Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
| |||
בניין הממשל בקרסנוגורסק | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי המרכזי | ||
מושל | אנדריי וורוביוב | ||
רשות מחוקקת | הדומה המחוזית של מוסקבה | ||
בירת האובלסט | קרסנוגורסק (חלק מרשויות השלטון) | ||
העיר הגדולה | בלאשיחה | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 14 בינואר 1929 | ||
על שם | מוסקבה | ||
שטח | 44,329 קמ"ר (דירוג: מקום 55) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ צפיפות | 195,16 נפש לקמ"ר (2024) | ||
קואורדינטות | 55°37′41″N 37°44′17″E / 55.628°N 37.738°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
www.mosreg.ru | |||
מחוז מוסקבה (ברוסית: Московская область; תעתיק: מוסקובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז מוסקבה היא העיר מוסקבה (שלא כלולה במחוז). חלק מרשויות השלטון של המחוז נמצאים בעיר קרסנוגורסק.
מבחינת גודל האוכלוסייה, מחוז מוסקבה הוא הסובייקט השני בגודלו ברוסיה אחרי מוסקבה. המחוז הוקם ב-14 בינואר 1929.
נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 8,651,260 תושבים.
ומבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-39 נפות משנה.
שטח אזור מוסקבה המודרני היה מיושב לפני יותר מ-20 אלף שנה. התיישבות עמים סלאבים באזור החלה במהלך המאה ה-9. במחצית המאה ה-12 השטחים היו כלולים בנסיכות ולדימיר-סוזדל ובשנת 1147 הוקמה עיר מוסקבה. בבתקופת הכיבוש המונגולי החל ממחצית המאה ה-13 השטח נבזז מספר פעמים ויישובים נהרסו אך נבנו נחדש
בהדרגה נסיכות מוסקבה שהוקמה התפתחה למרכז המאבק נגד הכיבוש. מנזר לאוורת השילוש-סרגייב היה מרכז לאומי ותרבותי חשוב. החל מהמאה ה-16 מוסקבה הפכה להיות בירת המדינה הרוסית.
בשנת 1708 הוקמה גוברניית מוסקבה שכללה רוב השטחים של המחוז הנוכחי ועיר מוסקבה. אמנם עם מעבר הבירה לסנקט פטרבורג חשיבותה של אזור פחתה.
בשנת 1812 בשטח המחוז נערך קרב בורודינו.
במאה ה-18 החלה התעשייה הקלה, בעיקר תעשיית הטקסטיל,לה היה תפקיד מכריע בכלכלה. במאה ה-18 התפתחה במוסקבה ובערי מחוז מוסקבה תעשיית המפעלים. דרכי המים מילאו תפקיד משמעותי בפיתוח המסחר – למשל, האוקה הייתה עורק סחר חשוב לנמלים של סרפוצ'וב ווקולמנה. העברת הבירה מפטרוגרד למוסקבה ב-1918 תרמה להתאוששות הכלכלית של המחוז.
בשנת 1929 הוקם מחוז מוסקבה ובשנת 1931 עיר מוסקבה הוצא ליחידה מנהלית נפרדת.
בשנת 1941 כוחות ורמאכט הגיעו לפרברי מוסקבה ובאזור התחולל קרב מוסקבה שבסיומו החל שחרור השטח מכוחות הכיבוש.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 בשטח המחוז הוקמו מספר מתקנים חשובים של תעשיית החלל הסובייטית.
מספר פעמים שטחים קרובים לעיר מוסקבה הוצאו משטח המחוז וסופחו למוסקבה. בשנת 2012 כתוצאה מהחלטה דומה שטח המחוז הוקטן באופן משמעותי.
מבחינה מנהלית המחוז כולל 52 ערים בעלי חשיבות מחוזית, 3 יישובים בעלי חשיבות מחוזית ו-5 ערים סגורות: עיר הכוכבים, ולסיחה, ווסחוד ומולודיוז'ני (שייכים לחיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה) וקרסנוזנאמנסק (שייך לחיל החלל הרוסי).
נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 8,651,260 תושבים. בניגוד למגמה לקיטון אוכלוסייב רוב אזורי רוסיה, אוכלוסיית המחוז גודלת בהתמדה במהלך המאה ה-21.בערים מתגוררים כ-77.5% מכלל אוכלוסיית המחוז.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים כ-80.6% מאוכלוסיית המחוז, במקום ה-2 האוקראינים (54 אלף נפשות) ובמקום ה-3 הטטרים (45 אלף נפשות). מספר תושבים טג'יקים ואוזבקים גדל באופן חריג לעומת נתונים משנים קודמים. בנוסף לכך קיים מספר רב של מהגרי עבודה בלתי חוקיים מתגוררים במחוז מוסקבה, בעיקר ממדינות שכנות של מרכז אסיה. כ-415 אלף אנשים לא ציינו את הלאום בשאלון המפקד.
במספר ערי המחוז אוכלוסייה עברה את רמה של 100 אלף תושבים:
מאפיין כלכלי חשוב של האזור הוא קרבתו למוסקבה: מצד אחד, קרבתה של הבירה תורמת לפיתוח התעשייה והמדע באזור שזה גורם משמעותי שהופך את האזור לאזור אטרקטיבי להגירה. מצד שני, מוסקבה לוקחת את משאבי העבודה של האזור, מיסים משולמים לתקציב מוסקבה חלק ניכר מאוכלוסיית האזור שעובדת במוסקבה. כלכלה המחוז מתבססת על ענפי תעשייה שונים. חלק משמעותי של האוכלוסייה עובד במוסקבה. בשטח המחוז קיימים מרכזי מדע ידועים: ז'וקובסקי (חקר תעופה), קורוליוב (מרכז החלל הרוסי), דובנה (מרכז תעשיית הגרעין) וכו'.
בערי המחוז ממוקמים מפעלים בעלי חשיבות ארצית בתחומים רבים. רובם בתעשייה ביטחונית, בתעתיית החלל ובניית מכונות.
למחוז מוסקבה יש רשת תחבורה נרחבת מאוד, הכוללת כבישים ומסילות ברזל, נתיבי מים לאורך נהרות גדולים, אגמים ומאגרים. מבנה קווי היבשה הוא סדרה של כבישים מהירים הקורנים ממוסקבה לכל הכיוונים ומחוברים בטבעות. שלוש טבעות של כבישים מהירים (כביש הטבעת של מוסקבה, כביש הטבעת הגדול (אנ'), כביש הטבעת המרכזי) והטבעת הגדולה של רכבת מוסקבה (אנ') עוברים בשטח המחוז.
בשטח המחוז יש את צומת הרכבת המוסקבאי, שהוא הגדול ביותר ברוסיה ובברית המועצות לשעבר (11 כיוונים רדיאליים מתפצלים ממוסקבה, יותר מ-1.5 מיליון נוסעים מועברים מדי יום.
במחוז מוסקבה ממוקמים שני שדות התעופה הגדולים ביותר ברוסיה: נמל התעופה הבין-לאומי שרמטייבו, ונמל התעופה הבין-לאומי דומודדובו.
בשטח המחוז עוברת תעלת מוסקבה והוקמו מספר נמלי נהר.
החל משנת 2009 בשטח המחוז פועלים תחנות של הרכבת התחתית של מוסקבה.
מבחינת מספר אתרי המורשת התרבותית (מעל 6,400), אזור מוסקבה תופס את אחד המקומות הראשונים בפדרציה הרוסית. במחוז מוסקבה יש מתחמי אחוזה מפורסמים, ערים עתיקות עם מונומנטים ארכיטקטוניים (וריה, וולוקולמסק, קולומנה, סרגייב פוסאד וכו'). מבני דת – מקדשים (מעל 1,100) ומנזרים. האנסמבל האדריכלי של השילוש-סרגיוס לאברה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו[1].
למעלה ממאתיים אנדרטאות לתפארת צבאית (בשנת 2004 – 222 אנדרטאות לתפארת צבאית, מתוכם 36 בעלות משמעות פדרלית) מזכירות את המלחמות של 1812 ו-1941–1945, שהאירועים החשובים שלהן התרחשו בשטח של מחוז מוסקבה.
בנוסף לכך, במחוז ממוקמים יותר מ-360 אחוזות שחלקם הפכו להיות מוזיאונים. בין המשמעותיים ביותר ניתן למנות את:
האחוזה של אנטון צ׳כוב ״מיליכוב״ | המוזיאון ההיסטורי והספרותי של אלכסנדר פושקין | אחוזת ארכנגלסק | בית המוזיאון של המלחין פיטר צ׳ייקובסקי |