Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
אלבום אולפן מאת פליטווד מק | |
יצא לאור | 12 באוקטובר 1979 |
---|---|
סוגה | רוק, מוזיקת פופ |
שפה | אנגלית |
חברת תקליטים | האחים וורנר רקורדס |
Tusk (בעברית: "חט") הוא אלבום האולפן השנים-עשר של להקת הרוק הבריטית-אמריקאית פליטווד מק, שיצא כאלבום כפול ב-12 באוקטובר 1979 בארצות הברית וב-19 באוקטובר 1979 בבריטניה [1] על ידי וורנר רקורדס. [2][3] אלבום זה נחשב ניסיוני יותר מאלבומיהם הקודמים, בין השאר בשל מעורבותו של לינדזי בקינגהאם בעיבוד השירים והשפעת הפוסט-פּאנק. [4] בעת יציאתו לאור, היה זה אלבום הרוק היקר ביותר שהוקלט, בעלות מוערכת של 5.88 מיליון דולרים כיום. [5][6]
הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ברחבי העולם לקידום האלבום, ובו הוקלטו חומרים לאלבום Live, שיצא ב-1980. [7]
בהשוואה ל-Rumours מ-1977, שמכר עשרה מיליון עותקים תוך פחות משנה, ובהתחשב בעלות ההפקה הגבוהה שלו, Tusk נחשב ככישלון מסחרי, עם מכירות של ארבעה מיליון עותקים בלבד. בשנת 2013, מגזין NME דירג את Tusk במקום ה-445 ברשימת "500 האלבומים הטובים בכל הזמנים". [8] האלבום נכלל גם בספר 1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני שאתה מת. [9]
לינדזי בקינגהאם היה נחוש ליצור אלבום שונה מ-Rumours, למרות שידע שוורנר רקורדס רוצים בדיוק ההפך – מעין אלבום Rumours 2 שיהיה דומה ככל הניתן להצלחה המסחררת שהם יצרו אז.[10] ההקלטה בוצעה באולפן שיוצא במיוחד בשביל הלהקה ב"סטודיו הווילג'".[11] לדבריו של בקינגהאם, האולפן היה הגורם העיקרי לעלותו הגבוהה של האלבום.[12]
המפיק קן קאליי העיד שבקינגהאם היה לחוץ ואובססיבי בזמן הקלטת האלבום. [13] בקינגהאם גם הביע עניין בקריירת סולו במהלך יצירתו של Tusk וכדי לפייס אותו, שאר חברי הלהקה השלימו עם רצונו של בקינגהאם ליצור אלבום ניסיוני יותר בדרכו שלו.[14]
בקינגהאם, שהוקסם מלהקות כמו Talking Heads, רצה להתאים את פליטווד מק לגל הפוסט-פּאנק ששטף את העולם.[15] העיתונאי אדם ווב תיאר את פגישות ההקלטה של Tusk כ"סופת קוקאין" שעליה החבר דאז של כריסטין מקווי, מתופף הביץ' בויז דניס וילסון, "לא התגבר". [16]
הבסיסט ג'ון מקווי אמר שהאלבום "נשמע כמו עבודה של שלושה אמני סולו", ופליטווד ציין שזה האלבום השני האהוב עליו של הלהקה אחרי Then Play On מ-1969. [17]
Tusk הגיע למקום הרביעי במצעד בילבורד 200 בארצות הברית ובילה בו כמעט תשעה חודשים. בבריטניה הגיע האלבום למקום הראשון. מתוכו יצאו שני סינגלים מובילים: שיר הכותרת של האלבום, Tusk, ושירהּ של סטיבי ניקס "Sara".
מגזין הרולינג סטון הדגיש את אופיו הניסיוני של האלבום, והשווה אותו ל"אלבום הלבן" של הביטלס בכך שהוא לא אוסף של שירים גמורים של הלהקה, אלא פסיפס של עבודות עצמאיות של חבריה.[18] רוברט כריסטגאו מווילג' ווייס היה אמביוולנטי יותר, ושיבח את ההפקה והניסויים של בקינגהאם, תוך שהוא מבטל את התרומות של כריסטין מקווי וסטיבי ניקס.[19] בביקורת רטרוספקטיבית, סטיבן תומאס ארלוויין מ-AllMusic מצא שהאלבום נצחי, וכינה אותו "יצירת פופ-ארט חסרת השוואה" שמתחרה ב-Rumours מבחינה איכותית.
למרות שהאלבום מכר ארבעה מיליון עותקים ברחבי העולם, וזכה במועמדות לגראמי בשנת 1981 על עיצוב העטיפה שלו בקטגוריה "אריזת האלבום הטובה ביותר", חברת התקליטים של הלהקה ראתה את הפרויקט ככישלון, והטילה את האשמה על בקינגהאם.[20] פליטווד, לעומת זאת, האשים בכישלון את תחנות הרדיו ששידרו את האלבום במלואו לפני צאתו, ושבכך אפשרו להקלטות ביתיות שלו ולמכירה שלהן. [21] סיבה נוספת עשויה להיות מחירו הגבוה של האלבום: 16 דולרים אז, שהיו שווים 56 דולרים ב-2019.[22] הלהקה רצתה להוציא את האלבום כשני אלבומים נפרדים ובכך למכור כל אחד מהם במחיר נמוך יותר, אך חברת ההקלטה לא הסכימה לכך.[23]
צד א' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Over & Over |
4:34 | |||||||
2. | The Ledge |
2:08 | |||||||
3. | Think About Me |
2:44 | |||||||
4. | Save Me a Place |
2:42 | |||||||
5. | Sara |
6:22 |
צד ב' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | What Makes You Think You're the One |
3:32 | |||||||
2. | Storms |
5:31 | |||||||
3. | That's All for Everyone |
3:03 | |||||||
4. | Not That Funny |
3:11 | |||||||
5. | Sisters of the Moon |
4:42 |
צד ג' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Angel |
4:54 | |||||||
2. | That's Enough for Me |
1:50 | |||||||
3. | Brown Eyes |
4:27 | |||||||
4. | Never Make Me Cry |
2:18 | |||||||
5. | I Know I'm Not Wrong |
3:05 |
צד ד' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Honey Hi |
2:41 | |||||||
2. | Beautiful Child |
5:21 | |||||||
3. | Walk a Thin Line |
3:46 | |||||||
4. | Tusk |
3:37 | |||||||
5. | Never Forget |
3:34 |
פליטווד מק
אורחים
מצעדים שבועיים (1979–1980)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטריה | Ö3 אוסטריה טופ 40 | 4 |
אוסטרליה | קנט מיוזיק רפורט | 2 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 4 |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 3 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 3 |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 1 |
יפן | אוריקון | 27 |
נורווגיה | VG-lista | 6 |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 1 |
ספרד | PROMUSICAE | 18 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 11 |
שוודיה | סוורייטופליסטן | 8 |
מצעדים שבועיים (2004)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
ארצות הברית | מצעד אלבומי קטלוג הפופ | 30 |
מצעדים שבועיים (2015–2016)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אירלנד | מצעד האלבומים האירי | 62 |
ארצות הברית | מצעד האלבומים מעצבי הטעם (בילבורד) | 14 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 86 |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 82 |
פלנדריה | מצעדים האלבומים הבלגיים | 148 |
מצעדים שבועיים (2021)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
הונגריה | Mahasz | 27 |
מצעדי סוף שנה (1979)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטרליה | קנט מיוזיק רפורט | 42 |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 25 |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 42 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 69 |
מצעדים ודירוגים
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטרליה | קנט מיוזיק רפורט | 17 |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 20 |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 14 |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 65 |
ניו זילנד | המצעד הניו זילנדי הרשמי | 19 |
קנדה | מצעד האלבומים הקנדי | 70 |
אזור | תואר | מכירות |
---|---|---|
אוסטרליה (ARIA) | 3× פלטינה | 150,000 |
ארצות הברית (RIAA) | 2× פלטינה | 2,000,000 |
גרמניה (BVMI) | זהב | 300,000 |
הולנד (NVPI) | פלטינה | 100,000 |
הממלכה המאוחדת (BPI) | פלטינה | 300,000 |
ניו זילנד (Recorded Music NZ) | פלטינה | 15,000 |
צרפת (SNEP) | זהב | 100,000 |
סיכום | ||
בכל העולם | — | 2,965,000 |
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
פליטווד מק | ||
---|---|---|
חברי הלהקה | 1967–1970: פיטר גרין • מיק פליטווד • ג'ון מקווי • ג'רמי ספנסר • דני קירוון | |
אלבומי אולפן | Fleetwood Mac (1968) • Mr. Wonderful • Then Play On • Kiln House • Future Games • Bare Trees • Penguin • Mystery to Me • Heroes Are Hard to Find • Fleetwood Mac (1975) • Rumours • Tusk • Mirage • Tango in the Night • Behind the Mask • Time • Say You Will | |
אלבומי הופעה | Live • The Dance | |
אוספים | Greatest Hits • 25 Years – The Chain • The Very Best of Fleetwood Mac • 50 Years – Don’t Stop | |
סינגלים | Over My Head • Rhiannon • Landslide • Go Your Own Way • Dreams • Don't Stop • You Make Loving Fun • Songbird • The Chain • Never Going Back Again • Silver Springs • Tusk • Sara • Hold Me • Gypsy • Big Love • Little Lies • Everywhere |