Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
 | |
| דף מספר משלי בלטינית משנת 1497 | |
| שפה |
עברית מקראית  |
|---|---|
| סוגה |
ספרות החכמה |
| מספר פרקים | 31 |
| מספר פסוקים | 915 |
| סדרת ספרים | כתובים |
| הספר הקודם | תהילים |
| הספר הבא | ספר איוב |
  | |
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
עיקר הטקסט בספר זה הוא פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא "משל". השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בפתח הספר: "משלי שלמה בן-דוד מלך ישראל". נקרא גם 'ממשלות' בלשון חז"ל.[1]
יהודי מרוקו נוהגים לחלקו לשישה חלקים ולאומרו לפני מנחה בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות, תקופה שהקיץ בפתח והצניעות נשמרת פחות. יהודי עיראק נוהגים לקראו בשלוש שבתות, לפני תחילת מנחה בחודש אדר ובחודש ניסן.[2] חלק מיהודי לוב ויהודי האי ג'רבה נוהגים לקרוא את הספר לפני מנחה בחג השבועות.[3]
ספר משלי נחלק בין דברי מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת. המשלים הכלליים נוטים להיות קצרים יותר ובעלי חרוז אחד, בעוד משלי הציווי נוטים להיות ארוכים יותר ואפילו דומים לנאום שלם.
הספר הוא בעל אופי אנתולוגי ואינו מסודר לפי נושאים: ניתן למצוא פסוקים סמוכים העוסקים בנושאים שונים, וכן פסוקים מרוחקים העוסקים בנושאים דומים[4]. עם זאת, ניתן להבחין בכמה נושאים מרכזיים שהספר עוסק בהם.
לחוסר הסדר השולט בספר ישנם שתי תוצאות לוואי המשרתות את מגמת הספר:
הספר מייצג את הפן האופטימי ביותר של ספרות החכמה המקראית, בהעלאתו על נס את הטענה שיש חוקיות בעולם ושהחכמים חשפו אותה והעלו אותה על הכתב, ועל כן מי שיקרא את הספר וינהג לפי עצותיו יצליח בחיים ויהיה מאושר[6].
בשל אופיו המורכב של הספר, אין הוא מכיל משנה סדורה, אלא אוסף נרחב של רעיונות, לעיתים אף סותרים.[7] ביטוי לדבר זה ניתן למצוא בדיון של חז"ל בתלמוד הבבלי במסכת שבת,[8] האם לשים את ספר משלי בגנזך באופן שלא יהיה נגיש להמון העם,[9] בדומה לשאלה שהתעוררה על ספר יחזקאל[10] ומגילת קהלת. מסקנתם הייתה לא לגנזו אך להתמודד עם הפערים, על מנת ליצור תפיסה אחידה.
הספר אינו מציג עמדה עקרונית בלבד, אלא מטיף בבירור להתנהגות ששכר טוב בצידה לדוגמה: ”אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא, כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ”[11]; במשלים רבים הספר בא לקבוע סולם עדיפויות ברור במקרים בהם עלול האדם לטעות[12].
על אף אופיו האוניברסלי של הספר אין הוא מותר כלל על ההיבטים הדתיים בהדרכותיו, בלא פחות מתשעים פסוקים נזכרים במפורש האל, האמונה בו ויראתו כחלק מרכזי בהבנת החוקיות בעולם[13].
פתיחת הספר וסיומו עוסקים בשתי דמויות נשיות סטריאוטיפיות האחת היא אשת החיל, בה עוסק השיר החותם את הספר, והמיוצגת בפתיחת הספר על ידי החכמה המתפארת במעלת עצמה, מתוארים בספר ההישגים שלה על ידי מידותיה הטובות: היא חכמה, עשירה, חרוצה, מכובדת, גומלת חסדים, ולסיכום ”אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל”; והשניה היא האשה הזרה, המפתה, המסוכנת והבלתי מוסרית. מבנה זה של הפתיחה והחתימה יוצר מעגליות ובכך מעניק אופי מגובש במקצת לספר, כמו כן באמצעות דמויות "ממשיות" אלו מומחש היטב המסר של הספר על ההצלחה הכרוכה בהתנהגות הראויה[14].
הספר נחלק למספר חלקים השונים זה מזה בתוכן, בסגנון ובמבנה החרוזים:
יש 915 פסוקים בספר משלי.
בספר שולטת צורת "התקבולת הנרדפת", אך הצורך להציג את הטוב מול הרע הביא למשלים רבים בעלי "תקבולת ניגודית". כמו כן מופיעה בספר צורת "התקבולת המשלימה".
תרגום השבעים הוא עדות לעצמאותם של הקבצים בספר משלי, מאחר שסדרם שונה מזה שבנוסח המסורה, והוא כדלקמן (הסימון לפי פרקי נוסח המסורה):
כמו כן יש בתרגום השבעים אחת-עשרה פסוקיות שאינן בנוסח המסורה, לעומת עשרים וחמש פסוקיות בנוסח המסורה שאינן בתרגום השבעים.[16]
אם יפתוך חטאים - אל תבא, ועם נשים רעות, זונות ונואפות:
הרחק מעליה דרכך, ואל תקרב אל פתח ביתה. החכם מתאר את דרכי התנהגותם של האנשים והנשים המסוכנים, ונותן עצות איך להישמר מפניהם.
אוהב מוסר - אוהב דעת, ושונא תוכחת - בער.
חושך שבטו - שונא בנו, ואוהבו - שיחרו מוסר. ההצלחה החינוכית היא מקור האושר העיקרי של ההורים:
בן חכם - ישמח אב, ובן כסיל - תוגת אמו.
על פי המסורת היהודית, ספר משלי נכתב על ידי שלמה המלך, ונראה כי מרבית קובצי המשלים היו ידועים ונפוצים בעם, ונאספו ונערכו בתקופת המלך חזקיהו, כפי שנאמר במשנה: "חזקיהו וסיעתן כתבו ישעיהו, משלי, שיר השירים וקהלת" (בבא בתרא טו). וכן נאמר בראש פרק כה: "גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה". היו מבין הרבנים שאף פירשו את "העתקת המשלים" בימי חזקיה (המופיע בחלקו השני של הספר), כתרגום משלים עתיקים משפה זרה.[17]
חוקרי המקרא אומרים כי ספר משלי לא נכתב על ידי כותב אחד בזמן אחד, אלא הוא אוסף של משלים מתקופות שונות, ולעיתים מרוחקות מאוד זו מזו. קשה מאוד לתארך את זמני קבוצות המשלים השונות, בייחוד מפני שמשל היה צורה ספרותית מקובלת במזרח הקדום וייתכן שחלקים ממשלי פשוט נלקחו כמות שהם מכתבי עם אחר, כגון כתבי אמנ-אמ-אפה המצריים,[18] והוראות שורופק משומר. לפי גינזברג, מקורם של חלק מהמשלים בספר משלי הוא מממלכת ישראל. הסיבה לכך היא שלאחר חורבן שומרון היגרה העילית התרבותית של ממלכת ישראל לירושלים ביחד עם הסופרים והמורשת הספרותית העשירה שלהם, והסופרים האלה הם שהעתיקו את המשלים בארמונו של חזקיהו, כפי שנרמז במשלי כה, 1.[19] לפי פרופ' אלכסנדר רופא בשם חוקרים נוספים, בספר תשעה חלקים, כשבראשם משלים המיוחסים לשלמה המלך, ובתווך משלים של חכמי האומות, ועורך משלים, שהכניס תוספות לנוסח העתיק (מבלי למחוק או לתקן אותו), המשליך את המוסר ודרך הטוב על מעשיו של האדם בלבד. המשלים שנוספו, מורים על כך שעיקר החשיבות היא הביטחון בקב"ה, ולפי מצוותיו.[20]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | 
|
| חיבורים שיוחסו לו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| במקרא | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
| אגדות שלמה | כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך והדבורה • שלמה המלך ומלכת שבא • ברית שלמה | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
| בתרבות המודרנית | שלמה המלך ושלמי הסנדלר • אגדות המלך שלמה • הספר מכרות המלך שלמה (עיבודים: מכרות המלך שלמה (סרט, 1985) • מכרות המלך שלמה (סרט, 1986)) | |
| ספרי התנ"ך | ||
|---|---|---|
| תורה | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | 
|
| נביאים | יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •
תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי) | |
| כתובים | תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב') | |
| ספרי הברית הישנה | ||
|---|---|---|
| החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | 
|
| ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני2 • עזרא • נחמיה • טוביה1 • יהודית1 • אסתר • ספר מקבים: א'1, ב'1, ג'2, ד'2 | |
| ספרות החכמה | איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')2 • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה1 • משלי בן סירא1 | |
| נביאים גדולים | ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך1 • איגרת ירמיהו2 • יחזקאל • דניאל | |
| נביאים קטנים | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי | |
| 1 מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. 2 מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. | ||
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
