Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
 | |
| לידה |
26 במאי 1948 (בת 76) פיניקס, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Stephanie Lynn Nicks |
| שם במה |
Stevie Nicks |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1969 |
| מקום לימודים |
בית הספר התיכון הקתולי ג'אדג' ממוריאל, אוניברסיטת המדינה של סן חוזה, בית הספר התיכון ארקדיה, בית הספר התיכון מנלו-אתרטון, קולג' קנדה |
| סוגה |
פופ רוק, קאנטרי רוק, רוק קל |
| סוג קול |
קונטרה אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה, כלי מקלדת, תוף מרים |
| חברת תקליטים |
פולידור רקורדס, אטקו רקורדס, אטלנטיק רקורדס |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הרוק אנד רול (2019) |
|
stevienicksofficial | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
סטפני לין "סטיבי" ניקס (אנגלית: Stephanie Lynn "Stevie" Nicks; נולדה ב-26 במאי 1948) היא זמרת ומוזיקאית אמריקאית שמוכרת הן בשל היותה חברה בלהקה המצליחה "פליטווד מק" הן בשל קריירת הסולו המצליחה שלה.
שניים ממאפייניה כזמרת ומוזיקאית כוללים את קולה הייחודי שנע בין הסגנונות קאנטרי ורוק והסגנון המסתורי שלה שבא לידי ביטוי באישיותה על הבמה, בשיריה ובהופעתה, כאשר היא מושפעת בעיקר מהסגנון הגותי והמיסטי.
נולדה בשם סטפני לין ניקס (Stephanie Lynn Nicks) ב-26 במאי 1948 בפיניקס, אריזונה להוריה ג'ס וברברה ניקס. סבה, שהיה זמר קאנטרי שהתקשה להצליח במוזיקה הוא זה שלימד אותה לשיר כבר כילדה. יום לפני יום הולדתה השש עשרה קיבלה ניקס גיטרה בתור מתנה, וכתבה את שירה הראשון שנקרא: "I've Loved and I've Lost, and I'm Sad But Not Blue". כבר בהיותה תלמידת תיכון היא הצטרפה ללהקה שנקראה "The Changing Times".
בשנתה האחרונה בתיכון, פגשה ניקס את מי שבעתיד יהיה שותפה המוזיקלי וכן שותפה לחיים, לינדסי בקינגהאם: במהלך מסיבה, ניקס ראתה את בקינגהאם מנגן את השיר "California Dreamin'" והצטרפה לשירה. כמה ימים לאחר מכן, בקינגהאם הזמין את ניקס להיות חלק מהלהקה שניגן בה באותה התקופה "פריץ".
הלהקה הפכה למצליחה בין השנים 1968–1972 והייתה המופע הפותח למוזיקאים המפורסמים ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, כאשר שני המוזיקאים היוו השראה לניקס להמשך חייה כמוזיקאית. במהלך היותם חברים בלהקה פיתחו ניקס ובקינגהאם מערכת יחסים רומנטית, שהתפרקותה ב-1977 תוביל בין היתר לאחד האלבומים המצליחים ביותר בהיסטוריה של המוזיקה.
כאשר "פריץ" התפרקה ב-1972 המשיכו ניקס ובקינגהאם ליצור מוזיקה כזוג מוזיקלי שנקרא "Buckingham Nicks".
הקלטות ששלחו לחברת התקליטים "Polydor Records" שכנעו את חברת התקליטים להפיק להם אלבום, שנקרא גם הוא "Buckingham Nicks". האלבום כשל מבחינה מסחרית וחברת התקליטים פיטרה אותם.
על מנת לתמוך כלכלית בה ובבקינגהאם שחלה באותה העת במונונוקלאוזיס זיהומי ניקס עבדה במספר עבודות, שאחת מהן הייתה לנקות את ביתו של המפיק קית' אולסן (אנ'), שאף אפשר לבני הזוג לגור שם במשך תקופה מסוימת.
במשך תקופה קצרה הזוג עבר לאספן, קולורדו. בקינגהאם ניגן עם הלהקה "Everly Brothers", בעוד ניקס נשארה מאחור. במהלך אותה תקופה ניקס כתבה את השיר שמאוחר יותר ייהפך ללהיט כסינגל של להקת פליטווד מק "Rhiannon", וכן שיר נוסף, "Landslide", שנכתב בעת בה הבינה שאולי יהיה עליה לוותר על החלום להיות מוזיקאית ולחזור לבית הוריה, שאמרו לה שהם מוכנים לממן מה שתרצה ללמוד כמקצוע. היא גם לא הייתה בטוחה לגבי מערכת היחסים עם לינדסי בקינגהאם. את כל תחושות הבלבול וההתפרקות הרגשית הכניסה ניקס לשיר הזה, שבבוא היום יזכה להערכה גדולה בקרב מעריצי "פליטווד מק".
ב-1 בינואר 1975 מיק פליטווד, מנהיג להקת "פליטווד מק" התקשר לביתם של בקינגהאם וניקס לאחר שהמפיק קייט אולסן השמיע לו את שירם "Frozen Love". בהתחלה פליטווד רצה לצרף רק את בקינגהאם ללהקה, אבל הבין שגם ניקס תצטרף בתור "עסקת חבילה".
האלבום הראשון של ההרכב הזה של הלהקה יצא באותה שנה ונקרא "Fleetwood Mac". האלבום זכה להצלחה עצומה בארצות הברית והשיר "Rhiannon" הפך ללהיט הגדול של האלבום וסימל את הפריצה של סטיבי ניקס למיינסטרים.
בשנת 1977 נגמר הרומן הארוך בין בקינגהאם וניקס. בערך באותה התקופה התגרשו חברי הלהקה ג'ון וכריסטין מקווי. מתוך תחושות הכעס והעצב שחשו חברי הלהקה באותה תקופה צמח האלבום "Rumours", שהיה לאלבום המצליח ביותר בתולדות הלהקה והיה לאחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה (בסוף הסבנטיז הוא היה הנמכר ביותר אי פעם, אבל מאז יצאו מספר מועט של אלבומים שהצליחו לעבור אותו במכירותיהם). כל הסינגלים שהשתחררו מהאלבום היו ללהיטים כאשר "Dreams" של ניקס הופך להיות הסינגל המצליח ביותר של הלהקה וללהיט המקום הראשון היחיד של פליטווד מק בבילבורד הוט 100 עד היום.
האלבום הבא של הלהקה, "Tusk", היה פחות מצליח מזה שקדם לו. למרות ההצלחה המעטה יחסית של האלבום, השיר שכתבה ניקס ושהשתחרר כסינגל מהאלבום "Sara" זכה להצלחה גדולה בארצות הברית כשהפך ללהיט top 10 במצעד הבילבורד.
בשנת 1981 הוציאה ניקס את אלבום הסולו הראשון שלה, "Bella Donna". האלבום הפך לאלבום פלטינה תוך זמן קצר ומכירותיו שוות לפלטינה מרובעת. שני הסינגלים הבולטים מאלבום זה כוללים את שיתוף הפעולה של ניקס עם טום פטי "Stop Draggin' MyHeart Around" שהיה ללהיט הגדול ביותר מהאלבום וכן את אחד מהשירים הבולטים בקריירה של ניקס "Edge Of Seventeen". כמו כן האלבום כולל את הדואט עם חבר להקת האיגלס דון הנלי "Leather and Lace", שהפך גם הוא ללהיט.
בשנת 1982 הוציאה ניקס יחד עם "פליטווד מק" את אלבומם הבא "Mirage". השיר שכתבה ויצא כסינגל – "Gypsy" זכה להצלחה ונכנס ל-top20 במצעד הבילבורד. הקליפ שהופק עבור השיר היה בעל התקציב הגבוה ביותר לקליפ באותה התקופה.
ב-1983 יצא אלבום הסולו השני של ניקס, "The Wild Heart". אף על פי שלא זכה להצלחה שזכה לה "Bella Donna", האלבום כן הצליח להפוך לפלטינה כפולה בארצות הברית ולאלבום כסף בבריטניה. הלהיט הגדול מתוכו היה השיר "Stand Back" שבהפקתו סייע הזמר והמפיק פרינס. האלבום הבא שהוציאה "Rock A Little" (שיצא ב-1985) זכה להצלחה גם כן, והשתחררו ממנו הלהיטים "I Can't Wait" ו-"Talk To Me".
ב-1987 הוציאה פליטווד מק את אלבומה הבא, "Tango In The Night" שהיה לאלבום השני המצליח ביותר של הלהקה.
השיר שכתבה יחד עם חברתה סנדי סטיוארט והפך לסינגל מהאלבום "Seven Wonders" זכה להצלחה אבל לא להצלחה גדולה כמו רוב הסינגלים מהאלבום.
בעקבות ריב שהיה בין ניקס ומיק לבקינגהאם בעקבות היותם משתמשי קוקאין כבדים, וכן בשל עימות מכוער בין לינדסי וניקס בתקופה של יצירת האלבום בקינגהאם אמר שלאחר אלבום זה הוא יתפטר מהלהקה, וכך היה. טרם יציאת האלבום הייתה לקוקאין השפעה חזקה ושלילית על חייה של ניקס ובשלב כלשהו זה איים על חייה, ועל כן היא הלכה לגמילה טרם כניסתה לאולפן ההקלטות, ומאוחר יותר התחילה לקחת כדורי קלונופין על מנת להישאר נקייה מסמים.
ב-1988 אלבום הלהיטים הגדולים של ההרכב המחודש של "פליטווד מק" יצא וזכה להצלחה עצומה.
ב-1989 יצא אלבום הסולו הרביעי של ניקס, "Other Side Of The Mirror" שזכה להצלחה ויצא ממנו הלהיט "Rooms On Fire".
ב-1990 יצא האלבום הבא של "פליטווד מק", הפעם בלי לינדסי בקינגהאם ונקרא "Behind The Mask". האלבום זכה להצלחה חלקית בלבד בארצות הברית, אבל זכה להצלחה גדולה בבריטניה כשנכנס למקום הראשון במצעד האלבומים והגיע למעמד פלטינה.
ב-1991 יצא אלבום הלהיטים של ניקס כאמנית סולו, ובנוסף לשיריה שכבר זכו להצלחה, נכללו באלבום שלושה שירים חדשים. באותה השנה הוציאה "פליטווד מק" את אלבום האוסף המרובע "25 Years: The Chain" שכלל לראשונה על אלבום את שירה של ניקס שנכתב במקור לאלבום "Rumours", השיר "Silver Springs". הסכסוך על זכויות השימוש בו הוביל לפרישתה מן הלהקה בין השנים 1991–1997, למעט הופעה חד-פעמית באירוע ההכתרה של הנשיא ביל קלינטון.
באותן השנים ניקס (בצורה אירונית) התמכרה לכדורים שנועדו לעזור לה לא להתמכר מחדש לקוקאין. התמכרות זו הובילה לעלייה גדולה במשקל ולבעיות בתפקוד שלה. לאחר שמעדה ופצעה את עצמה באירוע שבו נכחה כתוצאה מהקלונופין הבינה שעליה להירשם לגמילה. האלבום הבא שלה, "Street Angel" שיצא ב-1994 היה אכזבה מסחרית בהשוואה לאלבומיה הקודמים, שכן רוב הפקת האלבום הייתה סביב תקופת שהותה בגמילה. האלבום קיבל ביקורות שליליות וניקס הכוללות ביקורת בשל עלייתה במשקל, והיא נשבעה לא לדרוך יותר על במה עד שתרד במשקלה.
לאחר שאיבדה ממשקלה היא הצטרפה מחדש ללהקת פליטווד מק לסיבוב ההופעות "The Dance", שזכה להצלחה גדולה. אלבום הופעה מסיבוב ההופעות בעל אותו שם זכה להצלחה גדולה גם כן והחזיר את סטיבי ניקס ושאר חברי "פליטווד מק" לעיני הציבור.
בשנת 1998 הוציאה את האלבום המשולש "Enchanted" שמתאר את כל התקופות בקריירה שלה בתוספת הקלטות שלא ראו אור קודם לכן.
בשנת 2001 הוציאה ניקס את אלבום הסולו הראשון שלה מזה שבע שנים, "Trouble in Shangri-La". האלבום קיבל ביקורות טובות וזכה להצלחה.
ב-2003 יצא גם האלבום הבא של פליטווד מק "Say You Will". כריסטין מקווי עזבה את הלהקה ובקינגהאם חזר, ועל כן היו בהרכב זה ארבעה חברים. האלבום זכה להצלחה אך קיבל ביקורות מעורבות. באותו הרכב יצאה הלהקה לשלושה סיבובי הופעות עולמיים, והוציאה אלבום ו-DVD מהופעה חיה בבוסטון (2004) ואת המיני-אלבום "Extended Play", שיצא ב־2013.
בשנת 2005 יצאה לאור הקלטה מחודשת של הלהיט של פליטווד מק "Dreams", אותו הקליטה עם הרכב הדאנס "Deep Dish" והשיר זכה להצלחה מחודשת. 2007 הוציאה אלבום להיטים שני שנקרא "Crystal Visions: The Best Of Stevie Nicks".
בשנת 2011 הוציאה את אלבום האולפן "In Your Dreams". האלבום זכה לביקורות מצוינות מרוב מבקרי המוזיקה. באותה השנה שודר פרק בסדרה הפופולרית "Glee" שהופיעו בו שישה מהשירים של "פליטווד מק" מאלבומם המצליח ביותר "Rumours" (כולל את "Dreams" של ניקס).
ב-2014 ניקס הופיעה בתוכנית "American Horror Story", שם ביצעה שלושה משיריה: "Rhiannon", "Seven wonders" ו-"Has Anyone Ever Written Anything for You?"
באותה השנה כל ההרכב של פליטווד מק מתקופת האלבום "Rumours" התאחדה לסיבוב הופעות ברחבי אמריקה הצפונית. שבוע לאחר פתיחתו הוציאה ניקס את אלבום האולפן החדש שלה "24 Karat Gold - Songs From The Vault" שבמרכזו שירים אותם כתבה בין השנים 1969 – 1995, אך לא הקליטה מעולם. האלבום הוגדר על ידי רוב המבקרים כאחד הטובים בקריירה שלה, ונכנס עם צאתו לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד בארצות הברית. במקביל, החלה ניקס לשמש כמנטורית בתוכנית המוזיקלית "The Voice".
בספטמבר 2024, ניקס הוציאה את הסינגל הראשון שלה מזה ארבע שנים, שנקרא "The Lighthouse". השיר נכתב על רקע ביטול הפסיקה של "רו נגד וייד" על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 2022. השיר הופק על ידי ניקס, שריל קרואו ודייב קוב. ניקס מתארת את השיר כ"המנון" בנושא זכויות נשים בארצות הברית והגנה על הדורות הבאים. השיר הוקלט ב-6 בספטמבר 2022, לאחר שניקס כתבה אותו באותו בוקר בהשראת דברי כתבת חדשות שראתה בטלוויזיה.[1] באותו החודש, ניקס הייתה האורחת המוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב ב-12 באוקטובר בהנחיית אריאנה גרנדה.[2] ניקס ביצעה את השיר "The Lighthouse" בתוכנית. זו תהיה הופעתה הראשונה של ניקס בתוכנית מאז דצמבר 1983, אז קידמה את אלבום הסולו השני שלה.[1] במהלך התכנית, התעוררה בעיה טכנית לפני ההופעה השנייה של ניקס. הבעיה הטכנית נפתרה במהירות, אך גרמה לשידור להציג תמונה של ניקס למשך כ-50 שניות, ולאחר מכן לקפוץ להפסקת פרסומות. לאחר פתרון הבעיה, גרנדה הציגה את ניקס מחדש, והיא ביצעה את השיר "Edge of Seventeen".[3]
סטיבי ניקס מהווה מקור השראה למוזיקאים רבים, ביניהם קורטני לאב, שריל קרואו, הארי סטיילס, טיילור סוויפט, אדם לוין, בילי קורגן ועוד.
אתר האינטרנט הרשמי של סטיבי ניקס (באנגלית)
סטיבי ניקס, ברשת החברתית פייסבוק
סטיבי ניקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סטיבי ניקס, ברשת החברתית אינסטגרם
סטיבי ניקס, ברשת החברתית טיקטוק
סטיבי ניקס, סרטונים בערוץ היוטיוב
סטיבי ניקס, ברשת החברתית Goodreads
סטיבי ניקס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר ספוטיפיי
סטיבי ניקס, באתר Last.fm (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר AllMusic (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר דיזר
סטיבי ניקס, באתר Discogs (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר Songkick (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר בילבורד (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר טיידל (באנגלית)
סטיבי ניקס, באתר אמזון מיוזיק
| פליטווד מק | ||
|---|---|---|
| חברי הלהקה | 1967–1970: פיטר גרין • מיק פליטווד • ג'ון מקווי • ג'רמי ספנסר • דני קירוון | |
| אלבומי אולפן | Fleetwood Mac (1968) • Mr. Wonderful • Then Play On • Kiln House • Future Games • Bare Trees • Penguin • Mystery to Me • Heroes Are Hard to Find • Fleetwood Mac (1975) • Rumours • Tusk • Mirage • Tango in the Night • Behind the Mask • Time • Say You Will | |
| אלבומי הופעה | Live • The Dance | |
| אוספים | Greatest Hits • 25 Years – The Chain • The Very Best of Fleetwood Mac • 50 Years – Don’t Stop | |
| סינגלים | Over My Head • Rhiannon • Landslide • Go Your Own Way • Dreams • Don't Stop • You Make Loving Fun • Songbird • The Chain • Never Going Back Again • Silver Springs • Tusk • Sara • Hold Me • Gypsy • Big Love • Little Lies • Everywhere | |
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
