאישונים משנים את גודלם גם במצבים נוספים. למשל, האישונים מתכווצים מעט כשמביטים בעצם קרוב, ומתרחבים כתוצאה מאירוע של פחד פתאומי, כאב או התרגשות[6]. שינוי בגודל האישון יכול גם להיגרם כתוצאה משימוש בסמים או מתופעות בריאותיות שונות. גם ביצוע חישוב מתמטי של מכפלות משנה את גודל האישון[7]. היזכרות גורמת להגדלת גודל האישון[8].
האישון אצל חיות אחרות
צורת האישון בעין אדם רגילה היא תמיד עגולה, אך קיימות צורות שונות של אישון אצל חיות אחרות. כך אצל העז, הסוס ואצל חיות מרעה נוספות, האישון הוא בצורת חריץ אופקי, וכשהן מפנות את ראשן מעלה או מטה גלגל העין מסתובב בהתאמה כך שחריץ האישון נשאר אופקי. העיניים של חיות אלה נמצאות בצידי הראש, וההשערה היא שהאישון האופקי נותן לחיה טווח ראייה רחב במיוחד (גם אחורנית), המאפשר התראה טובה על חיית טרף מתקרבת גם תוך כדי אכילת עשבים, ונותן עדיפות מופחתת לאזורים גבוהים או נמוכים שבהם הסכנה קטנה יותר[9].
אצל חיות טורפות רבות וחיות הפעילות בלילה, לאישון יש גם כן צורת חריץ, לרוב אנכי. כאן הסיבה המשוערת היא שהחריץ מגן בשעות האור על העיניים המורגלות לראיית לילה, או שהחריץ נותן תפיסת עומק טובה יותר, או מאפשר לטווח רחב יותר של אורכי גל לחדור לעין, או עוזר בהסוואה. לדיונונים חריץ אישון בצורת האות w, וגם כאן ההשערה היא שלצורה זו יש יתרונות אופטיים מיוחדים עבור הדיונון[10].
-
חריץ האישון של העז נשאר אופקי גם כשהיא מפנה את ראשה מטה -
אצל החתול, כמו גם אצל חיות טורפות או חיות ליליות רבות, לאישון צורת חריץ אנכי -
אישון בצורת האות w אצל הדיונונים
ראו גם
קישורים חיצוניים
גדעון לב, האישונים יודעים חשבון: גודלם משתנה לפי מספר העצמים שבסביבה, באתר הארץ, 12.11.21
- אישון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אישון העין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י'
- ^ 1 2 3 ספר תהלים, פרק י"ז, פסוק ח'
- ^ ספר זכריה, פרק ב', פסוק י"ב
- ^ Toward a Theory of Cultural Linguistics, By Gary B. Palmer, U of Texas Press. 1999. Austin. 102
- ^ ססי סטאר, ראלף טגארט, כריסטין אוורס, ליסה סטאר, ביולוגיה, האחידות והמגוון של החיים", האוניברסיטה הפתוחה, תרגום: מיכל גולן, רות לומניצר, עדי מרקוזה-הס, סוזן שפירא, 2016, כרך ב, 33.8-5 מערכת הראייה
- ^ הערך על האישון האנושי באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Hess, Eckhard H.; Polt, James M. (1964-03-13). "Pupil Size in Relation to Mental Activity during Simple Problem-Solving". Science. 143 (3611): 1190–2. Bibcode:1964Sci...143.1190H. doi:10.1126/science.143.3611.1190. PMID 17833905. S2CID 27169110.
- ^ L. Andreassi, John (2006). Psychophysiology: Human Behavior and Physiological Response (Psychophysiology: Human Behavior & Physiological Response) (5th ed.). Psychology Press. ISBN 978-0805849516.
- ^ סרטון מתוך הערך על האישון באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ The functional significance of crescent‐shaped pupils and multiple pupillary apertures, Christopher J. Murphy Howard C. Howland, Journal of Experimental Zoology, 1990
| מערכת הראייה האנושית | ||
|---|---|---|
| העין | רשתית • עדשה • קרנית • קשתית • אישון • תנועות עיניים | |
| מסלולים עצביים | עצב הראייה • תצלובת הראייה • גרעין הברך הצדי • קליפת הראייה • התליל העליון (Superior colliculus) • PPRF • FFA • MLF • FEF | |
| תאים ברשתית | תא קולט אור (קנים, מדוכים) • תא רשתית דו-קוטבי • תא גנגליון • תא אופקי • תא אמקרין | |
| תפיסה חזותית | ראייה • תפיסת עומק • תפיסת צבע • ראיית לילה • שדה ראייה • אשליה אופטית • הכתם העיוור | |
| אביזרים | משקפיים • תרשים לבדיקת ראייה • אוטורפרקטומטר • רטינוסקופ | |
