Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
נכה צה"ל הוא אדם שנפצע או חלה במהלך ועקב שירותו בכוחות הביטחון.
בחלק נכבד מהמקרים, הכרה בנכות זו מאפשרת לנפגעים לקבל פיצויים כספיים מהמדינה וסיוע בשיקום.
הנכות יכולה להיות פיזית, נפשית, או משולבת. נכון ל - 31.12.20, משרד הביטחון דיווח על כ-111,000 נפגעי שירות כוחות הביטחון שהוכרו על ידי אגף השיקום. מתוכם 57,065 מטופלים באגף. כ-90% מהנפגעים שירתו בצה"ל והשאר ביתר כוחות הביטחון (משטרה, שב"ס, שב"כ וכדומה).
מעמדו של נכה צה"ל נקבע בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), על פיו "נכות" פירושה איבוד הכושר לפעול פעולה גופנית, נפשית או שכלית, או פחיתת כושר זה כתוצאה מחבלה, מחלה או החמרת מחלה. יוכר כנכה רק מי שלקה בנכות בעת שירותו ועקב שירות זה.
שלושה תנאים בסיסיים להכרה בנכות:
עמידתו של אדם בשלושת התנאים העיקריים הללו היא המפתח להכרתו כנכה. ראשית יש לבדוק אם המבקש רשאי להגיש בקשה לפי החוק. אם כך הוא - אזי יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין הנכות הנטענת לבין השירות. משנמצא קשר סיבתי, קובעת ועדה רפואית את שיעור הנכות.
חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או "אשם" לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי פקודת הנזיקין, למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת הבקשה להכרה), ודי בכך שהאירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי.
בטרם יחשב אדם כנכה צה"ל עליו לפנות בבקשה לקצין התגמולים. קצין התגמולים יושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון, ביחידה לתביעות וקביעת זכאות, ותפקידו לקבוע האם המבקש יוכר כנכה צה"ל. במקרה שבו קצין התגמולים אישר את הבקשה ממשיך המבקש הלאה במסלול להכרתו כמתואר להלן. כמו כן, במקרה שהבקשה נוגעת להחמרת נכות קיימת, תוך ועקב השירות צבאי, קובע קצין התגמולים את שיעור החמרת נכותו של המבקש אותה יש לזקוף על חשבון שירותו הצבאי. קצין התגמולים קובע, בעיקר, אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה שאירעה למבקש ובין שירותו הצבאי ובהתאם לכך מחליט האם יש לקבל או לדחות את הבקשה[1].
קצין התגמולים הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של . ההכרה כנכה על ידי קצין התגמולים היא תנאי בסיסי לדיון בכל תביעת זכות של אדם. גם אם אין אותו אדם מבקש תגמול אלא טובת הנאה אחרת, עליו להיות מוכר ראשית כנכה לפי החוק.
סעיף 31 לחוק הנכים קובע כי קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר. בתקנה 1 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה-1995, נקבע שעל קצין התגמולים להחליט בבקשתו של מבקש תוך תשעה חודשים מיום שמסר לידיו את כל המסמכים לדרישתו או התייצב לבדיקות כנדרש.
לפי סעיף 31(ב) על קצין התגמולים להודיע לנכה את החלטתו מיד בדואר רשום. תקנה 2 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה-1995, על קצין התגמולים למסור החלטתו לנכה תוך 14 יום מיום ההחלטה.
אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של מבקש כי אז עליו להודיעו על כך ולנמק את החלטתו. כמו כן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית או את פרוטוקול הוועדה הרפואית עליהן הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול, ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך ולהתיר לעורך דין/רופא מטעם הנבדק לעיין בהם). חובת ההנמקה של ההחלטה לדחיית בקשתו של מבקש היא חובה חוקית מפורשת שעל קצין התגמולים לעמוד בה (להבדיל מוועדה רפואית עליה אין חובה חקוקה לנמק החלטתה). דרישה זו מקצין התגמולים מחויבת המציאות כדי למנוע חשש לשרירות לב מצדו של קצין התגמולים ועל מנת לאפשר לוועדת הערעורים להעביר תחת ביקורתה את החלטתו. קצין התגמולים וועדות רפואיות נוהגים ליתן נימוקים קצרים ביותר. במקרה של דחיית הבקשה מצורפת להחלטה חוות דעת רפואית המבהירה את ההחלטה.
בהחלטת קצין התגמולים תצוין זכותו של המבקש לערער על ההחלטה, המועד לערעור וכתובת הוועדה אליה עליו להפנות ערעורו. לעיתים כרוכה שאלת ההכרה בנכותו של מבקש בשאלות רפואיות שאין קצין התגמולים יכול לענות עליהן בעצמו (שכן מדובר בגוף מנהלי/משפטי). במקרה כזה יכול קצין התגמולים לפנות למומחה רפואי חיצוני שייעץ לו בעניין זה.
כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה היא גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד.
המקרה של איציק סעידיאן שאירע בשנת 2021 היה האירוע שהוביל לאישורה הסופי של רפורמה. מטרתה העיקרית היא להטיב את זכויותיהם של נכי צה"ל ולעגן בחוק זכאיות שונות בנוגע לתחום הרכב והדיור. ברפורמה הוסדרו מספר נושאים מהותיים כמו ביטול מבחן ההכנסה, הרחבת הטיפול בנפגעי פוסט טראומה ובני משפחותיהם, והגדלת כוח האדם ושיפור המענה והתיאום מול נפגעי צה"ל.
ועדת גורן התכנסה בשנת 2009, הוועדה דנה במספר נושאים: אמות המידה להכרה בזכאות, זכאותם של הנמנים עם הגופים השונים לקבלת סיוע מאגפי השיקום, הבחנה לפי סיבת הנכות: חבלה או מחלה, הבחנה בין שירות חובה ושירות מילואים פעיל, לבין שירות בקבע, אמות המידה לזכאות לרכב רפואי ולרכב מדינה, האפשרות להרחיב את התנאים אשר בהתקיימם יהיה ניתן לשלם לנכים חדשים בעלי נכות בשיעור 20%–,29% מענק חד פעמי במקום תגמולים והטבות אחרות, אמות המידה להכרה בזכאות של חיילים בשירות חובה אשר נחבלו בעת חופשתם, זכאות לקבלת תגמולים של אלמנת נכה שנפטר שלא עקב נכותו. החלטת הוועדה הייתה כי חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל שנחבלו במהלך שירותם, יוכרו כנכי צה"ל וכחללי צה"ל אם הפגיעה אירעה עקב השירות, אף אם אין לנסיבות הפגיעה מאפיינים ייחודיים של השירות הצבאי או הביטחוני. חיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל, אשר חלו בזמן שירותם, וחיילים בשירות קבע אשר נחבלו במהלך שירותם, יידרשו לעמוד – מלבד התנאים הקבועים היום בדין – בתנאי נוסף, כאמור, של "ייחודיות ומיוחדות" השירות. חיילים בשירות קבע אשר חלו במהלך שירותם לא יוכרו כנכי צה"ל או כנספי צה"ל.
קביעת דרגת הנכות נעה בין 0% - 100% ונקבעת על ידי ועדה רפואית של אגף השיקום במשרד הביטחון ועליה ניתן לערער בעת הצורך. דרגת הנכות נקבעת לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. תקנות אלו הותקנו מכוחו של סעיף 10 לחוק הנכים העוסק בקביעת דרגת נכות. לתקנות אלו ישנה תוספת מפורטת הכוללת את המבחנים השונים המאפשרים קביעת דרגת נכות.
התוספת לתקנות כוללת את הפגימות, המבחנים והמידות לקביעת דרגת הנכות. התוספת כוללת 90 סעיפים המתארים פגימות (חבלות ומחלות) שונות, כאשר כל סעיף כולל מספר מבחנים הקובעים אחוזי נכות לפי חומרת הפגימה תוך התחשבות במשתנים נוספים, כגון משך הפגימה והשפעתה על תפקודו של הנכה.
הגוף הרשמי המטפל בנכי צה"ל הוא אגף השיקום במשרד הביטחון, שפיתח מערכת ענפה של שירותים, בנוסף לטיפול הרפואי. זאת עקב המספר הרב של הנפגעים, והמצב הביטחוני המיוחד בו שרויה המדינה עד היום, כמו גם הרצון להעניק לנפגע את המיטב שניתן לתת.
נכון לשנת 2021, האגף מטפל בכ-111,000 נפגעים הנחלקים לשני סוגים:
בבדיקת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שפורסמה בשנת 2022 תקציב אגף השיקום עמד על 4.6 מיליארד ₪. התקציב עלה באופן ניכר בעקבות רפורמת נפש אחת. סכומים אלה משמשים לתשלום תגמולים והטבות שונות כגון מימון תרופות וטיפולים רפואיים לנכים, מימון רכב לנכים קשים, מימון מטפלים צמודים, מימון מענקי דיור לנכים ומשפחות שכולות, מימון שיקום מקצועי ועוד הטבות הקבועות בהוראות אגף נכים ואגף משפחות שכולות.
ערך מורחב – ארגון נכי צה"לאת הנכים בעלי נכות מ-20% ומעלה מייצג ארגון נכי צה"ל, שהוא התאגדות של נכי צה"ל עצמם והוא מסייע לחבריו בשיקום ובעמידה על זכויותיהם. בין היתר הארגון פועל מול אגף השיקום להגנה על זכויות נכי צה"ל. הארגון מפעיל מרכזי שיקום וחברה הנקראים בית הלוחם המהווים מרכזי ספורט, שיקום וחברה לנכים ובני משפחותיהם. בישראל פועלים ארבעה בתי לוחם, בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע.
הארגון מאגד את מרבית נכי צה"ל, המשלמים לו דמי חבר חודשיים, וחבריו בוחרים את ההנהלה מדי חמש שנים בבחירות הנערכות בסניפי הארגון ברחבי הארץ. מאחר שמדובר בעמותה גדולה הכוללת אלפי חברים נערכות הבחירות בחמישה מחוזות הארגון, ובכ-50 קלפיות ברחבי הארץ. רק לחברי הארגון זכות להצביע בבחירות אלה. קיימים גופים נוספים המייצגים את נכי צה"ל השונים, אך הם אינם בעלי מעמד מיוחד.
מעמדם של נכי צה"ל שונה ממעמדם של נכים אחרים, ולו רק בשל העובדה כי פגיעתם נגרמה עקב השירות למען ביטחון המדינה. בכך מכירה המדינה כי לה חוב מוסרי כלפי מי שבריאותם נפגעה למען ההגנה עליה. תפיסה זו התגבשה עוד לפני קום מדינת ישראל ונדונה בוועדות של הסוכנות היהודית בדצמבר 1947. עם הקמת המוסדות הרשמיים התמסדה הפעילות למען נפגעי הקרבות, מעמדם נקבע בחוק ולצורך הטיפול בהם הוקם אגף מיוחד במשרד הביטחון - אגף השיקום. במהלך השנים הורחבה הגדרת הזכאות, ונוספו לה גם נפגעים של קהילת המודיעין, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת, וכן נכי המחתרות מלפני קום המדינה.
כאשר הציג ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון את חוק הנכים אמר:
הצעת חוק נוספת בחתימת דוד בן-גוריון מיום 14 במרץ 1950 תיקנה את חוק הנכים והוסיפה לחוק חיילים אשר מחלתם הוחמרה עקב השירות.
על משמעותו של חוק הנכים עמד גם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בפסק דינו:
פועלם של נכי צה"ל ותרומתם לביטחון המדינה נישאים על נס באירועים לאומיים, ונציגיהם זוכים למקומות של כבוד באירועים רשמיים. נכי צה"ל זוכים, מלבד ההטבות המוגדרות בחוק, גם למספר הטבות בשירותים ציבוריים, כמו הנחות בארנונה, פטורים שונים ממסים, כרטיסים מוזלים ברכבת ישראל, ועוד.
בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו[4].
במחקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2017, נבחנו הבדלים במצבם של נכי צה"ל לפי קבוצות גיל וסוגי פגיעה בתחומי הבריאות, הרווחה, התעסוקה, הפנאי והקשרים החברתיים. מאחר שהספרות והמחקר מדווחים על הזדקנות מוקדמת בקרב בעלי מוגבלות היה עניין לבחון גם את קצב ההזדקנות של נכי צה"ל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
במחקר נמצא כי שילוב בין המצב הבריאותי הירוד של נכי צה"ל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית לבין הנטייה לגידול בשכיחות המחלות עם הגיל מביא לתוצאה שלנכי צה"ל יש כבר בגיל צעיר מאפיינים בריאותיים של מבוגרים יותר באוכלוסייה הכללית.
עוד נמצא כי נכי צה"ל מעשנים פחות ומקיימים פעילות גופנית בשיעור דומה לזה של כלל האוכלוסייה. ייתכן כי מצבם הטוב יחסית של נכי צה"ל בתחום זה נובע מקיומם של שירותים ייחודיים, מותאמים ונגישים בעבורם. אחד השירותים האלה הוא "בית הלוחם": 23% מנכי צה"ל מבקרים בו, והשיעור עולה עם העלייה בגיל או בחומרת הנכות.
עוד נמצא במחקר כי בתחזית לשנת 2020 להיקף ולהרכב הגילי של אוכלוסיית נכי צה"ל שלהם 20% נכות ומעלה, היקף האוכלוסייה באמצע השנה צפוי להיות כ-25,100 איש לעומת 27,300 במועד הפרסום, שנת 2017. על-פי תוצאות התחזית, אוכלוסיית נכי צה"ל הולכת ומזדקנת בקצב מהיר. חלקם של בני ה-65 + בקרב נכי צה"ל עומד בשנת 2017 על 21% וצפוי לעמוד על 38% בשנת 2020. מן המחקר עולה שכדי לקדם את מצבם של נכי צה"ל בגיל המבוגר ולאור הגידול הצפוי בחלקם של בני 65 + מכלל נכי צה"ל, יש צורך מיוחד בחיזוק הפעילות החברתית ופעילות פנאי, בהתייחסות מיוחדת לנכים הגרים לבד המתאפיינים בהיעדר רשת תמיכה משפחתית וכן בהתייחסות לצרכים בתחום ניהול משק הבית[5].
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
