Knowledge Base Wiki

Search for LIMS content across all our Wiki Knowledge Bases.

Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "Fleetwood Mac (אלבום, 1968)".
Fleetwood Mac
אלבום אולפן מאת פליטווד מק
יצא לאור 11 ביולי 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, רוק קל, מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים רפרייז רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה קית' אולסן, פליטווד מק עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של פליטווד מק
Heroes Are Hard To Find
(1974) 		Fleetwood Mac
(1975) 		Rumours
(1977)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Fleetwood Mac הוא אלבום האולפן העשירי של להקת הרוק הבריטית-אמריקאית פליטווד מק, שיצא ב-11 ביולי 1975 בארצות הברית וב-1 באוגוסט 1975 בבריטניה[1] על ידי חברת רפרייז רקורדס. זהו האלבום השני של הלהקה שנקרא על שמה; הראשון הוא אלבום הבכורה שלה משנת 1968 Fleetwood Mac, שמכונה גם האלבום הלבן.[2] זהו האלבום הראשון של ההרכב ה'מודרני' של פליטווד מק, עם לינדזי בקינגהאם כגיטריסט וסטיבי ניקס כסולנית, לאחר שבוב וולץ' עזב את הלהקה בסוף 1974. זהו גם האלבום האחרון של הלהקה שיצא בחברת ההוצאה לאור רפרייז עד אלבום ההופעה The Dance מ-1997; האלבומים הבאים של הלהקה יצאו על ידי חברת וורנר רקורדס, חברת האם של רפרייז.

האלבום הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200 בארצות הברית ב-4 בספטמבר 1976, 58 שבועות לאחר כניסתו למצעד, והוליד שלושה סינגלים שהגיעו לראשי המצעדים: "Over My Head","Rhiannon", ו-"Say You Love Me". הוא קיבל שבעה עיטורי פלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) עבור מכירות של למעלה משבעה מיליון עותקים בארצות הברית, והגיע למקום ה-23 במצעד האלבומים הבריטי. [3] אלבום זה היה ההתחלה של רצף של אלבומים מצליחים מאוד עבור הלהקה, עם עוד חמישה אלבומים אחרי Fleetwood Mac שהגיעו למקום הראשון: Rumors (1977), Tusk (1979), Mirage (1982), Tango in the Night (1987), ו-Behind the Mask (1990). [4]

רקע

ב-1974, פליטווד מק עברו מאנגליה לקליפורניה כדי לנהל טוב יותר את ענייני הלהקה,[5] ושם הוקלט האלבום Heroes Are Hard to Find שלאחריו עזב בוב וולץ' את הלהקה, מה שסיים את ההרכב התשיעי שלה בשמונה שנים,[6] כדי להקים את הלהקה Paris.[5]

לפני עזיבתו של וולץ', מיק פליטווד נפגש עם המפיק קית' אולסן,[6] שהשמיע לפליטווד אלבום שהוא הפיק לאחרונה בשם Buckingham Nicks.[5] פליטווד התלהב מהאלבום,[6] והחליט להעסיק גם את אולסן וגם את הגיטריסט, לינדזי בקינגהאם,[5] שהתנה את בואו בקבלת בת זוגו באותה העת, סטיבי ניקס, אף על פי שהשניים היו קרובים להיפרד. פליטווד הסכים, וכך נוצר ההרכב המצליח ביותר של הלהקה, שהקליט את Fleetwood Mac תוך שלושה חודשים.[6]

בקינגהאם וג'ון מקווי התנצחו רבות במהלך הקלטת האלבום על החלטות אומנותיות, ובעיקר על קטעי הבס באלבום. מקווי הזכיר לבקינגהאם שה'מק' בשם הלהקה הוא על שמו, ושהוא נגן הבס.[7] בקינגהאם ציין עם זאת, שכריסטין הייתה יותר פתוחה לדעותיו האומנותיות.

רבים מהשירים ב-Fleetwood Mac נכתבו לפני שבקינגהאם וניקס הצטרפו ללהקה, אך "Rhiannon", "I'm So Afraid", "Monday Morning" ו-"Crystal" נכתבו ובוצעו על ידי הצמד לפני שהצטרפו ללהקה, והאחרון אף מוחזר מהאלבום שלהם.[8]

קבלה וביקורת

Fleetwood Mac יצא לאור ב-11 ביולי 1975.[9] האלבום זכה להצלחה מועטה לאחר צאתו, אך סיבוב ההופעות הגדול שערכה הלהקה שינה זאת[6] – 15 חודשים לאחר יציאתו, Fleetwood Mac הגיע לראשי המצעדים בארצות הברית.[6]

בשנת 2003, האלבום דורג במקום ה-182 ברשימת "500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים" של מגזין רולינג סטון,[10] ושמר על מקומו ברשימה מחודשת מ-2012.[11]

האלבום נכנס במקום ה-183 למצעד בילבורד 200 בארצות הברית ב-2 באוגוסט 1975,[12] והגיע בשיא למקום הראשון ב-4 בספטמבר 1976, 57 שבועות לאחר מכן. ב-11 בספטמבר 2018, האלבום זכה ל-7 עיטורי פלטינה מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA) עבור מכירות של למעלה משבעה מיליון עותקים בארצות הברית.

בבריטניה, האלבום בתחילה לא נכנס למצעדים ונכנס במקום ה-49 למצעד האלבומים הבריטי ב-6 בנובמבר 1976, יותר משנה לאחר יציאת האלבום,[13] והגיע לשיא במקום ה-23 שבוע לאחר מכן. ב-5 ביולי 1978, האלבום זכה לעיטור זהב מאיגוד תעשיית ההקלטות הבריטי (BPI) עבור מכירות של למעלה מ-100,000 עותקים בבריטניה.

רשימת השמעה

צד א'
מס' שם משך
1. Monday morning 2:48
2. Warm Ways 3:54
3. Blue Letter 2:41
4. Rhiannon 4:11
5. Over My Head 3:38
6. Crystal 4:22
צד ב'
מס' שם משך
1. Say You Love Me 4:11
2. Landslide 3:19
3. World Turning 4:25
4. Sugar Daddy 4:10
5. I'm So Afraid 4:22

מיקומי שיא

‏
‏‏  מצעדים שבועיים
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 3
ארצות הברית בילבורד 200 1
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 23
נורווגיה VG-lista 3
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 4
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 2
‏
‏‏  מצעדי סוף שנה
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי (1976) 14
מצעד האלבומים האוסטרלי (1977) 12
ארצות הברית בילבורד 200 (1976) 2
בילבורד 200 (1977) 10
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 16

עיטורים

אזור תואר מכירות
אוסטרליה (ARIA) 4× פלטינה 280,000
ארצות הברית (RIAA) 7× פלטינה 7,000,000
הממלכה המאוחדת (BPI) זהב 100,000
קנדה (Music Canada) זהב 100,000
סיכום
בכל העולם — 7,480,000

קישורים חיצוניים

ביבליוגרפיה

  • Strong, Martin C. (2003). The Great Rock Discography. Canongate. ISBN 1-84195-312-1.
  • Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records. ISBN 978-1-904994-10-7.
  • Fleetwood, Mick; Bozza, Anthony (2014). Play On: Now, Then & Fleetwood Mac. New York: Little, Brown And Company. ISBN 978-0-316-40342-9.

הערות שוליים

  1. ^ "BPI".
  2. ^ Gleason, Holly (29 במאי 2014). "The 20 Best Fleetwood Mac Songs of All Time". Paste. אורכב מ-המקור ב-15 במאי 2019. נבדק ב-30 במרץ 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Roberts 2006, p. 205.
  4. ^ Strong 2003.
  5. ^ 1 2 3 4 Serpick, Evan. "Fleetwood Mac Biography". Rolling Stone. נבדק ב-10 באפריל 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Williamson, Nigel (29 בינואר 2013). "Fleetwood Mac: 'Everybody was pretty weirded out' – the story of Rumours". Uncut. נבדק ב-10 באפריל 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Honingmann, David (9 בינואר 2017). "The Life of a Song: Fleetwood Mac's the Chain". The Financial Times. ארכיון מ-10 בדצמבר 2022. נבדק ב-24 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Fleetwood & Bozza 2014, pp. 164, 169.
  9. ^ Giles, Jeff (11 ביולי 2015). "Revisiting Fleetwood Mac's 1975 Breakthrough Album". Ultimate Classic Rock. נבדק ב-28 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "500 Greatest Albums of All Time > 182: Fleetwood Mac, 'Fleetwood Mac'". Rolling Stone. 1 בנובמבר 2003. נבדק ב-18 ביוני 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "500 Greatest Albums of All Time". Rolling Stone. 31 במאי 2012. נבדק ב-18 בספטמבר 2019. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Top LPs & Tapes" (PDF). Billboard. 87 (31): 64. 2 באוגוסט 1975. ISSN 0006-2510. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Official Albums Chart Top 60: 31 October 1976 – 06 November 1976". Official Charts Company. נבדק ב-4 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)


פליטווד מק
חברי הלהקה

1967–1970: פיטר גרין • מיק פליטווד • ג'ון מקווי • ג'רמי ספנסר • דני קירוון
1970–1974: בוב וולש • כריסטין מקווי • דייב ווקר • בוב וסטון
1975–1987: סטיבי ניקס • לינדזי בקינגהאם • מיק פליטווד • ג'ון מקווי • כריסטין מקווי
1987 ואילך: ניל פין • מייק קמפבל

אלבומי אולפן Fleetwood Mac (1968) • ‏ Mr. Wonderful • ‏ Then Play On • ‏ Kiln House • ‏ Future Games • ‏ Bare Trees • ‏ Penguin • ‏ Mystery to Me • ‏ Heroes Are Hard to Find • ‏ Fleetwood Mac (1975) • ‏ Rumours • ‏ Tusk • ‏ Mirage • ‏ Tango in the Night • ‏ Behind the Mask • ‏ Time • ‏ Say You Will
אלבומי הופעה Live • ‏ The Dance
אוספים Greatest Hits • ‏ 25 Years – The Chain • ‏ The Very Best of Fleetwood Mac • ‏ 50 Years – Don’t Stop
סינגלים Over My Head • ‏ Rhiannon • ‏ Landslide • ‏ Go Your Own Way • ‏ Dreams • ‏ Don't Stop • ‏ You Make Loving Fun • ‏ Songbird • ‏ The Chain • ‏ Never Going Back Again • ‏ Silver Springs • ‏ Tusk • ‏ Sara • ‏ Hold Me • ‏ Gypsy • ‏ Big Love • ‏ Little Lies • ‏ Everywhere
source: https://he.wikipedia.org/wiki/Fleetwood_Mac_(%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D,_1975)