Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
תחום | מדיה דיגיטלית |
---|---|
מטה הארגון | קראון הייטס, ניו יורק, ארצות הברית |
מנכ"ל | הרב אלקנה שמוטקין |
עובדים | כ-70 (2023) |
תקופת הפעילות | 1980 (כ-44 שנים) – הווה |
www.jem.co.il | |
גֶ'ם (JEM) ובשמו המלא Jewish Educational Media (בתרגום מילולי לעברית: תקשורת חינוכית יהודית)[1] הוא ארגון המדיה של חסידות חב"ד הפועל תחת הגוף המרכזי של חב"ד - מרכז לענייני חינוך[2]. המטרה העיקרית של הארגון היא תיעוד ושימור חייו ופועליו של האדמו"ר האחרון מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון. הארגון אף מוציא לאור וידאו, תמונות וספרים אודות הרבי. בשנים 1980–1992 (תשמ"א-תשנ"ב) שידר הארגון את הופעותיו הציבוריות של הרבי, בכבלי הטלוויזיה.
אחת התוכניות הפופולריות של הארגון הוא מגזין הווידאו השבועי "תורת חיים". הפקות הווידאו של הארגון מוגשות בשפות: אנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית, הונגרית, פורטוגזית, רוסית ויידיש. הארגון זכה להוקרה[3] ולמענק פדרלי עבור פרויקט הארכיון של הארגון[4].
נכון לסוף שנת 2012 עבדו בארגון כארבעים איש. משרדי הארגון ממוקמים בשכונת קראון הייטס שבניו יורק (עד ה'תשע"א היו ממוקמים רק בבנין המשרדים של אגודת חסידי חב"ד העולמית שבסמיכות למרכז חב"ד העולמי – 770)[5] מנהל הארגון הוא הרב אלקנה שמוטקין. הארגון עובד ללא מטרות רווח, ההכנסות מהמכירות מכסות רק כשלושים אחוז מהעלויות[6]. רבני חב"ד התירו לתרום ואף לקנות מהם וידאו מכספי מעשר כספים[7].
עד ל-2020 היה לארגון סניף בישראל, שנוהל על-ידי הרב זושא וולף. הסניף היה אחראי לביצוע מאות ראיונות אישיים עם אנשים שנפגשו עם הרבי פרויקט "הפגישות שלי" וכן על ניהול מערך המנויים באירופה ואסיה.
בתחילת כהונתו של הרב שניאורסון נעשו פעולות רבות לתיעד התוועדויות ושיחותיו של הרבי. בחודש שבט ה'תש"ל הוקמה חברה WLCC על ידי חיים ברוך הלברשטאם במטרה להשמיע את ההתוועדות של הרבי במוקדי חב"ד ברחבי העולם על ידי שידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. ההתוועדות הראשונה של הרבי שהוסרטה במלואה התקיימה בי"ט בכסלו ה'תשל"א, אז הוצב מסריט על ידי המזכיר יהודא קרינסקי.
בשנת ה'תש"ם הוסרטו חלקים מהתוועדות י' בשבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם קרינסקי מתוקף תפקידו כדובר המרכז לענייני חינוך, והוא שלח את בנו הלל דוד קרינסקי לסייע להם. הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, והכניס אותו לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, באותו מפגש שאל אותו הרבי האם עושה משהו כדי לסייע יותר בעניין.
הוא ראה בדברי הרב שניאורסון עידוד לרעיון והתחיל לדאוג לשדר את התוועדויות של הרבי בשידור חי למוקדי קהילות חב"ד.
בעזרתו של אביו, הרב יהודא קרינסקי התקיים השידור הניסיוני ראשון בהתוועדות שנערכה לכבוד יום השנה לאמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון בספטמבר 1980, תשמ"א[8]. בחלוף זמן קצר, פרס המרכז לענייני חינוך את חסותו על הארגון ולארגון הוענק השם JEM.
השידור הראשון התבצע באמצעות כבלים בתוך קליפורניה בלבד. מהשידור השני ואילך הורחב מערך השידור והוא הועבר לכל רחבי ארצות הברית. בהתוועדות לכבוד י"ט בכסלו הורחב מערך השידור לדרום אפריקה ולאחר מכן, ללונדון, אוסטרליה, צרפת וישראל. השידורים בישראל בוצעו על ידי חברת 'ווידאו חי'.
עד לשנת 1988, אז הייתה הפעם האחרונה בה ערך הרבי התוועדות בימות החול, שידר הארגון בטלוויזיה את ההתוועדויות הגדולות[9] דרך אולפני הרשת CBS שבניו יורק. בבניין המשרדים של מרכז חב"ד העולמי הוקם במיוחד חדר בקרה עבור שידורים אלו[10].
את ההתוועדויות צילם צוות של 3–2 צלמי טלוויזיה מקצועיים. אחד היה עומד מול הרבי, והשני היה עומד במקום מוגבה מצידו של הרבי והיה מסריט בעיקר את המתרחש בקרב הקהל[11].
בנוסף שידר הארגון גם את האירועים הגדולים בהם השתתף הרבי; תהלוכת ל"ג בעומר[12], מעמדי "חנוכה לייב"[13], מעמד ברכת החמה בשנת ה'תשמ"א, מעמד המתקיים אחת לעשרים ושמונה שנים, שהתקיים בנוכחותו של הרבי בחזית מרכז חב"ד העולמי, ושידר קטעים ערוכים ממנו בטלוויזיה.
השידורים שודרו בערוץ טלוויזיה מיוחד שיועד עבור המיזם, לפני כל שידור הייתה במשך כחצי שעה הקדמה להתוועדות[14]. בזמן השידור, כששרו את הניגונים שבין דרשותיו היו מישדרים קצרים באורך כדקה אודות מבצעי הרבי מחב"ד, אודות החגים הסמוכים וכדומה.
כל שידור היה מלווה בתרגום סימולטני לאנגלית, קולו של הרבי היה נשמע מצד אחד וקולו של המתרגם מצד השני.
לארגון יש פרויקט ארכיוני של שימור תיעוד ושחזור של כל רגע מוסרט, מצולם או מוקלט מימי חייו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, קניית מדיה מצלמים וראיונות עם אלו שנפגשו אצלו.
בשנים 1970–1992 (ה'תש"ל - ה'תשנ"ב) היה מרכז שידורי חב"ד (WLCC = World Lubavitch Comunication center) מעביר באמצעות הטלפון את ההתוועדויות והכינוסים של הרבי מחב"ד לרחבי העולם דרך "חדר השידורים" הממוקם בתוך 770[15][16] (בסוף שנות ה־80 הגיעה פעילות מרכז השידורים לשיא של כ־500 מרכזים ברחבי העולם[17] וכן בערוץ רדיו בתוך ניו יורק) היה מקליט את הרבי בכל פעם שנאם בפני הציבור. משנת 1981 (ה'תשמ"א) אף החל לתעד בווידאו את התוועדויותיו של הרבי (בכל פעם שJEM לא שידרו בטלוויזיה), ומשנת 1986 (ה'תשמ"ו), החל לתעד בווידאו ותמונות כמעט כל רגע בו הרבי נראה ברבים, ובעיקר את מעמד חלוקת הדולרים המפורסם. (היום משמש חדר השידורים כבית חב"ד וכמרכז המבקרים של 770[18]).
בשנת 2006 (ה'תשס"ו) רכש JEM את ארכיוני הווידאו, האודיו והתמונות של WLCC, אותו ניהל בעיקר הרב חיים ברוך הלברשטאם[19]. עד למכירתו, עסק WLCC במכירת הווידאו והתמונות בעצמו, ולאחר מכירתו - הוקם המיזם האינטרנטי "הרגע שלי עם הרבי".
הארגון רכש את ארכיוני הווידאו והתמונות של הצלם לוי יצחק פריידין שצילם והסריט בחודשי תשרי ובמועדים מיוחדים בשנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ב; את ארכיון התמונות של הצלם יוסי מלמד. ארכיון משפחת גולדשטיין שהסריטו את הרבי, ניתן במתנה ל־JEM על ידי המשפחה[20]. כמו כן, במשך השנים רכש הארגון ארכיונים נוספים של אנשים פרטיים שתיעדו את הרבי בתמונות ובקטעי ווידאו.
נוסף לרכישות הארכיונים, נמצאים בארכיון JEM כל קטעי הווידאו ששודרו בטלוויזיה ביוזמת הארגון עצמו.
הסך הכללי של השעות בהן דיבר הרבי בפני הציבור עומד על כ־11,000 שעות, כשמתוכן כ־2,000 שעות מוקלטות, ובנוסף להן הסך הכולל של התיעוד בווידאו עומד על כ־2,500 שעות.
סרטי הצילום, הוידאו והתמונות נשלחים לחברות המתקדמות ביותר בתחום ההמרה והשחזור בארצות הברית, החומר מומר לפורמט דיגיטלי, עובדים מתמחים של הארגון מתקנים תיקונים חשובים בעזרת תוכנות כגון תיקון צבע הווידאו או רעשים בפסקול ועוד[21]. בסיום התהליך, הווידאו והתמונות מקוטלגים בשיטות טכנולוגיות מתקדמות[22].
העלויות של השלבים הראשונים של פרויקט שימור סרטי הצילום עמדו על יותר מארבעה מיליון דולר[23], לצורך גיוס כספים, הארגון פנה בקריאה לחסידי חב"ד לקבלת תרומות[24] וכמה מיליונרים גויסו לתרום לפרויקט (מהגדולים שבהם היו קרן משפחת רוהר[25] וכן צעיר יהודי בשם בנימין פדרמן, שפרויקט הארכיון נקרא על שמו[26]). מפעם לפעם מקיים הארגון ערבי התרמה בריכוזים יהודיים ברחבי תבל.
שם פרויקט השחזור והשימור הוא "The Living Archive" ("הארכיון החי"). שם זה נועד לסמל שארכיון זה, בשונה מארכיון רגיל, אינו ארכיון היסטורי על אישים שאינם קיימים עוד, אלא בהתאם ליחס החסידים אל הרבי כאל מנהיגם ומורה דרכם הרוחנית גם כיום, על פי הדברים שנהג הרבי להזכיר רבות, על אדמו"רי חב"ד ובעיקר על קודמו רבי יוסף יצחק, על פי מאמר הגמרא "יעקב אבינו לא מת - מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים"[27][28].
במסגרת מיזם זה, חלק מהתמונות והווידאו שבידי הארכיון מועלים לאתר מיוחד שמקוטלג בשיטות מתקדמות של אתר האינטרנט של ה-MLB[29] המטרה היא שדרך מיזם זה כל אדם שהיה אצל הרבי והמפגש צולם, יכול למצוא את התמונה והווידאו שלו אצל הרבי ולהזמינה.
התמונות והווידאו הם בעיקר ממעמד חלוקת הדולרים[30]. במאגר יש כ־150,000 תמונות. הצורך במיזם נבע מהרכישה של ארכיון WLCC[31]. ההשראה לראיון המיזם הועתקה ממכון סמית'סוניאן על השואה[32]. המיזם עבד בשיתוף פעולה עם האתר Chabad.org[33].
במקביל אליו, בשנת 2014 (ה'תשע"ד) הושקה גרסת בטא לאתר העצמאי של JEM כשמו של פרויקט השימור "The Living Archive"[34], שבו הועלו כ־240,000 תמונות[35] ממאות אירועים שונים בהם תועד הרבי מחב"ד.
ישנן 3 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
מטרת הפרויקט היא לתעד ולשמר את זיכרונותיהם האישיים של אנשים שהיו בקשר עם הרבי על ידי פגישות ביחידות או בהתכתבויות וכיוצא בזה וההדרכות האישיות שהרבי העניק להם - קשרים שלרוב לא תועדו בעדשות המצלמה. הפרויקט הושק בשנת תשנ"ח (1998). התיעוד נעשה על ידי צוות מראיינים שמסתובבים ברחבי העולם ומראיינים בגוף ראשון אישים שהיה להם קשר עם הרבי. בין הסרטונים של העדויות על המפגשים עם הרבי יש המספרים על נסים שאירעו בזכותו. בנוסף מרואיינים זקני החסידים על זכרונותיהם מהחיים בצל הרבי הריי"צ, והרבי הרש"ב[38].
התיעוד בעיקרו מתפרסם במדור במגזין "תורת חיים" השבועי החל משנת ה'תשס"ד. בשנת ה'תשע"ג החל לצאת גיליון שבועי באנגלית בשם "Here's my story" ובו סיפור מתוך הפרויקט[39][40], מג' בתמוז תשע"ה החל הגיליון לצאת גם בשפה העברית בשם "הסיפור שלי" - סיפור מעורר השראה לשולחן השבת[41][42].
בנוסף, ישנם מספר הפקות וספרים שיצאו לאור במסגרת פרויקט התיעוד העיקרית שביניהם היא "שנים ראשונות" סדרה תיעודית מיוחדת, המביאה לצופה אנקדוטות ומסמכים נדירים על חייו של הרבי לפני קבלתו את כתר נשיאות חב"ד. הווידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שחיו לצידו של הרבי במהלך השנים 1902–1941, ומסמכים נדירים. נכון לשנת 2016 יצאו 5 תקליטורים בסדרה זו[43]; "אמונה וביטחון" היא סדרת וידאו בת 3 תקליטורים המספקת הצצה למעורבותו הרבה של הרבי עם אישי ממשל, צבא ועיתונאות בארץ ישראל. חלק ראשון מתעד את הקשר עם ראשי ממשלות ישראל; חלק שני מתעד את הקשר עם עיתונאים ופוליטיקאים שונים; חלק שלישי מתעד את הקשר עם בכירי הצבא ואנשי מודיעין; "להביט מעבר למסך" היא סדרת וידאו תיעודי, בה מופיעים אישיים המספרים על סיפורי מופת שחוו בעקבות הברכות שקיבלו מהרבי, החלק הראשון של הסדרה נקרא בשם "רפואה" - בו מופעים אישיים המספרים סיפורים בנוגע לרפואה על־טבעית שקרו להם[44][45]; "רגישות" סרט בו מופיעים אישיים המספרים סיפורים על האכפתיות ותשומת הלב עד לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי[46].
במסגרת הפרויקט יצאו לאור גם: "הרבנית" עשרה אישים שהיו קרובים לרעייתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא מספרים על אישיותה[47]. "הרבנית חנה" אישיים שהיו קרובים לאמו של הרבי, הרבנית חנה שניאורסון מספרים על אישיותה[48].
לאחר פטירתו של הרבי בשנת תשנ"ד, מטרתו העיקרית של הארגון הופנתה לשימור תיעוד חיי הרבי, בעיקר על ידי הוצאה לאור של וידאו.
מדי שבוע מפיק הארגון את מגזין הווידאו תורת חיים (באנגלית: Living Torah). המגזין הוא תוכנית של סרט היוצא לאור כמגזין וידאו ערוך על תקן שבועי החל משנת תשס"ב - 2001[49], המוקדש לשיחות וקטעי וידאו המתעדים את חייו של הרבי מחב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון.
התוכנית נשלחת לעשרות אלפי המנויים, ומוקרנת בדרך כלל במוצאי שבת באלפי[50] בתי כנסת ובתי חב"ד ברחבי העולם. בנוסף, התוכנית מוגשת חינם באתר Chabad.org.
בשנת ה'תשע"ג - 2013 השיקה JEM את האפליקציה של התוכנית[51], לאפליקציה ניתן לרכוש מנוי נפרד או לצפות ברבע מהתוכנית בחינם. כמו כן באפליקציה ניתן לצפות (תמורת תשלום) בכל תוכניות העבר של התוכנית (נכון לא' באדר ה'תשע"ז 651 במספרם). נכון לשנת ה'תשע"ו - 2016 האפליקציה היא בשפות אנגלית וצרפתית[52].
שם המגזין נגזר מביטוי בו השתמש הרבי עצמו פעמים רבות, כי התורה ניתנה כדי להדריך את האדם בחיי היום־יום שלו.
בתוכנית ארבעה חלקים:
לרגל שבעים שנה לנשיאות הרבי, התחילה JEM להוציא את התוכנית השבועית בכל שבוע בנושא אחד מהשפעתו המתמשכת של הרבי הבוחנים אירועים, רעיונות או אישים שונים שהושפעו על ידי הרבי[55], על אותה נושא שבועי היה יוצא גם הסיפור השבועי.
בכל יום חול נשלחים למנויי רשימת תפוצה קטעי עבר אקטואליים מהתוכנית, ללא תשלום. אחת לשבוע מופצת תמונה משופרת של הרבי מ"הארכיון החי" המשוחררת גם בפייסבוק.
בתחילת שנת ה'תשע"ב - 2011 מלאו 10 שנים לתוכנית, הארגון החליט ליזום דרך מקורית לציון עשר שנים לתוכנית, בתחילת כל תוכנית- קודם המדור של השיחה, הופיע מדור חדש בשם: "הצטרף לצוות" (באנגלית: "Join The Team"), במדור זה הופיע - מדי שבוע במשך כתשעה חודשים - אחד מהאנשים השותפים למלאכת הפקת והפצת התוכנית, הציג את עצמו בפני קהל הצופים, וקרא לצופים להשתתף ב"חגיגות העשור"[56].
לאחר פטירתו של הצלם יוסי מלמד בחודש אייר[57] הארגון ביצע נקודת מפנה ב"חגיגות העשור" לקמפיין התרמות והכריז כי כל מי שיחתום על הוראת קבע ישתתף בהגרלה על תמונה ייחודית מתוך ארכיון התמונות של יוסי מלמד. לצורך כך הושק בלוג ויצא לאור וידאו-קליפ מיוחד על הרבי בו לוקטו עשרות קטעים נדירים על הרבי[58]. בראשית חודש סיוון בתוכנית 401 - מנכ"ל הארגון, הרב אלקנה שמוטקין דיבר אל קהל הצופים והודיע ש"חברי הצוות העיקריים של 'תורת חיים' הם צופי התוכנית בעצמם" ובישר על תחילת המיזם[59].
לחברה יש אוסף גדול של הקלטות אודיו הרבי מלובביץ' שהם קנו מ-WLCC. לפני שהחומר נקנה, הוא היה זמין באתר אינטרנט של WLCC[60], אחרי שהארכיון נקנה בידי JEM הוא הועבר לאתר ייעודי שלהם[61]. לפני שהחומר היה זמין באינטרנט הוא היה זמין באוסף גדול של תקליטורים ולפני כן בקלטות שמע[62].
בשנת תשע"ח (2018) הקימה החברה אתר ואפליקציה בשם "אשרינו" משוכלל יותר, ובו כל הקלטות האודיו של שיחות, תפילות וניגוני הרבי באופן חינמי, בתוספת שחזור קול ותיקוני רעש ורקע לחלק ניכר מן הארכיון, וכן גם הקלטות חדשות בפרסום ראשון מתוך כעשרה ארכיונים פרטיים וייחודיים. בנוסף לכך ישנן אפשרויות למיפוי וחיפוש לפי אירועים ותאריכים לצד פלייליסטים בנושאי תוכן שונים ועוד[63].
הארגון הוציא לאור כמה ספרים וחוברות.
הארגון מגיש תערוכות חינמיות מהמדיה שיש אצלו על הרבי. עד לשנת 2016 התקיימו שתי תערוכות; תערוכת התמונות של הצלם יוסי מלמד[84], תערוכה זו נפתחה למשך כשבועיים בסמיכות לתאריך ג' בתמוז ה'תשע"ב (יום השנה לפטירת הרבי מחב"ד)[85], כחודש וחצי לאחר פטירתו של הצלם יוסי מלמד[86], ובמהלכה הוצגו בפרסום ראשון 150 תמונות משוחזרות מתוך עשרות אלפי תמונות שצולמו על ידו בין השנים ה'תשל"ה - ה'תשנ"ב[87] ובנוסף ניתנו למעלה מ־20,000 תמונות לעיון דרך המחשב (ובמסגרת חגיגות העשור למגזין הווידאו "תורת חיים" הוגרלו עשרות תמונות מתוך תערוכה זו). ותערוכת התמונות של הצלם לוי יצחק פריידין, תערוכה זו נפתחה במשך השבוע של כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ג[88], ובמהלכה הוצגו תמונות מחודש תשרי תשמ"ח לכבוד העשרים וחמש שנה לחודש זה, ובנוסף ניתנו למעלה מ־100,000 תמונות לעיון דרך המחשב[89].