Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
|
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד נשיא המדינה, אך זה אינו מחזיק בסמכויות רבות ותפקידו הוא סמלי בעיקרו. ראש הממשלה ממונה על ידי הנשיא שבוחר לתפקיד את האדם בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה. הממשלה מורכבת על ידי ראש הממשלה, וחייבת בתמיכת הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הכנסת, המורכבת ממאה ועשרים חברים ונבחרת בבחירות כלליות אחת לארבע שנים (או פחות במקרה שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה). בהצבעה בבחירות לכנסת בחר האזרח במפלגה, הכוללת רשימה של מועמדים. כל מפלגה שעברה את אחוז החסימה (זכתה במעל ל-3.25% מקולות הבוחרים) תזכה למספר מושבים יחסי לאחוז הקולות לו זכתה. |
||
חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה או שנתיים מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהיא מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, וחלקם נועדו לקדם רפורמות גדולות במשק, או שיש להם משמעויות כלכליות ארוכות טווח, לעיתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה. השימוש במנגנון של חוק ההסדרים שנוי במחלוקת – מתנגדיו סבורים כי הליך חקיקתו המזורז מהווה פגיעה בדמוקרטיה וכי הוא אינו מאפשר דיון רציני בסעיפים השונים, ואילו תומכיו סבורים כי הוא חיוני להתפתחות הכלכלה, ושבלעדיו לא ניתן היה לקדם רפורמות חשובות במשק.
לוי אשכול (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963–1969) ושר בממשלות ישראל.
במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כשר האוצר - תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון, וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "עסק הביש". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון כלכלי.
במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת המערך הראשון וב-1968 ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה מפלגת העבודה הישראלית. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כשר ביטחון את משה דיין, ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות תנועת החרות. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-1964 להעלאת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל.
ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.
כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל הוא חיבורו של מנחם אלון. על אמצעי גביית חוב במשפט העברי ובמשפט במדינת ישראל. ראה אור בהוצאת מגנס בירושלים בשנת 1999.
לערך המלא
לרשימת פרסומים בממשל בישראל
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה.
סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו.
בין סמכויותיו בתחום הטקסי: חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה נובעת מחוק יסוד: הממשלה: על הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה.
הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים.
לפני השינוי בחוק ב-1998, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד האנרגיה • משרד הביטחון • המשרד לביטחון הפנים • משרד הבינוי והשיכון • משרד הבריאות • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • משרד החינוך • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד ירושלים ומורשת • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המודיעין • משרד המשפטים • משרד העלייה והקליטה • המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט
רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, אספקת מים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות ועוד.
הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
