Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין[1] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
עוד לא אבדה פולין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה פרלמנטרית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא פולין  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא פולין | אנדז'יי דודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת פולין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש ממשלת פולין |
דונלד טוסק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | פולנית[2] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
ורשה 52°13′N 21°02′E / 52.217°N 21.033°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של פולין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות שופטת |
בית המשפט העליון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אירופה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[3] | 312,685 קמ"ר (71 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 2.6% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | המאה ה-10 לספירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוכרזה מחדש | 11 בנובמבר 1918 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 הרפובליקה העממית הפולנית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 38,404,520 נפש (39 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 122.82 נפש לקמ"ר (97 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[6] (2023) | 811,229 מיליון $ (21 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 21,123$ (68 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[7] (2022) | 0.881 (36 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
30.2 (נכון ל־2018) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | זלוטי פולני (PLN) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק הלאומי של פולין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | pl | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
פולין נשלטה במשך מאות שנים על ידי שושלת פיאסט. היא הגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.
פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.
שמה הרשמי של פולין בפולנית הוא "ז'צ'פוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska), כלומר, "רפובליקת פולין", אך במקום המילה המודרנית "republika" משתמשים במונח הפולני הישן "rzeczpospolita", מונח הנמצא בשימוש לפחות מהמאה ה-16. השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל נתיניה "פולאצי" (Polacy), הם ממקורות סלאביים. הדעה הרווחת היא שהשם "פולסקה" הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie), השבט שהקים את המדינה הפולנית במאה ה-10 והתיישב באזור ההיסטורי פולין גדול.[8] שם השבט הגיע כנראה מן המילה הסלאבית "פּוֹלֶה" (pole) שפירושה "שדה" - האפיון הבולט של אזורים רבים בפולין.[9]
השם "פולין" בשפה העברית וביידיש, הוא השם בו כינו אותה תושביה היהודים, לאורך אלף שנות קיומה. לצידו רווח בעבר גם השם פּוֹלַנְיָה.
ערך מורחב – היסטוריה של פוליןהחל מלפני כ-500,000 שנים קודם זמננו החלו להתיישב בשטחי פולין של ימינו מיני אדם קדומים. בתחילה היה אלו ציידים-לקטים, ומאוחר יותר, במהלך התקופה הנאוליתית (4,000 עד 2,000 לפנה"ס), עם הגיעה של החקלאות לפולין, עברו יושביה לחיי קבע. עד לתקופת הברזל, היה האזור מפותח יחסית לזמנו. תקופת הברונזה של פולין החלה סביב 2,300-2,400 לפנה"ס, ואילו תקופת הברזל שלה החלה בקירוב סביב 700-750 לפנה"ס. במאות הבאות החלו לחדור לפולין תרבויות חיצוניות שונות. בלטים החלו להתיישב באזורים המיוערים של צפון מזרח פולין, בשטחי פודלסיה ומזוריה. עם הכיבוש הרומאי של שטחים נרחבים בגרמניה של ימינו, נדחקו שבטים גרמאניים רבים מזרחה וחדרו מעבר לנהר האודר אל תוך פולין. פלישת שבטים שונים לפולין התעצמה במהלך המאות ה-4, ה-5 וה-6, אז במסגרת נדידת העמים שבטים גרמאניים נוספים חדרו לפולין. לצד כל אלו, הקבוצה החשובה ביותר שהתיישבה בפולין הייתה השבטים הסלאבים.[10] אלו היגרו אל פולין ממזרח, אולי משטח אוקראינה ורוסיה של ימינו, ולקראת שלהי האלף הראשון לספירה, הם הפכו לכוח המוביל בפולין. עד מהרה הקימו הסלאבים יישובי קבע רבים ברחבי הארץ כולה, והחלו להתבסס סביב מספר שבטים מרכזיים.[11]
המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10. בתקופה זו גבר השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie) שישב באזור פולין גדול על שאר השבטים בפולין, ואיחד אותם תחתיו. השליט הפולני הראשון, מיישקו הראשון, קיבל את הנצרות בשנת 966, ומייד לאחר מכן הוא קבע את הדת הנוצרית כדת המדינה הרשמית.[11] באופן סמלי, כניסתה של פולין לעול הנצרות מסמלת את ראשיתה של פולין.[12] מאז ועד היום, שמרו הפולנים אמונים לאפיפיור היושב ברומא, ועד היום רובם המכריע של הפולנים משתייכים לנצרות הקתולית. במאה וחמישים השנים הבאות, הפכה פולין לכוח משמעותי באזורה, אך מגמה זו נגדעה כבר במהלך המאה ה-12. מלך פולין בולסלאב השלישי מת ללא יורש ברור, ופולין חולקה לשורה של מדינות עצמאיות קטנות. תקופה זו הייתה תקופה אפלה יחסית בהיסטוריה הפולנית, ולפיצול המדיני הצטרפו מגמות שליליות נוספות. בשנים 1241, 1259 ו-1287, מדינות פולניות שלמות כמעט ונחרבו כתוצאה מפלישות מונגוליות שנערכו בשנים אלו, פלישות שגרמו להרס נרחב והותירו חללים רבים.[11]
במהלך המאה ה-14 חזרה פולין לצמיחה יחסית, ולראשונה זה שנים התקבל על ידי המדינות הפולניות מלך מוסכם - ולדיסלאב הראשון. הוא הפך למלך בשנת 1320, ובנו יורשו, קז'ימייז' השלישי, התהדר במיזמי בנייה גדולים בפולין לרבות הקמתן של טירות גדולות. קז'ימייז' השלישי נודע בתואר "הגדול", ובאותה התקופה התרחבה פולין מזרחה, ואזור גליציה הפך לחלק מפולין. גורמים נוספים שתרמו לצמיחתה המחודשת של פולין באותה תקופה הייתה פסיחתה של מגפת המוות השחור על פולין, לאחר שהמיתה עשרות מיליונים באירופה; וכמו כן הגירה של יהודים לפולין. עד מהרה החלו לפרוח ולהתבסס בערים הגדולות בפולין קהילות יהודיות משגשגות.[11] בשנת 1364, הוקמה בקרקוב האוניברסיטה היגלונית, אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה.[13]
בשנת 1386 שליט ליטא ולדיסלב השני יגיילו התנצר ונישא לידוויגה, מלכת פולין. בכך אוחדה ממלכת פולין עם הדוכסות הגדולה של ליטא. במאתיים השנים הבאות שלטו על פולין יורשיו של ולדיסלב השני, בני השושלת היגלונית, ותחתיהם נהנתה פולין מפריחה מואצת ועד מהרה הפכה לאחת המדינות החזקות והחשובות ביותר באירופה. בשנים אלו נהנתה פולין ממעמד דיפלומטי מוביל, ולצד קשר הדוק עם ליטא היא ייסדה גם קשרים מועילים עם כמה משכנותיה, במיוחד עם הונגריה ובוהמיה. בשנת 1410 זכו צבאות פולין וליטא בניצחון צבאי ראשון גדול על אויב חיצוני. צבא משולב של שתי ארצות אלו הביס את אנשי המסדר הטווטוני בקרב גרונוולד. בכך, ייצבה פולין את שליטתה בשטחיה הצפוניים. באותה התקופה הכלכלה והתרבות בפולין פרחו, והמדינה הרשתה לעצמה לטפח מדענים ואנשי רוח חשובים. המפורסם ביותר היה האסטרונום ניקולאוס קופרניקוס, אשר הגיע להישגים מדעיים פורצי דרך. קרקוב, הבירה המלכותית, הפכה למרכז תרבותי ואקדמי שקנה לעצמו שם בכל רחבי אירופה. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, בפולין הונהגה רמה גבוהה של סובלנות דתית, דבר אשר תרם למניעתם של מתחים דתיים שהתפרצו חדשות לבקרים במקומות רבים אחרים באירופה. שנים אלו ידועות כתור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט המרשימות יחסית שמהן נהנו, ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם (הסיים, החל מ-1493), אף על פי שזו שירתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה.[11][13]
ערכים מורחבים – האיחוד הפולני-ליטאי, חלוקת פוליןזיגמונד השני אוגוסטוס שלט על פולין וליטא בין השנים 1548–1572. בתקופתו הסתיימה התקופה היגלונית ולאחר כמאתיים שנים שפולין וליטא היו כמדינות אחיות שהונהגו על ידי מלך אחד, בשנת 1569 אוחדו שתיהן למדינה אחת - ממלכת פולין-ליטא. פולין-ליטא הייתה לאחת המדינות הגדולות והמאוכלסות ביותר באירופה.[14][15] למדינה הפולנית-ליטאית היה משטר ייחודי בו מרכיבים חלוציים של דמוקרטיה,[16] מונרכיה חוקתית[17] ופדרציה.[18] המערכת הפוליטית שלה התאפיינה במלוכה בעלת כוח מבוזר יחסית, כאשר כוחו של המלך מוגבל. לאצולה ולפרלמנט עמד כוח רב, ולעיתים היה ביכולתם להשפיע אף על זהות המלך. שתי המדינות, פולין וליטא, היו רשמית מרכיבים שווי כוח וסמכות באיחוד, אך בפועל פולין הייתה השותף הדומיננטי.[19]
מאמצע המאה ה-17 ועד סוף אותה המאה, נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות מצד שכניה השוודים, העות'מאנים, הרוסים והטרנסילבנים, במקביל למלחמות פנימיות נגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, והמדינה הייתה על סף אנרכיה.[20] על רקע תקופת ההשכלה, קמה בפולין תנועה לתיקון המצב במדינה, מה שהביא לבסוף להכרזה על החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת 3 במאי 1791). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית.[21]
תחת שלטון זר, ערכו פולנים, בעיקר בשטח הכיבוש הרוסי, מרידות בניסיון לחדש את עצמאותם. כל הניסיונות לעשות כן נכשלו.[22] תפנית מסוימת אירעה לאחר המלחמות הנפוליאוניות, אז, בשנת 1807, הוקמה פולין מחדש בשם "הדוכסות של ורשה". בכך, חידשה פולין את עצמאותה, אך למעשה היא הייתה מדינת לווין של הקיסרות הצרפתית. לאחר המלחמות, במסגרת קונגרס וינה של 1815, חזר המצב לקדמותו ופולין חולקה מחדש על ידי שכנותיה.[23] עם תום קונגרס וינה הכריזה רוסיה על הפיכת השטח הפולני שברשותה לפולין הקונגרסאית, אשר הייתה לא יותר ממדינת חסות רוסית. פולין הקונגרסאית החזיקה בחוקה ליברלית; אך אף על פי כן, שללו הצארים הרוסים אט אט את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה סופחה פולין לאימפריה הרוסית.[24] לעומת השטח הרוסי, בפולין האוסטרית, תחת שלטון אוסטרו-הונגריה, נהנו הפולנים מחופש יחסי כאשר התרבות והלאומיות הפולנית נמצאות בפריחה. קרקוב, בירת פולין האוסטרית, שהוגדרה אז כעיר חופשית, הפכה ל"בירה הרוחנית" של האומה הפולנית כולה. במהלך המשך המאה ה-19 התחדשו מרידות פולניות בכל רחבי פולין, הן בחלק הרוסי, הן בחלק הפרוסי והן בחלק האוסטרי. כולן כשלו לבסוף. למרות הדיכוי התרבותי והלאומי, תחת השלטון הזר, פולין גם נהנתה ממגמות חיוביות: היא עברה לראשונה תיעוש ומודרניזציה נרחבים, והכלכלה התפתחה באופן מרשים, כאשר החלק הפרוסי מוביל בפיתוח הכלכלי.[23]
ערכים מורחבים – הרפובליקה הפולנית השנייה, פולין במלחמת העולם השנייה, הרפובליקה העממית הפולניתבמהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 בנאום 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, זכתה פולין לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית-סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.[25] לאחר המלחמה שרר במדינה משבר כלכלי, שבא לידי ביטוי, בין השאר, במהומות קרקוב (1923) ובשביתת האיכרים בפולין (1937). הרפובליקה השנייה הייתה דמוקרטיה מפותחת יחסית, אך זו הפכה למוגבלת במיוחד בשנת 1926, אז במהפכה צבאית עלה לשלטון הגנרל יוזף פילסודסקי.[26]
הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, אז צבאות גרמניה הנאצית וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ–מולוטוב) ובכך הביאו קץ לכעשרים שנות עצמאות פולנית. בתקופה זו סבלו הפולנים במיוחד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה (זאת בתנאי שאין מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות), הייתה פולין עם אחוז הרוגים מכלל האוכלוסייה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ-20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם פולנים יהודים. כמיליון וחצי אזרחי פולין גורשו משטחי הכיבוש הסובייטיים במזרח פולין לגולאגים בתוככי ברית המועצות.[27][28]
לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות פולין הועתקו מערבה - הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייסה. אחרי שינויים אלו, קטן שטחה של פולין ב-76,000 קמ"ר, שהיוו 20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, שינויי הגבולות הביאו להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים אל מחוץ לשטחה של פולין. לבסוף, הפכה פולין לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.[29] ברית המועצות השליטה בפולין ממשלה קומוניסטית חדשה, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. בשנת 1946 חזרו לתחומיה משטחי ברית המועצות אזרחים רבים.
ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין או הרפובליקה העממית הפולנית. ב-1956 הפך המשטר בפולין לליברלי יותר, תוך שחרור המוני אנשים מהכלא והענקת מספר חירויות לאזרחים.[30] מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שהפך עם הזמן לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות והעומד בראשה, לך ואלנסה, זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990. פולין זכתה לשובה של הדמוקרטיה, ותושביה זכו לראשונה זה עשרות שנים לזכויות האדם וזכויות אזרח.
כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סבלה מאבטלה גבוהה (מעל 15%), אך עם זאת היא זכתה גם לאינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי, והמשק הפולני עבר ליברליזציה.[31] פולין הצטרפה לקבוצת וישגראד ב-1991.[32] בנוסף, היא הצטרפה לברית נאט"ו ב-1999, כאות מבשר לראשית השתלבותה של פולין במערב. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003, והיא הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. בשנת 2007 האינטגרציה נמשכה, ופולין הצטרפה לאמנת שנגן, ובמסגרת זאת גבולותיה של פולין נפתחו לשאר מדינות האיחוד האירופי.
ערך מורחב – פוליטיקה של פוליןפולין היא רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית המבססת את המערכת הפוליטית שלה על חוקה. חוקת פולין הנוכחית נכנסה לתוקפה בשנת 1997, ובה מפורטים הסדרי המשטר של המדינה.
ראש המדינה של פולין הוא הנשיא (Prezydent Rzeczypospolitej Polskiej), אשר לו בעיקר סמכויות טקסיות וסמליות. הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור אחת לחמש שנים, ועומדת לו האפשרות להיבחר לשתי קדנציות בלבד. להלכה בסמכותו של הנשיא למנות את הממשלה, אך בדומה לישראל, בפועל הדבר נעשה על ידי הבית התחתון של הפרלמנט, הסיים, לאחר שמי מראשי המפלגות הצליח להרכיב קואליציה. עם זאת לנשיא עומדות גם סמכויות ממשיות יותר: ביכולתו להעלות לדיון נושאים בפרלמנט, ליזום חקיקה (אשר אישורה נתון בידי הפרלמנט), או להטיל וטו על חוקים שהפרלמנט אישר. במקרה והוטל וטו על חוק, לפרלמנט היכולת לבטל את הוטו ברוב של שלוש חמישיות מכלל המושבים בפרלמנט. אם כשל בלעשות כך, החוק יבוטל.
הפרלמנט הפולני מורכב משני בתים: הבית העליון, הוא הסנאט (Senat); והבית התחתון, הוא הסיים (Sejm). חברי שני הבתים נבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. הסנאט מורכב מ-100 חברים, המייצגים כל אחד את אחד מ-100 מחוזות הבחירה של פולין לאחר שנבחרו בבחירות אזוריות. הסיים מורכב מ-460 חברים, המייצגים את פולין כולה ונבחרים באופן יחסי. כדי לחוקק חוק, הצעת חוק חייבת להיות מועברת ברוב רגיל על ידי שני הבתים. לסיים עומדת סמכות במקרי קיצון לעקוף סירוב של הסנאט להעביר הצעת חוק שיזם הסיים. אחוז החסימה עומד על 5%, ולמעט מפלגות של מיעוטים אתניים, רק מפלגות אשר קיבלו למעלה מזה יהיו רשאיות לקבל ייצוג בפרלמנט. אחת לארבע שנים, לאחר שנבחר פרלמנט, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה וממשלתו זכתה לאמון הפרלמנט ולאישורו הסמלי של הנשיא הופך לראש ממשלת פולין. ראש הממשלה, או בשמו הרשמי נשיא מועצת השרים (Prezes Rady Ministrów), הוא מי שעומד בפועל בראש הרשות המבצעת, היא ממשלת פולין. לראש הממשלה עומדות רובן ככולן של הסמכויות הניהוליות והביצועיות של המדינה, הגם שישנה חפיפה בתחומים מסוימים עם סמכויותיו של הנשיא.
הרשות השופטת ממלאת תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בפולין. המוסדות העיקריים שלה כוללים את בית המשפט העליון (Sąd Najwyższy), בית המשפט העליון המנהלי (Naczelny Sąd Administracyjny), בית הדין לחוקה (Trybunał Konstytucyjny), ובית הדין המדינתי (Trybunał Stanu). בית המשפט העליון הוא הערכאה העליונה של המשפט הפולני, ובמקרה של ערעור על פסיקותיהן של ערכאות נמוכות יותר, בתי המשפט המחוזיים והאזוריים, הערעור מובא לבית המשפט העליון. תפקידו של בית הדין לחוקה הוא לוודא שחוקי הפרלמנט אינם סותרים את החוקה, ואם הם כאלו, בסמכותו לבטל חוקים סותרים אלו. בית המשפט העליון המנהלי מהווה את הערכאה העליונה בענייני משפט אזרחי.
ערכים מורחבים – פרובינציות פולין, מחוזות פוליןהחלוקה המנהלית הנוכחית של פולין הוחלה בשנת 1999 והיא מבוססת על שלוש רמות של חלוקה: שטחה של פולין מחולק ל-16 פרובינציות הנקראות וויודות (województwa), דרגת החלוקה המנהלית הגבוהה ביותר. בהן ישנם (נכון ל-2008) 379 מחוזות, וערים נוספות שאינן כלולות במחוזות. המחוזות (powiaty), מהווים את דרגת החלוקה המנהלית השנייה, ותחתיהן נמצאות הרשויות המקומיות (גמיני). לערים הגדולות יש בדרך כלל מעמד של מחוז, גם במצב שהן נמצאות בתוך מחוז הנושא את שמן, כך למשל, במחוז פוזנן, מושב המחוז הוא בעיר פוזנן, אף שהעיר עצמה היא במחוז נפרד ממחוז פוזנן עצמו, מחוז פולין הגדולה.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כחלק מהצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי, קיבלה על עצמה פולין הסכמים לפיה חלק מההחלטות הפוליטיות במדינה יהיו כפופות למנגנונים הפוליטיים של האיחוד האירופי, כאשר מרבית ההחלטות עדיין מנוהלות באופן עצמאי.[33]
בשנותיה באיחוד הייתה שותפה פולין להסכמים שונים כחלק מהאיחוד, אולם גם השמיעה ביקורת מול האיחוד האירופי בטענה להתערבות יתר בעצמאות מערכת המשפט הלאומית, ומחאות נגד אחד מעקרונות המשפט האירופי, עליונות הדין האירופי.[33]
ערך מורחב – הכוחות המזוינים של פוליןהכוחות המזוינים של פולין מורכבים מחמש זרועות: כוחות היבשה (Wojska Lądowe), הצי (Marynarka Wojenna), חיל האוויר (Siły Powietrzne), זרוע הכוחות המיוחדים (Wojska Specjalne) וכוחות ההגנה הטריטוריאלית (Wojska Obrony Terytorialnej). הכוחות המזוינים כפופים לשר ההגנה בממשלת פולין, אך פורמלית המפקד העליון של הצבא הוא נשיא פולין. החוקה מגדירה את המשימה החשובה ביותר של הכוחות המזוינים: הגנה ושמירה על שלמותה הטריטוריאלית של פולין והבטחה של האינטרסים הפולניים מחוץ לגבולותיה. הכוחות המזוינים מורכבים מ-65,000 חיילים בסדיר ועוד 14,000 חיילים במילואים. מאז הפלת המשטר הקומוניסטי והקמת הרפובליקה השלישית, עוברות זרועות הצבא מודרניזציה וחימוש בנשק אמריקני חדיש. הצי הפולני הוא אחד הציים הגדולים בים הבלטי והוא ממלא תפקיד חשוב גם בעניינים אזרחיים, לרבות משימות חיפוש והצלה ומחקר הידרוגרפי.
החל משנת 1999, פולין חברה בברית הצבאית נאט"ו. במסגרת זאת הצבא הפולני משתתף לעיתים קרובות בתרגילים צבאיים רב-צדדיים, וכן במשימות צבאיות שונות מעבר לים. בעשור הראשון של המאה ה-21, עם ראשיתה של המלחמה העולמית בטרור, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חזר הצבא הפולני לפעילות צבאית. אלפי חיילים הוצבו באפגניסטן ובעיראק, עשרות מטוסי קרב נשלחו לחזית, וגם הצי הפולני מילא תפקיד משמעותי.
בקירוב, פולין היא מדינה בצורת ריבוע של כ-630 קילומטר על כ-630 קילומטר. היא ממוקמת במזרח מרכזה של אירופה.
פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור האירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא נמוך במיוחד, 173 מטרים מעל גובה פני הים. בצפונה של פולין, לאורך חופיה לים הבלטי וכן לפנים הארץ, משתרע אזור פומרניה. אזור נמוך זה כולל את שפלת החוף של פולין, ובחובו מספר מפרצים ימיים, וחופים רחבי ידיים לצד גם דיונות. ובעוד בצפונה של פולין משתרע חוף, בדרומה, על גבולותיה של מדינה זו עם שכנותיה מדרום - צ'כיה וסלובקיה - נמתחת שרשרת הרים ממזרח למערב. במזרח הדרום הפולני על גבול סלובקיה הרים אלו הם רכס הרי הקרפטים, ובמערב הדרום הפולני על גבול צ'כיה הם רכס הרי הסודטים. רכסי ההרים הללו מגיעים בשיאם לגובה הקרוב ל-2,500 מטרים מעל גובה פני הים (זה קורה בהר ריסי, ההר הגבוה ביותר בפולין). צפונה מרכסי הרים אלו, למרגלותיהם, שוכנת רמה גאוגרפית רחבה כאשר זו שלמרגלות הקרפטים, במזרח, מכונה פולין קטן, וזו שלמרגלות הסודטים, במערב, מכונה שלזיה. שני אזורים אלו הם גבוהים יחסית לפולין, וגובהם הממוצע הוא כ-500 מטר מעל גובה פני הים. את ההרריות שלהם מפרים שני נהרות גדולים וחשובים: נהר הוויסלה ונהר האודר. מקורו של הוויסלה בהרים שמדרום לפולין קטן ומקורו של האודר בהרים שמדרום לשלזיה. מההרים, שני נהרות אלו זורמים לכיוון צפון, כשהם יוצרים עמקים צרים וארוכים, כל אחד באזורו שלו - פולין קטן ושלזיה. בתווך, בין שפלת החוף הפומרני בצפון להרים שבדרום, משתרעת שפלה רחבה במיוחד המכסה את רוב פולין. שפלה זו מועצמת על ידי שני נהרות האב של פולין. הוויסלה הזורם במזרח השפלה יוצר את מישור הוויסלה (מזוביה) ומנקז את המים של חציה המזרחי של פולין. לעומת הוויסלה, האודר זורם במערב השפלה ויוצר את מישור האודר (פולין גדול) ומנקז את המים של חציה המערבי של פולין. שני נהרות אלו ממשיכים צפונה, ולבסוף נשפכים אל הים הבלטי. הוויסלה נשפך אל "מפרץ גדנסק" שבמזרח אזור פומרניה, והאודר נשפך אל "מפרץ פומרניה" במערב אזור פומרניה.
כלל השטח של פולין מכוסה באחוז ניכר במיוחד של שטחים חקלאיים, המהווים גם את האפיון הבולט ביותר של הנוף הפולני. המרחבים החקלאיים של פולין מנוהלים על ידי שני מיליון משקים פרטיים. פולין היא המדינה המיוערות הרביעית ביותר באירופה. יערות מכסים 30.5% משטחה של פולין. הנהרות הארוכים ביותר בפולין הם הוויסלה שאורכו 1,047 קילומטר, והאודר, שאורכו 854 קילומטר. לשני נהרות אלו גם יובלים ארוכים ומרכזיים הנשפכים אליהם. הבוג המערבי של הוויסלה אורכו 772 קילומטר, והורטה של האודר אורכו 808 קילומטר. הוויסלה והאודר נשפכים בסוף לים הבלטי. כמו כן, פולין מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ, כאשר חלוצת האגמים של פולין היא ורמיה-מזוריה. לצד אגמים, בפולין נמצאת גם כמות ביצות מהגדולות באירופה.
האקלים בפולין הוא תוצאה של נקודת מפגש של אקלים יבשתי המגיע מרוסיה שממזרח, מפנים היבשת, לבין אקלים ימי המגיע ממערב, מהאוקיינוס האטלנטי. מצב זה יוצר אקלים תזזיתי ובלתי יציב, אקלים הכולל שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. הקייצים בפולין הם חמים ונעימים בדרך כלל, והטמפרטורות הממוצעת בהן נעות בין 18 ל-30 מעלות צלזיוס, בהתאם לאזור. החורפים לעומת זאת הם קרים למדי, והטמפרטורות הממוצעות בהם נעות בין 3 למינוס 6 מעלות צלזיוס. משקעים יורדים בכל מקום לכל אורך ימות השנה, אם כי יותר בקיץ מאשר בחורף, כאשר מצב זה תקף יותר ככל שנעים מזרחה.
האזור החם ביותר בפולין הוא שלזיה תחתית שבדרום מערב פולין. הטמפרטורות שם עוברים את ה-30 מעלות צלזיוס לעיתים רבות, ואף יכולות להגיע לשיאים גם של קרוב ל-40 מעלות צלזיוס, בימים מסוימים בחודשים יולי ואוגוסט. לצד ורוצלב החמה שבשלזיה תחתית, עיר חמה מפורסמת נוספת מחוץ לאזור זה היא טרנוב, השוכנת בפולין קטן. בטרנוב שורר הקיץ הארוך ביותר בפולין - 115 יום, מאמצע מאי עד לאמצע ספטמבר. האזור הקר ביותר בפולין הוא צפון מזרחה במקומות הסמוכים לגבולות עם ליטא ובלארוס, ובייחוד אזור פודלסיה. העיר הקרה ביותר היא סובאלק.
ערך מורחב – כלכלת פוליןעם נפילת הגוש הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, החלה פולין בצעדי ליברליזציה נרחבים במשק. חברות ממשלתיות רבות הופרטו והגבלות רבות על הקמת חברות פרטיות חדשות הוסרו. השקעות רבות זרמו לפולין ותרמו לפיתוחה המואץ. עקב כך נהנים הפולנים מרמת חיים גבוהה לאין ערוך מזו שהייתה להם בעידן הקומוניסטי. פולין נחשבת למקרה מוצלח במיוחד של מעבר של כלכלה קומוניסטית לכלכלה בעלת דגם מערבי.[34] הכלכלה הפולנית נחשבת לאחת המפותחות ביותר מקרב המדינות הקומוניסטיות לשעבר,[35] ואחת עם שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר באירופה. עם שוק מקומי חזק ויציב, חוב פרטי נמוך, מטבע גמיש, וחוסר תלות במגזר יצוא אחד, פולין היא הכלכלה האירופית הגדולה היחידה שנמנעה מהמיתון של סוף שנות ה-2000. מאז הצטרפותה של פולין לרוב המסגרות האירופאיות האזוריות, ובפרט לאמנת שנגן, פולנים רבים, כ-2.3 מיליון במספר, עזבו את פולין ומצאו עבודה מחוצה לה - בעיקר במדינות מערב אירופה.
לחקלאות תפקיד חשוב בפולין - 12.4% מתושביה מועסקים בחקלאות. יש בה מספר גדול במיוחד של משקים חקלאיים פרטיים אפקטיביים, המעמידים את פולין כיצרנית מזון גדולה ומרכזית. הגידולים החקלאיים העיקריים הם - חיטה, שיפון, ותפוחי אדמה. התעשייה הפולנית, שמעוזה בשלזיה בלודז', טופחה משמעותית תחת הקומוניזם. מאז מעמדה ירד משמעותית, אך עדיין אחוז לא מבוטל מתושבי פולין, 26.2% מהם, מועסקים במגזר התעשייה. ענפי התעשייה העיקריים בפולין הם - בניית מכונות, עסקי ברזל ופלדה, כריית פחם, תעשיות כימיקלים, בניית ספינות, ועיבוד מזון. היצוא הפולני השנתי הוא בערך של 152.78 מיליארד אירו, והיבוא הפולני השנתי הוא בערך של 155.09 מיליארד אירו. שותפת הסחר הראשית והגדולה ביותר של פולין היא גרמניה - כרבע מהיצוא של פולין הוא אליה, וכך גם כרבע מהיבוא שלה הוא ממנה.[36][37]
התוצר המקומי הגולמי במונחי שווי כוח הקנייה של פולין עומד על 990.568 מיליארד דולר,[38] דבר המציב אותה ככלכלה ה-25 בגודלה בעולם והשישית בגודלה באיחוד האירופי.[39] התוצר המקומי הגולמי לנפש בפולין הוא 25,703 דולר, נמוך בכ-30% מהממוצע באיחוד האירופי. מבחינת התוצר המקומי הגולמי לנפש פולין עומדת במקום ה-48 בעולם וה-22 באיחוד האירופי. ביחס לעולם כולו, מגדיר מדד הפיתוח האנושי את איכות החיים בפולין כ"גבוהה מאוד", ומציב אותה במקום ה-35 בעניין זה. בניגוד למדדים חיוביים רבים, האבטלה היא בעלת שיעור שאיננו מבוטל - 10.6% מכלל העובדים, נתון גבוה יחסית.
מאז הצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי בשנת 2004, ועם פתיחת גבולותיה למערב במסגרת אמנת שנגן החל משנת 2007, נרשם גידול משמעותי במספר התיירים הפוקדים את המדינה.[40] מגמה זו נמשכת משנה לשנה, ואם בשנת 2010 מספר התיירים בפולין עמד על 12.47 מיליון, בשנת 2013 המספר הזה עמד כבר על 15.85 מיליון. בהתאם לנתונים אלו, פולין היא המדינה ה-17 המתוירת ביותר בעולם.[41] לתיירות תפקיד כלכלי חשוב, והיא תורמת רבות למשק המקומי.[42] מספר התיירים הגדול ביותר מגיע לפולין מגרמניה השכנה - 1,298,702 גרמנים ביקרו בפולין בשנת 2013. במקום השני בפער גדול נמצאת רוסיה (עם 409,243 תיירים), וישראל ממוקמת במקום העשירי, עם 148,644 תיירים.[43]
הערים הפופולריות ביותר בקרב התיירים בפולין הן בירת פולין של ימי הביניים קרקוב, בירת שלזיה ואחת הערים העתיקות בפולין ורוצלב, עיר הנמל הצפונית והאטרקטיבית גדנסק, ועיר הבירה המודרנית ורשה. ערים נוספות הפופולריות בקרב תיירים הן פוזנן, לובלין וטורון. בדרך כלל האטרקציה המובילה בערים הפולניות זה רובע ימי הביניים שמרבית הערים הגדולות יכולות להתגאות באחד כזה. מחוץ לערים הגדולות יעדי התיירות המובילים הם האגמים המזוריים וחוף הים הבלטי שבצפון פולין, היער הבתולי בְּיַאלוֹבְיֶיסְקָה שבמזרח, ומחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, הרי הקרפטים והרי הסודטים בדרום. יערות מכסים שטח של 9.1 מיליון דונם, ומהווים כר פורה לפעילויות תיירותיות. בנוסף לכך, אלפי האגמים המצויים בכל פולין משחקים גם הם תפקיד חשוב. מקומות רבים בפולין נמצאים תחת הגנה סביבתית של רשויות המדינה: בפולין יש 23 פארקים לאומיים, 121 פארקי נוף, ו-1,469 שמורות טבע.
מגזר ייצור החשמל בפולין מבוסס בעיקר על שימוש בדלקים מאובנים. פולין מספקת לעצמה את רובה ככולה של תצרוכת החשמל שלה. פולין היא יצרנית הפחם העשירית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באירופה (לאחר גרמניה).[44] משאב זה מיוצא מפולין למדינות רבות, אך גם מנוצל לצרכים מקומיים ומהווה את הדלק המאובן המרכזי בו משתמש משק החשמל הפולני. שלוש חברות כריית הפחם הגדולות בפולין (Węglokoks, Kompania Węglowa, ו-JSW) משווקות כ-100 מיליון טון פחם בשנה. חברות אלו הם מהרווחיות ביותר במדינה, והן נסחרות בדרך כלל באופן חיובי בבורסה לניירות ערך של ורשה. במקביל, במהלך השנים האחרונות הורחב השימוש באנרגיות מתחדשות. מדובר בעיקר בטורבינת רוח הפזורות בשטחים נרחבים בפולין, וכן בתחנות חשמל הידרואלקטריות מבוססות מי נהרות. עם זאת, שיעור אנרגיות אלו בייצור החשמל הכולל של פולין עודנו נמוך, והממשלה קבעה יעד של 15% מכלל תצרוכת החשמל עד לשנת 2020. בפולין יש גם עתודות לא מבוטלות של גז טבעי (164,800,000,000 ממ"ק) ונפט (96,380,000 חביות), אך השימוש בהם נכון להיום הוא משני, ופוטנציאל הפקת החשמל מהם נמוך יחסית.
| דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | דירוג | שם | פרובינציה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ורשה  קרקוב | |||||||||
| 1 | ורשה | מזוביה | 1,860,281 | 11 | קטוביץ | שלזיה | 285,711 |  לודז'  ורוצלב | |
| 2 | קרקוב | פולין קטן | 800,653 | 12 | גדיניה | פומרניה | 245,222 | ||
| 3 | לודז' | לודז' | 672,929 | 13 | צ'נסטוחובה | שלזיה | 213,107 | ||
| 4 | ורוצלב | שלזיה תחתית | 670,642 | 14 | ראדום | מזוביה | 201,601 | ||
| 5 | פוזנן | פולין גדול | 546,859 | 15 | טורון | קויאוויה-פומרניה | 198,273 | ||
| 6 | גדנסק | פומרניה | 486,022 | 16 | ז'שוב | פודקרפצקיה | 195,871 | ||
| 7 | שצ'צ'ין | פומרניה המערבית | 396,168 | 17 | סוסנוביץ | שלזיה | 193,660 | ||
| 8 | בידגושץ' | קויאוויה-פומרניה | 337,666 | 18 | קיילצה | שוויינטוקז'יסקיה | 186,894 | ||
| 9 | לובלין | לובלין | 334,681 | 19 | גליביצה | שלזיה | 174,016 | ||
| 10 | ביאליסטוק | פודלסיה | 294,242 | 20 | זאבז'ה | שלזיה | 170,225 | ||
נכון ל-30 ביוני 2014, מתגוררים בפולין 38,483,957 תושבים. נתון זה מציב את פולין במקום ה-30 בעולם וה-7 באירופה מבחינת כמות האוכלוסייה. הצפיפות עומדת על 123 אנשים לקמ"ר, 1,050 איש לקמ"ר בערים, ו-50 איש לקמ"ר בכפרים. אחוז גבוה יחסית מתושבי פולין מתגוררים בכפרים, 61.5% במספר. משנה לשנה נתון זה יורד יותר יותר, ושיעור העירוניים באוכלוסייה גודל. החל משנות ה-90 של המאה ה-20 כמות האוכלוסייה בפולין שומרת על יציבות יחסית עם נטייה לירידה מסוימת. דבר זה הוא תולדה של הגירה יוצאת של פולנים בעיקר למדינות אחרות באירופה, מעט הגירה נכנסת (בניגוד למדינות אחרות באירופה, אשר חוות הגירה מוסלמית גדולה), ובעיקר ילודה נמוכה מאוד. נכון לשנת 2014 שיעור הפריון הכולל הממוצע בפולין הוא נמוך מאוד - 1.33 ילדים לאישה.[45] אוכלוסיית פולין מזדקנת במהירות. בעוד בשנת 1950 הגיל החציוני של פולין עמד על 25.8, היום אותו הנתון עומד על 38.2. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, מעריכים כי עד שנת 2050 חצי מהפולנים יהיו מעל גיל 51.[46]
הערים הגדולות בפולין הן ורשה (1,715,518), קרקוב (760,700), לודז' (718,960), ורוצלב (631,188), פוזנן (550,742), גדנסק (460,427), שצ'צ'ין (408,913), בידגושץ' (361,254), לובלין (347,678), וקטוביץ (307,233).[47] המטרופולינים הגדולים ביותר בפולין הם קטוביץ (3,029,000), ורשה (2,785,000), קרקוב (1,236,000), לודז' (1,165,000), גדנסק-גדיניה (993,000), ופוזנן (919,000).[48]
מבחינה אתנית ולשונית, נכון לשנת 2011 פולין היא אחת המדינות ההומוגניות ביותר ברחבי העולם. כ-93.52% מאוכלוסיית פולין משתייכת לעם הפולני, ואחוז גבוה יותר - 97%, דוברים את השפה הפולנית. שפות ידועות אחרות כשפה שנייה הן אנגלית (29%), רוסית (26%), וגרמנית (19%).
מפקד האוכלוסין של פולין משנת 2011, סוקר את המיעוטים הלא פולנים בפולין. 847,000 הגדירו עצמם שלזים, 233,000 קשוביאנים, 148,000 גרמנים, 47,000 בלארוסים, 13,000 רוסים, 8,000 ליטאים, ו-3,000 ארמנים.[49]
מצב זה לא היה בעבר. עד 1945 היוותה פולין בית לאוכלוסיות מיעוטים גדולות, בהן גרמנים, אוקראינים, בלארוסים, ליטאים, ויהודים.[50] עם שינוי גבולות פולין ב-1945, היגרו ממנה, או נשארו מחוץ לגבולותיה, רוב המיעוטים, ויהודיה נרצחו בשואה. מאז היא מהווה מדינה הומוגנית יחסית מבחינה אתנית.
בדומה להומוגניות האתנית והלשונית של פולין, כך גם ביחס לדת האוכלוסייה הפולנית אחידה יחסית. לפי סקר שנערך בשנת 2011, 87.5% מתושבי פולין הם נוצרים קתולים, 2.4% אינם מאמינים באף דת שהיא, 0.7% נוצרים אורתודוקסים, ו-1% בני דתות אחרות. 8.7% סירבו לענות.[51] מסקר מ-2015 עולה כי 92.8% מתושבי פולין הם נוצרים קתולים, 0.7% נוצרים אורתודוקסים, 0.3% משתייכים לעדי יהוה, 0.2% נוצרים פרוטסטנטים, 0.1% בכנסייה הקתולית היוונית, ו-0.1% בעלי שיוך דתי אחר. בנוסף, 3.1% אינם מזוהים עם אף דת, 2.2% סירבו להשיב, ועבור 0.5% לא היה ניתן לקבוע את השיוך הדתי.[52] לפי נתונים אלו, פולין היא עם שיעור גבוה יותר של קתולים ממדינות בעלות מורשת קתולית נרחבת, כאיטליה וספרד; פרט למלטה, פולין היא המדינה הקתולית ביותר באירופה. הנצרות הקתולית ממלאת תפקיד חשוב בחייהם של פולנים רבים, והכנסייה הקתולית בפולין נהנית מיוקרה חברתית ומהשפעה פוליטית.[53] בעבור הפולנים לכנסייה תפקיד חשוב גם בחיים הלאומיים, והיא מהווה סמל לאומי-תרבותי פולני חשוב.[54]
ערך מורחב – יהדות פוליןיהדות פולין הייתה למן ימי הביניים ועד השואה, הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש – ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה. רוב יהודי פולין, כ-90% מהם, נרצחו בשואה באופן שיטתי, במלחמת העולם השנייה על ידי שלטונות הכיבוש של גרמניה הנאצית, ובאופן מזדמן על ידי גורמים שונים מהאוכלוסייה הפולנית. מעטים בלבד הצליחו להימלט או ניצלו על ידי פולנים חסידי אומות העולם.
ביום העצמאות לפולין, בנובמבר 2021, נערך מפגן אנטישמי, שנערך במרכז העיר קאליש. פעילי ימין קיצוני צעקו "מוות ליהודים", ושרפו העתק של כתב זכויות היסטורי לקהילה היהודית מהמאה ה-13, אשר במשך מאות שנים שימש בסיס להגנה על יהודי פולין.[55]
פולין היא אחת מהמדינות הסלאביות ועל כן אספקטים תרבותיים רבים שלה בהם השפה, לבוש והמטבח הפולני, חולקים לא מעט דמיון עם שכניהם הסלאבים. אולם פולין בניגוד לרוב הארצות הסלאביות כגון רוסיה, אוקראינה וסרביה, קיבלה על עצמה את הנצרות הקתולית, ולא כמותן את הנצרות האורתודוקסית. לכן כותבים פולנית באלפבית לטיני המותאם לשפה הפולנית ולא באלפבית קירילי.
חגים ומועדים בפולין:
פולין, ברשת החברתית פייסבוק
פולין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פולין, דף שער בספרייה הלאומית
אדמיאל קוסמן, פֹּה־לִין ופֹּה־לָן־יָה, מדרשי־השם של הגיאוגרפיה הפולנית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2018 רויטרס ואי-פי, בית המשפט העליון האירופי קנס את פולין במיליון אירו ליום משום שלא צייתה לפסיקתו, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
