Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
ענף מדעי | ביטחון לאומי, בדגש על איראן |
---|---|
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אייל זיסר, דוד מנשרי |
מוסדות | |
www | |
רַז צִימְט הוא חוקר ביטחון לאומי, מומחה לאיראן וליחסיה עם ישראל. מוכר כאוטוריטה בתחומו ומצוטט רבות בכלי התקשורת בנושאי איראן.
בין השנים 1989-1992 למד לתואר ראשון בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1997-2002 למד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו עשה באותו חוג בין השנים 2005–2011 בהנחיית פרופסור דוד מנשרי ופרופסור אייל זיסר. עבודת הדוקטורט עסקה במדיניות החוץ האיראנית כלפי הנאצריזם והרדיקליות הערבית בין השנים 1954 ל-1967.[1]
שירת למעלה משני עשורים באגף המודיעין.[1]
צימט מתראיין לעיתים קרובות בתקשורת הישראלית והבינלאומית ומנתח את ההתפתחויות באיראן,[2] מפרסם מאמרים רבים בעיתונות האלקטרונית והמודפסת,[3] ומתארח בפודקאסטים רבים.[4]
לאחר שמתח ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל בנושא הלחץ על איראן לאחר פרישת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן במאי 2018, הורה ראש החטיבה האסטרטגית במשרד החוץ חיים אסרף למספר שגרירויות ישראליות לבטל את הרצאותיו בשל היותו "אופוזיציה קולנית של הממשלה".[5]
הוא משמש חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)[6]. כמו כן הוא חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב ומרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. בעבר, שימש כחוקר בדסק לחקר רשתות במרכז דיין[7] וכעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית[8].
בנוסף, צימט הוא עורך שותף של כתב העת "עדכן אסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי וכן של הפרסום "מבט לאיראן"[9] של מרכז המידע למודיעין ולטרור. בעבר ערך את הפרסום "זרקור לאיראן"[10] (מבית מרכז המידע למודיעין וטרור).
מתמקד במיוחד בפוליטיקה הפנימית של הרפובליקה האסלאמית של איראן, במגמות בחברה האיראנית, ובמדיניות החוץ שלה.[1]
ב-2022 הוציא את הספר "איראן מבפנים: מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית"[11][12][13] בהוצאת רסלינג. הספר עוסק במערכת הפוליטית האיראנית, ביחסי הכוח בתוך המדינה והחברה האיראנית. צימט מציג שני תהליכים מרכזיים המתרחשים באיראן: מצד אחד, התחזקות הסמכותנות של המשטר, ומצד שני, תהליכים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים עמוקים שעוברת החברה האיראנית.
ב-2024 הוציא את המזכר "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים", הבוחן את שורשי המעורבות האיראנית במזרח התיכון, את ההגיונות העומדים מאחורי פעילותה של איראן במרחב הערבי, את התפיסות האידאולוגיות המכווינות אותה, את היעדים האסטרטגיים והאינטרסים המרכזיים המעצבים את מדיניותה האזורית ואת מאפייניה הבולטים.[14]