Knowledge Base Wiki

ערך זה עוסק בערוץ ששידר החל מנובמבר 2017 ועד ינואר 2019 באפיק 14 כ"ערוץ עשר". אם התכוונתם לערוץ ששודר מ-2014 כ"ערוץ המורשת" וכ"ערוץ 20" ומ-2021 משודר באפיק 14, ראו עכשיו 14.

ערוץ עשר

הסמליל האחרון של ערוץ עשר – בשימוש החל מספטמבר 2017 ועד סגירתו
פרטי הערוץ
מדינה	ישראל ישראל
קטגוריה	כללי, חדשות
סוג	ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה	28 בינואר 2002
תאריך סגירה	15 בינואר 2019[1] (מוזג עם רשת מדיה לערוץ 13)
בעלות	RGE‏ (51%) יוסי מימן (39.2%) ארנון מילצ'ן (9.8%)[2]
שפה	עברית
משרד ראשי	בית הורד, גבעתיים, ישראל
אזור קליטה	המזרח התיכון
שיטת שידור	DVB-T
פורמט תמונה	576i) SDTV) 1080i) HDTV)
הצפנה	שידור קרקעי דיגיטלי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה	HOT • ‏yes • סלקום tv • פרטנר tv • ‏STINGTV • ‏NEXT TV • רמי לוי TV • smart tv • עידן פלוס
HOT	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
yes	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
סלקום TV	ערוץ עשר (ערוץ 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
פרטנר tv	אפיק 14 (אפיק 10 עד ל-31 באוקטובר 2017)
עידן+	מרבב 1
אתר האינטרנט של ערוץ עשר לפני המיזוג

ערוץ עשר, שמותג גם כ"ישראל 10", ו"ערוץ 10", היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי שפעל בין 28 בינואר 2002 ל-15 בינואר 2019 ומומן באמצעות שידור פרסומות. הערוץ נקלט בבתי הצופים באמצעות חברת הכבלים ("HOT"), חברת הלוויין ("yes"), סלקום tv, פרטנר TV, או באמצעות עידן+ והועבר באופן חופשי גם באמצעות הלוויין עמוס.

לאורך כל שנותיו התמודד הערוץ עם תחרות קשה מול ערוץ 2 וזכייניותיו, ובמיוחד מול שידורי קשת, דבר שבסוף ימיו הביא להגדרתו כ"פירמה כושלת".

ב-13 ביוני 2018 החל ערוץ עשר תהליך מיזוג עם הזכיינית רשת^[3]. אישור המיזוג הושלם ב-8 בנובמבר 2018. שידורי ערוץ עשר ורשת 13 הסתיימו בחצות הליל שבין 15 ל-16 בינואר 2019 ומייד לאחר מכן, החלו שידורי הערוץ הממוזג^[4] במהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון, שפתח גם את שידורי ערוץ 10 ב-2002 ושידורי חברת "חדשות 10" ב-2003.

הערוץ הוקם בשותפות של שתי זכיניות, "ישראל 10" ו"שידורי עדן". ב-1 ביולי 2002, כחצי שנה לאחר תחילת השידורים, אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות. בעלי המניות באותה עת היו: יוסי מימן (40%), אלפרד אקירוב (10.5%), חברת הפניקס (7%), אהוד בן ש"ך (6%), דורון אביב (5.5%), זלמן שובל (5%). עוד 26% ממניות הערוץ התחלקו בין בעלי מניות קטנים ביניהם: יוהנה פרנר, רוני אלגרנטי, ישראל רינגל וחברת ITN^[5]. בדצמבר 2002 הגדיל יוסי מימן את החזקתו ל-51%, בדרך של דילול מניות יתר השותפים, תמורת הזרמה של מעל ל-100 מיליון שקל^[6].

בנובמבר 2003, רכשו אנשי העסקים רון לאודר ושלמה בן צבי 60% מהערוץ תמורת 25 מיליון דולר (יוסי מימן המשיך להחזיק 40%)^[7]. באפריל 2005 רכשו אנשי העסקים ארנון מילצ'ן ואילן שילוח כ-42% מהערוץ כך שהבעלות באותה עת הייתה: יוסי מימן (30%), ארנון מילצ'ן (24.9%), רון לאודר (24.9%), ואילן שילוח (17.8%)^[8].

מ-2015, הבעלות על הערוץ הייתה בידיהם של קבוצת התקשורת RGE ‏(51%), יוסי מימן (33.5%) וארנון מילצ'ן (15.5%). קבוצת RGE היא בבעלות לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנאטי^[9].

בין יולי 2014 לסגירת החברה בינואר 2019 מנכ"ל החברה היה יוסי ורשבסקי (קדנציה שנייה בתפקיד) ומנכ"ל "חדשות 13" (לשעבר "חדשות 10"), החברה אשר מפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 13, הוא גולן יוכפז.

ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל

24/3/1966 - פתיחת הטלוויזיה הלימודית 1/5/1968 - סגירת הטלוויזיה הלימודית 2/5/1968 - פתיחת הערוץ הראשון 3/5/1968 - פתיחת חינוכית 1 7/10/1986 - פתיחת ערוץ 2 הנסיוני 3/11/1993 - סגירת ערוץ 2 הניסיוני 4/11/1993 - פתיחת ערוץ 2 וחינוכית 2 22/2/1994 - פתיחת ערוץ 33 6/6/1995 - פתיחת חינוכית 23 28/1/2002 - פתיחת ערוץ עשר וחינוכית 10 31/10/2003 - סגירת חינוכית 10 29/10/2005 - סיום שידורי טלעד בערוץ 2 30/6/2014 - פתיחת ערוץ 20 10/5/2017 - סגירת ערוץ 33 14/5/2017 - סגירת הערוץ הראשון וחינוכית 1 15/5/2017 - פתיחת כאן 11 ומכאן 33 4/6/2017 - פתיחת חינוכית 11 3/8/2017 - סגירת חינוכית 11 31/10/2017 - פיצול וסגירת ערוץ 2 וחינוכית 2 31/10/2017 - השידור האחרון של ערוץ עשר באפיק 10 1/11/2017 - פתיחת קשת 12 ורשת 13 1/11/2017 - תחילת שידורי ערוץ עשר באפיק 14 4/3/2018 - פתיחת חינוכית עשר 14/8/2018 - סגירת חינוכית 23 וחינוכית עשר 15/8/2018 - פתיחת כאן חינוכית 15/1/2019 - סגירת ערוץ עשר 28/11/2021 - מעבר ערוץ 20 לעכשיו 14

במרץ 2000 פורסם תיקון לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שאישר את הקמתו של ערוץ מסחרי נוסף, ונקבע כי ישדרו בו שני זכיינים. שתי הזוכות במכרז נבחרו לאחר פרשה משפטית ארוכה, שבסופה נקבע בבית המשפט העליון ש"ישראל 10" ו"שידורי עדן", בניהולו של מוטי קירשנבאום, הן הזוכות במכרז להפעלת הערוץ. בכך הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי שקבע שהזוכות הן "ישראל 10" ו"אפיק רום" בניהולו של דן מרגלית.

הערוץ החל את שידוריו בט"ו בשבט תשס"ב, 28 בינואר 2002. בשל עיכוב בהיערכותו של הזכיין השני, "שידורי עדן", עקב בעיות משפטיות, הזכיין "ישראל 10" קיבל את האפשרות לשדר במהלך כל שבעת ימי השבוע.

לקראת העלייה לאוויר הפיק הערוץ תוכניות בידור, דרמה, אקטואליה ותעודה, קנה סדרות רכש מובילות, חתם על הסכם עם הטלוויזיה החינוכית ועם "חדשות ישראל". "חדשות ישראל" הפיקה עבור ערוץ 10 שתי מהדורות בכל יום בהגשת יעקב אילון – מהדורה מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה בת 10 דקות בשעה 22:00 בלילה. את עלייתו לאוויר של הערוץ, ליווה מסע פרסום תחת הסיסמה "כל המדינה 10". סדרות הדגל של הערוץ היו "תיק סגור" (סדרת דרמה משטרתית), "עם ישראל LIVE" (גרסה ישראלית ל-"סאטרדיי נייט לייב"), "החברים של סשה" (תוכנית אירוח מוזיקלית בהנחייתו של השחקן סשה דמידוב) והשעשועון "החוליה החלשה".

מנהלי הערוץ, ובראשם מי ששימשו בעבר כמנכ"ל הערוץ הראשון רוני אלגרנטי ויוהנה פרנר, קיוו לייצר הרגלי צפייה חדשים לצופה הישראלי בעזרת רצועות שידור יומית קבועות – אמצעי שהתאפשר רק לערוץ 10 ולא לערוץ 2 בשל חלוקת ימי השידור של האחרון בין כמה זכיינים. בנוסף תכננו להרחיב את גבולות שעות צפיית שיא (ה"פריים טיים") ולהתחילן מדי יום בשעה 19:00 עם מהדורת חדשות בהגשת יעקב אילון. רצועות שידור קבועות נוספות היו השעשועון "ג'פרדי!" בהגשת רוני יובל ששודר כל יום ב-19:30 והלייט נייט "חדשואו" בהגשת טל ברמן. בבוקר למחרת ההשקה החלו הבעיות: הרייטינג הגיע למספרים מזעריים, הרשות השנייה הטיחה ביקורת ומנהלי הערוץ לא היו מרוצים. הערוץ שידר כחודש ואז הוחלט על היערכות מחדש.

ב-1 ביולי 2002 אישרה מועצת הרשות מיזוג בין שתי הקבוצות שזכו במכרז: "ישראל 10" ו"שידורי עדן", בכפוף לכמה תנאים. מ-21 באוגוסט 2002 ועד למיזוג עם "רשת" ב-2019, הפעיל את ערוץ 10 זכיין אחד, כול חברת חדשות הממומנת על ידי הזכיין.

שידורי הערוץ נכנסו לתקופת הרצה (שידורי ניסיון) של 6 חודשים שבהם נדרש הערוץ לעשות היערכות מחדש. בין היתר סיימו את תפקידם מנכ"לי הערוץ יוהנה פרנר ורוני אלגרנטי ואותם החליף מודי פרידמן, מנכ"ל "נגה תקשורת", ובוטלו או הוקפאו רוב ההפקות ששודרו. הערוץ החל במסע קניות נרחב – זכויות ליגת העל בכדורגל, זכויות שידור מכבי תל אביב באירופה, החתמת מגישים ושחקנים כמו מני פאר, רפי רשף, רמי ורד, ירון לונדון, אברי גלעד, מאיר איינשטיין, גדעון רייכר, אודטה דנין, שי ודרור, מרב מיכאלי, אבי רצון ולבסוף גם כוכב ערוץ 2 ארז טל. בנוסף הקים הערוץ את "חדשות 10", חברת חדשות עצמאית בהובלת רם לנדס.

אחרי תקופה מסוימת, שינה הערוץ את לוח השידורים, כולל רצועת בוקר, רצועת נוער ו"פריים-טיים". עם זאת, ב-27 במרץ 2003 אמר יו"ר הערוץ, יוסי מימן שלא ימשיך לממן את ערוץ 10 לבדו ודרש משאר בעלי המניות להזרים כסף ולא יפסיק את שידוריו. ההודעה הגיעה בעקבות דו"ח שהצביע על כך שהערוץ הפסיד ב-2002 כ-160 מיליון ש"ח.

באפריל 2003 נכנס הערוץ להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים והכנסות נמוכות בהשוואה לציפיות כתוצאה מכך הוקפאו כל הפקות המקור והערוץ עבר למתכונת שידורים מצומצמת שכללה רק מהדורות חדשות וסדרות רכש. באותה תקופה הוכרז על פיטורים של כ-15% מעובדי הערוץ. בתקופה זאת תוקן חוק הרשות השנייה כך שהופחתו מחויבויות הערוץ (בהשקעה ובתוכן) וכן נמחקו מחויבויותיו בשנתיים הראשונות לשידוריו.

חברת החדשות של הערוץ, חדשות 10, נאלצה לסייע במילוי לוח השידורים של הערוץ. בתקופה זאת, הצליחה החברה לייצר תוכניות שנחשבו לעמודי תווך חשובים לערוץ. בין היתר הפיקה "חדשות 10" את "דין וחשבון" עם רינו צרור, "זה הזמן" עם עמנואל רוזן, "היום שהיה" עם גיא זהר ו"לונדון את קירשנבאום". כל אותה עת, נאמני הערוץ חיפשו משקיעים חדשים. בין היתר היה ניתן למצוא ברשימת המשקיעים את משה סבא (מיליונר מקסיקני) ואת קשת. אחרי תקופה קשה, שבה הדעה הרווחת הייתה שסופו של הערוץ מתקרב, שלמה בן-צבי ורון לאודר, בעלי ערוץ "תכלת", קנו 60% ממניות הערוץ והצילו אותו מסגירה. עם כניסת המשקיעים החדשים נעשו שינויים בהנהלת הערוץ – מודי פרידמן, המנכ"ל השני של הערוץ, הודח ויחד איתו פרשו גם סמנכ"לי הערוץ. במרץ 2004 הוחלף פרידמן בניר למפרט, סמנכ"ל בכיר ב-yes.

עונת חורף 2004 המוצלחת היוותה נקודת מפנה. בין התוכניות המובילות של אותו חורף היו שעשועון ההכרויות "משחק מקדים" עם גלית גוטמן, תוכנית הראיונות "מי מפחד מצופית גרנט?", תוכנית הלייט-נייט היומית "כל לילה עם אסף הראל" וסדרת הדרמה "אהבה זה כואב" בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן. סדרה זו קבעה שיא רייטינג חדש לערוץ, חשפה צופים רבים לערוץ והצליחה להחזיר את התקווה לערוץ 10. לראשונה הצליח לוח השידורים של ערוץ 10 להציב אלטרנטיבה ראויה לערוצים המתחרים. לצד ההשקעה בהפקות מקור, הוחלט על צעד אסטרטגי נוסף – השקעה במשדרי ספורט כפלטפורמה שיווקית, הערוץ היה בעל הזיכיון למשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל עד שנת 2009, ובעל הזיכיון למשחקי מכבי תל אביב ביורוליג עד שנת 2015.

את עונת הקיץ של 2005 פתח שי אביבי, ששימש אז מנהל התוכניות בערוץ, בהכרזה: "הערוץ ממשיך בתנופתו להפוך לערוץ המגניב ביותר במזרח התיכון". בעונה זו שודרו בין היתר "הדוגמניות" תוכנית מציאות שעוררה דיון ציבורי רחב, השעשועון הכושל "דיל או לא דיל" ותוכניות התעודה "צהובים" ו"בעקבות הגביע האבוד". בנוסף, באותה תקופה שבר הערוץ שיאי רייטינג (35.1% ו-35.6% – קרוב למיליון צופים) כאשר שידר את משחקי נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2006. הערוץ שידר מספר משחקים מרכזיים במונדיאל 2006. כולל משחק הגמר.

ביולי 2005 שידר הערוץ בישראל את לייב 8, קונצרט צדקה גדול שנערך בהיסטוריה למען מדינות אפריקה ואת הטלנובלה היומית "פיק אפ". הסדרה ששודרה בפריים טיים, לא עמדה בציפיות וכשלה ברייטינג בכל תקופת קיומה. חודשיים לאחר מכן קיבל מנכ"ל הערוץ ניר למפרט הצעת עבודה מדפי זהב ועזב את תפקידו. במקומו החליטו בעלי המניות להחזיר את מודי פרידמן, שהיה המנכ"ל השני של הערוץ. בסוף 2005 העלה הערוץ את תוכנית האקטואליה "חמש עם רפי רשף".

בשנת 2006 רכש הערוץ את פורמט תוכנית המציאות "לרדת בגדול". הגרסה הישראלית הושקה חצי שנה לאחר-מכן, וזכתה להצלחה. חלק ניכר מפרקי העונה שודרו בזמן מלחמת לבנון השנייה, דבר שהביא לשיבוש רצף התוכניות. למרות זאת הניבה התוכנית רייטינג ממוצע של 12.5%, נתוני שיא בהשוואה לשאר תוכניות הערוץ. תוכנית הגמר ששודרה בתום המלחמה גרפה 18% ובשיא, 22.8%.

בשנת 2007 שבה "לרדת בגדול" לעונה שנייה ששחזרה את נתוני העונה הראשונה. גמר התוכנית קבע שיא בערוץ ב-20.7 אחוזי רייטינג.

במקביל, עלו בערוץ תוכניות נוספות: "אמא יקרה לי" עם מיקי חיימוביץ', "קרב סכינים" – גרסההישראלית ל"איירון שף", "מחפשים אהבה עם גלית גוטמן", "הכרישים", סדרות הדרמה "המקום" ו"מתי נתנשק", ותוכנית "הלילה עם ליאור שליין".

בשנת 2007 רכש הערוץ 50% מהשליטה באתר "נענע" כחלק מעסקה עם חברת נטוויז'ן^[10] ושם האתר שונה ל"נענע 10" ומאוחר יותר ל-"nana10".

ב-15 בדצמבר 2007 החלו בערוץ שידורי גרסה ישראלית של "הישרדות", שבצילומיה הושקעו כ-5 מיליון דולר. בתחילה התוכנית השיגה מדרוג נמוך שהשתפר בהדרגה. גמר התוכנית "הישרדות 10" הפך לאחד המשדרים הנצפים ביותר מאז החלו מדידות הרייטינג בישראל, מבחינת כמות הצופים, עם 1.2 מיליון צופים^[11].

בשנת 2013, לאחר שהוסרו איומי הסגירה מהערוץ מאותה עת, הושק לוח שידורים חדש. בין התוכניות ששידורן החל במסגרתו: "חברות", "כלבוטק", "אקסטרים מייקאובר" ו"שי בשישי". בנוסף, חזרו בעונות חדשות תוכניות כגון "מעושרות", "לעוף על המיליון", "המקור" ו"פנים אמיתיות".

בשנת 2013 החל מעבר הדרגתי של תוכניות הערוץ לצילום בפורמט מסך רחב, והחל משנת 2014 תוכניות אלה שודרו בהתאם בפורמט יחס מסך 16:9. החל מ-1 במרץ 2016 גם מהדורת החדשות המרכזית ומבזקי חדשות ומרבית הפקות חברת "חדשות 10" הופקו ביחס 16:9, אולם עד סגירת הערוץ מספר מצומצם של תוכניות בערוץ שודרו ביחס 4:3.

ב-2017 הרשות השנייה החליטה לחייב את הערוץ עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את קשת ורשת, להתחיל לשדר באיכות HD^[12]. אולם עם שינוי האפיקים, בעידן+ ובממירים של סלקום tv הנשענים עליו, הערוצים החדשים עדיין שודרו באיכות SD, הנמוכה יותר^[13].

החל משנת 2007 נשמעו באמצעי התקשורת איומים רבים על כוונה לסגור את הערוץ, הן מצד הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והן מצד בעלי הערוץ. איומים אלה נבעו מההפסד הכספי אשר הסב תפעול הערוץ לבעליו וכן מחובות של הערוץ למדינה. באמצע יולי 2009, הודיע מנכ"ל ערוץ 10 כי קופת הערוץ תספיק לחודש ימים, ולאחר מכן, אם לא יהיה שינוי במצב, יפסיק הערוץ את פעילותו^[14]. ב-14 ביולי 2009 אף נערכה הפגנה של עובדי הערוץ מול משכן הכנסת בירושלים במחאה על כוונת הסגירה של הערוץ^[15]. לבסוף הוחלט שלא לסגור את הערוץ. היה זה לאחר שמשרדי האוצר והתקשורת הגיעו להסכם עם הנהלת הערוץ, לפיו ידחה החזר מרבית החובות ל-2012. חובות אלה היו מוערכים ב-35 מיליון ש"ח. ב-23 באוקטובר 2009, התקבלה החלטה ברשות השנייה לצאת למכרז חדש על הערוץ. בינואר 2010 החליטה מועצת הרשות השנייה על הארכת זיכיון הערוץ^[16]. הארכת הזיכיון נעשתה כחלק ממשא ומתן עם הרגולטור^[17] שעוגן לבסוף במסגרת תנאים שנקבעו ופורטו בחוק, לפיהם על הזכיין להשלים את החוסרים שצבר בהוצאות על תוכן במהלך שנות הזיכיון, וכן את החוסרים בתשלום דמי הזיכיון והתמלוגים^[18].

בספטמבר 2011, עקב פרסומים שהאשימו את רון לאודר בהפעלת לחץ על ערוץ 10 על מנת שיתנצל על כתבה בנושא איש העסקים שלדון אדלסון, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים לערוץ^[19].

בדצמבר 2011, דחתה ועדת הכלכלה של הכנסת את ההצעה לאפשר פריסת תשלומי החובות של ערוץ 10, ברוב של 8 בעד ו-5 נגד. בעקבות ההחלטה, הודיע מנכ"ל הערוץ יוסי ורשבסקי, כי "הערוץ יוחשך ב-27 בינואר 2012", 10 שנים בדיוק מיום הקמתו. על אף שאיום הסגירה עדיין היה קיים, הוצע לערוץ 10 להמיר את חובותיו למחויבויות תוכן. חמישה ימים טרם סגירתו, הוחלט כי הערוץ יקבל זיכיון עד ל-2013,^[20], ההצעה להמרת החובות לתוכן נדחתה לבסוף בהצבעה בכנסת. בשל האיום לסגירת הערוץ הוקפאו מספר הפקות של הערוץ, ביניהם עונה נוספת לתוכנית האופנה של טריני וסוזנה, גרסה ישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", הפקת סדרת דרמה לפי הרומן "אלנבי", קומדיה על מערכת כתב העת "בלייזר" שנקראה "המערכת", ונדחתה עליית העונה החדשה של הישרדות והיפה והחנון שצולמו מבעוד מועד.

במאי 2012 העלה הערוץ את "הישרדות VIP", לאחר שדחה את עלייתה בחורף בשל איומי הסגירה. העונה הזו זכתה להצלחה רבה בנתוני הצפייה והובילה את טבלאות הרייטינג בימים ששודרה עם ממוצע עונתי של 24% צפייה. זמן קצר לאחר מכן עלתה העונה השלישית של הריאליטי היפה והחנון שהביסה את "רוקדים עם כוכבים" ששודרה במקביל והובילה להידרדרות בנתוני הצפייה שלה. ביולי 2012 בוטלה הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", והעונה השלישית של השעשועון "לעוף על המיליון" קוצצה בכמות התוכניות.

בדצמבר 2012, שבו איומי הסגירה לערוץ, כאשר סיום הזיכיון לפי ההסכם היה אמור להגיע ב-1 בינואר 2013. לבסוף הסכים הערוץ לחתום על הסכם פריסת החובות כלפי המדינה וכלפי גופים נוספים, בנוסף להלוואה שהמדינה נתנה לערוץ בסך 65 מיליון ש"ח, על מנת לסגור את החובות. בנוסף לכך, הערוץ התחייב להעביר את פעילותו למרחב ירושלים, ולשלם עבור ההארכה שניתנה לו. במסגרת ההסכם, התאפשר לערוץ להמשיך לשדר עד ל-1 בינואר 2014, כשינוסח הסכם מחודש להחלפת הזכיינות ברישיון קבע או הארכת זכיינות הערוץ. כמו כן, דברי ההסכם היו אמורים לבוא לכדי הצעת חוק, אך הצעה זו נתקלה בסחבת בשל פגרת הבחירות של הכנסת. לאחר מאבק ממושך^[21] והגשת מכתבי הפיטורים לעובדי החברה, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כינס את מליאת הכנסת ואת ועדת הכספים לישיבת חירום לצורך העברת החוק ב-20 בדצמבר 2012. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ברוב של 33 נוכחים, ובקריאה השנייה והשלישית ברוב של 11 נוכחים^[22][23].

במאי 2013 הועלתה לאוויר הפקת הגרסה הישראלית ל"אקסטרים מייקאובר", כמו גם התוכנית כלבוטק, שהועברה מערוץ 2 לערוץ 10 לאחר שרפי גינת החל לכהן כמנכ"ל הערוץ.

ב-1 בספטמבר 2013 הושלמה ההעברה הסופית של פעילות חברת החדשות לירושלים (לאולפן זמני^[24]) בהשקעה של כ-20 מיליון שקלים^[25]. משם שודרה מהדורת החדשות המרכזית, בהתאם להוראת סעיף 3א לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, הקובעת כי יש לשדר משדר זה מירושלים.

ב-28 בדצמבר 2014 הוחשכו מסכי הערוץ מן השעה 22:30 עד לבוקר המחרת, במחאה על סגירתו שהייתה צפויה להתממש ב-31 בדצמבר 2014 בשל אי-עמידה בתנאים הרגולטוריים, לטענת משרד האוצר. בהתערבותו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, הוחלט, ביומה האחרון של השנה האזרחית, כי לאור מועדן הקרוב של הבחירות לכנסת, יוארך זיכיון הערוץ לחצי שנה נוספת^[26][27], והקביעה לגבי גורלו העתידי של הערוץ תהיה בידי הכנסת הבאה.

ב-28 במאי 2015 קבוצת RGE רכשה את המניות של ערוץ 10^[28].

ב-28 ביוני 2015 אישרה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מתן רישיון שידורים לערוץ למשך 15 שנים. עם זאת, נותרו שתי סוגיות ללא פתרון:

• קבוצת RGE מחזיקה ב-6 ערוצי כבלים ולווין (ערוצי הספורט, "ערוץ הילדים", "לוגי" וערוץ הכנסת) ועל פי החוק, חברה המחזיקה בבעלות זכיין לשידור בערוץ מסחרי לא יכולה להחזיק יותר משלושה ערוצי כבלים ולוויין. קבוצת RGE איימה כי אם סעיף זה יהווה מגבלה לקבלת הרישיון, היא לא תבצע את רכישת הערוץ ובכך הערוץ לא יזכה לרישיון. המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין קבעה ב-29 ביוני 2015 כי חוק זה חל על זכיינים ולא על בעלי רישיונות, משמע הסעיף המדובר לא תקף עבור ערוץ 10.
• על פי חוק הרישיונות, נקבע כי אפיקי הערוצים המסחריים ברישיון שידור יהיו בין המספרים 12–16. הערוץ ביקש להישאר באפיק 10 עד שרשת וקשת יעברו לרישיונות. ב-29 ביוני 2015 שר התקשורת בנימין נתניהו אישר את בקשת הערוץ ואפשר לו לשדר באפיק 10 עד להעברתן של קשת ורשת לשיטת הרישיונות, בתמורה לתשלום מיוחד^[29]. ב-26 באפריל 2017 פורסם שהערוץ זכה באפיק 14 והוא יעבור לשדר בו מנובמבר 2017.

ב-30 ביוני 2015 הסתיימה תקופת הזיכיון של ערוץ 10, ומ-1 ביולי 2015 החל הערוץ לשדר כשהוא בעל רישיון לשידורים מסחריים שתוקפו ל-15 שנה.

ביוני 2016 מונה יועץ התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו, רמי סדן, לתפקיד יו"ר דירקטוריון הערוץ – לפי פרסומים שונים, מתוך אינטרסים משותפים של קבוצת RGE וראש הממשלה^{[30][31][32][33]}. בתקופה זו לחצה ש"ס על פיטוריו של סדן לאור התבטאויות גזעניות שהשמיע לכאורה. באוקטובר הדיחה אותו מועצת הרשות השנייה לאור פרטים כוזבים שמסר, וכן את איתן זינגר, על שלא דיווח על התמודדות ברשימת יש עתיד למועצת עיריית תל אביב^[34]. לפי סדן, ההחלטה על הדחתו נקבעה מראש ונבעה ממניעים לא ענייניים^[35].

ב-2017 דווח על חשד שנחקר, לפיו ביקש נתניהו מלאונרד בלווטניק, מראשי קבוצת RGE, לרכוש את ערוץ 10 כאתנן לארנון מילצ'ן. כן דווח כי במקביל למהלך רכישת הערוץ, טרם מינוי רמי סדן, פעל נתניהו למנות את ארי הרו, לשעבר ראש הסגל שלו ועד המדינה בתיק 2000, ליו"ר דירקטוריון חדשות 10^[36].

ערך מורחב – פיצול ערוץ 2

על פי חוק פיצול ערוץ 2, ב-1 בנובמבר 2017 הסתיימו שידורי ערוצים 2 ו-10 במתכונתם הקדמת. שידורי ערוץ 10 עברו לאפיק מספר 14^[37][38]. בשונה מזכייניות ערוץ 2 אשר אינן מתבססות על שם הערוץ ("קשת" ו"רשת"), ערוץ 10 היה קרוי על המספר (וכמו כן גם חברת החדשות שלו – "חדשות 10"). אפיק מספר 10 הוחשך למשך ארבעה חודשים, על פי החלטת שר התקשורת איוב קרא, שבמהלכם תשודר שקופית מטעם הרשות השנייה^[39].

ב-19 בספטמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, עבר הערוץ מיתוג מחדש לשם מילולי – "עשר" – במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול ריק, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 – מספר האפיק החדש. הסלוגן המלווה את השינוי, החל מחודש ספטמבר הוא ”עשר זה 14”.

ערך מורחב – הטלוויזיה החינוכית הישראלית#ערוץ 10

הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 10 מיום הקמתו ועד 31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. בפברואר 2018 פורסם באתר וואלה כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר באפיק 14, כ-15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ (לפני הפיצול באפיק 10)^[40]. שידורי החינוכית בערוץ עשר הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018, עם התוכנית האחרונה של "עושים סדר", כשבחצות של אותו תאריך הסתיימו שידורי החינוכית בערוץ 23 באופן סופי, ובלילה קודם לכן החלה להיות משודרת שקופית פרידה של החינוכית מהצופים.

ב-16 במרץ 2018 פרסם ערוץ הילדים בדף הפייסבוק^[41] ובאינסטגרם^[42] כי החל מ-17 במרץ ישודרו תוכניות הערוץ בשידורי ערוץ עשר מדי שבת בבוקר. רצועת ערוץ הילדים שודרה בין השעות 8:15–10:00. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "פוקימון", "אלישע", "ג'וליאן המלך" ו"ארתור".

יחד עם שידורי תוכניות ערוץ הילדים, היו משודרות גם מספר תוכניות של ערוץ לוגי. רצועת לוגי שודרה בין השעות 7:20–8:15. בין התוכניות ששודרו במסגרת זאת ניתן למנות את "אחים וחיות אחרות", "תגליות" ו"מילי". רצועת לוגי החלה לשדר בערוץ לפני^{[דרושה הבהרה]} תחילת שידורי ערוץ הילדים. בעת זו, רצועה זו שובצה בשעות 8:00–8:55.

עוד בתקופת ערוץ 2 דובר על מיזוג של שחקנים בשוק התקשורת, בין אם מהלך שיאחד את זכייניות ערוץ 2 לזכיינית אחת (מהלך שעל פי החשד קודם לטובת ארנון מילצ'ן ובסיועו לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שמילצ'ן ירכוש את מניות הזכיינית "רשת"^[43][44]), ובין אם מהלך שיאחד בין אחת מהזכייניות של ערוץ 2 עם ערוץ 10. בתחילה דובר על מגעים בין "רשת" לזכיינית המתחרה, "קשת"^[45], מהלך שלא צלח, אך דובר גם על איחוד אפשרי בין הזכיינית רשת לבין ערוץ עשר^[46], כבר משנת 2008^[47].

ב-13 ביוני 2018 פרסמו שתי החברות כי הן הגישו בקשה לממונה על הגבלים עסקיים בנושא, לאחר שחתמו על מזכר הבנות, המבקש לפתוח בהליך מיזוג ביניהן^[48]. כחודש לאחר מכן, ב-4 ביולי 2018, חתמו רשת וערוץ עשר על הסכם המיזוג^[49]. ב-8 באוגוסט 2018 אושר המיזוג על ידי הממונה על הגבלים עסקיים^[50].^[3]

על פי ההבנות שהושגו בין החברות בתחילת הדרך, אמור היה המיזוג לצאת לפועל בין סוף ספטמבר לאמצע אוקטובר 2018, פחות משנה לאחר פיצול ערוץ 2. תחילה הוחלט כי "רשת" תהיה בעלת 60% מהשליטה בערוץ החדש, ואילו RGE, בעלת השליטה בערוץ עשר, תחזיק ב-40% מהערוץ המשותף^[51]. עוד הוסכם כי "רשת" תחדל מלשדר את שידורי חברת החדשות, שנמכרה לשידורי קשת בשווי של כ-280 מיליון ש"ח^[52]. בערב השידורים האחרון של ערוץ 2 ניסתה "קשת" לרכוש את חלקה של "רשת" בחברת החדשות, אך זו סירבה^[53], ו"רשת", ביחד עם ערוץ עשר, תהיה בעלת השליטה בחברת חדשות עשר^[54]. בתחילה הוחלט כי מנכ"ל הערוץ הממוזג יהיה אבי צבי, לשעבר מנכ"ל "רשת", וחלק מן התוכניות ששודרו בשני הערוצים היו צפויות לרדת משידור, כמו גם תוכניות בהפקת "חדשות עשר", שבנוסף לשינויים הצפויים, תעתיק את מקומה מאולפני הבירה ירושלים לאזור אולפני נווה אילן, ומבית הוורד שבגבעתיים אל בית רשת ברמת החייל שבתל אביב^[55].

למרות רצונן של "רשת" ו"ערוץ עשר" להתחיל את הערוץ המשותף באוקטובר 2018, ולמרות התכנון הראשוני של ערוץ עשר להפסיק את רצועת הבוקר שלו ב-30 באוקטובר^[56], נדחתה הורדת הרצועה, מאחר שברשות השנייה עדיין לא הוחלט על אישור המיזוג^[57]. יו"ר הרשות, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', הציעה לצדדים לבחון חלופות אחרות, לרבות הקלות רגולטוריות, אשר מצריכות שינויים רבים בחוק, לרבות החובה לשדר חדשות מבירת ישראל^[58]. אחת החלופות שהציעה יו"ר הרשות הייתה הפיכת ערוץ עשר לערוץ חדשות^[59]. בערוץ עשר דחו את ההצעה בטענה שהיא נבחנה כבר בעבר והתגלתה כלא רווחית, וככזו שאף תזרז את סגירת הערוץ כתוצאה מהפסדים כספיים רבים^[60]. ב-21 בספטמבר 2018 הודיעה הרשות השנייה הן ל"רשת" והן לערוץ עשר כי המיזוג ביניהן בלתי אפשרי מבחינת החוק, וכי על פי החוק, אם ערוץ עשר יחזיר את רישיונו לשידור באפיק 14, האפיק יוצא למכרז ואילו חדשות עשר תירכש על ידי גוף אחר שאינו "רשת"^[61].

ב-7 באוקטובר 2018 קיימה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ישיבה שהייתה אמורה להכריע לגבי עתידו של מיזוג רשת-עשר, ועל עתידה של חברת חדשות עשר, אך ההחלטה לא התקבלה עד לישיבה נוספת ב-8 בנובמבר 2018. בדיון הצביעו תשעה חברי מועצה בעד המיזוג, והמתנגדת היחידה הייתה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'^[62]. לאחר אישור הרשות השנייה בנושא המיזוג, ועדת הריכוזיות בראשה של מיכל הלפרין דנה בנושא המיזוג ואישרה אותו. לאחר אישור המיזוג, ברשת וערוץ עשר הודיעו כי ב-1 בינואר 2019 יתחילו שידורי הערוץ הממוזג^[63][64].

ב-12 בנובמבר 2018 פורסם כי מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי יהיה מנכ"ל הערוץ הממוזג^[65].

ב-17 בנובמבר 2018 פורסם כי קשת חוזרת בה מהסכום שהסכימה לשלם תמורת חלקה השני של חברת החדשות, וכי בניגוד לסיכומים הקודמים שקשת תשלם 140 מיליון ש"ח היא מוכנה לשלם בסביבות 100–110 מיליון ש"ח בלבד, זאת בעקבות שינוי הזמן ברשימת הטלאנטים של הממונה על ההגבלים^[66].

ב-15 בינואר 2019 המהדורה המרכזית של "חדשות עשר" סיימה את שידורי חדשות עשר בשם זה, ובסיומה הוחלף הלוגו במסכי האולפן בלוגו החברה החדש ובמהלך אותו יום גם הסמליל באתר ערוץ עשר הוחלף לזה של רשת 13.

• 
  סמלילו הראשון של הערוץ, בין השנים 2002–2005^[67].
• 
  סמלילו השני של הערוץ, בימיו כ"ישראל 10" – 2005 עד אוגוסט 2006
• 
  סמלילו השלישי של הערוץ, אוגוסט 2006 עד 2011
• 
  סמלילו הרביעי של הערוץ, בין השנים: 2011 עד 18 בינואר 2016
• 
  סמליל ערוץ 10 האחרון (כ"ערוץ 10"), שינויים קלים מהסמליל השלישי, בין ינואר 2016 ל-19 בספטמבר 2017
• 
  סמליל "ערוץ עשר", החל מחודש אוקטובר 2017 ועד הסגירה ב-16 בינואר 2019. וריאציה נוספת שלו בשילוב עם הסמליל הקודם (מימין) שודרה החל מ-19 בספטמבר 2017 ועד לתחילת חודש אוקטובר 2017. הסמליל השישי והאחרון של הערוץ, היחיד באפיק 14.
• 
  סמליל ערוץ עשר כפי שהופיע באתר האינטרנט של הערוץ "10.tv", כאשר שודר הערוץ באפיק 14 בטלוויזיה

.

• "מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ עשר" (2002–2019) – בהגשתה של תמר איש-שלום לסירוגין עם טלי מורנו ונגה ניר נאמן.
• "המגזין" (בעבר "חדשות השבת") (2002–2019) – עם אושרת קוטלר.
• "היום שהיה" (2003–2019) – בהגשת גיא זהר ומגישים מתחלפים עד מיזוג רשת-עשר.
• "שישי" (2006–2009, 2013–2019) – מגזין סוף השבוע של הערוץ בהגשת איילה חסון.
• "הצינור" (2010–2019) מיטב הסרטונים ברשת, בהגשת טל ברמן. בעבר הגיש את התוכנית גיא לרר (עד 2015, נקראה התוכנית "צינור לילה").
• "מהדורת 19:00" (2011–2019) – מהדורה מוקדמת של כותרות המהדורה המרכזית בהגשת אלי ראכלין.
• "המטה המרכזי" (2013–2019) – תוכנית אקטואליה פוליטית בהגשת איילה חסון.
• "הכל כלול" (2013–2019) – תוכנית צרכנות בהגשת סיוון כהן.
• "16:30" (2017–2019) – מגזין יומי בנושאי היום בהגשת אלי ראכלין.
• "לבחור נכון" (2017–2019) – תוכנית אורח חיים בריא בהנחיית מיכל צפיר.
• "עושות שרירים" (2018–2019) – תוכנית ספורט ועיצוב בהנחיית ענת הראל ושר סנדה.
• "אורלי וחי" (2018–2019) – תוכנית העוסקת בבעלי חיים בהנחיית אורלי וילנאי.
• "לונדון את קירשנבאום" (2002–2019) – בהגשת ירון לונדון. שותפו בעבר להגשה היה מוטי קירשנבאום, אשר נפטר ב-2015. שם התוכנית נשמר על מנת להנציח את זכרו.
• "חמש עם רפי רשף" (2005–2019) – בהגשת רפי רשף. נקראה גם "חמש בערב". עברה לקשת 12 ב-16 בינואר 2019 ובעקבות כך ירדה ב-14 בינואר 2019.
• "אורלי וגיא" (2011–2019) – תוכנית העוסקת בענייני היום, חברה ובנושאים המשפחתיים והזוגיים בהגשת אורלי וילנאי וגיא מרוז.
• "בוקר אור" (2016–2019) – תוכנית הבוקר בהגשת מגישים מתחלפים.
• "בין החדשות" (2002) – תוכנית אקטואליה יומית בהגשת בן כספית, עמנואל רוזן ויעל דן לסירוגין.
• "השבוע בעולם" (2002) – מהדורת חדשות המסכמת את אירועי השבוע בישראל ומחוצה לה בהגשתו של ניצן הורביץ.
• "האולפן המרכזי בשישי"–מהדורת חדשות בימי שישי בהגשת גלעד עדין.
• "מועצת החכמים" (2006–2010) – בהגשת דן מרגלית.
• "חמש וחצי" (2006–2011) (עבר מערוץ הילדים ב-2006 והופקה על ידי חדשות 10 עד 2011) – תוכנית חדשות ואקטואליה העוסקת באירועי השבוע שחלף, בהגשת גיא זהר.
• "השבוע" (2010–2012) – תוכנית המגזין של חדשות 10 ליום שישי, בתחילתה הוגשה על ידי מיקי רוזנטל, בדצמבר 2010 החל גיא זהר להגיש את התוכנית וב-2012 הוגשה על ידי נסלי ברדה.
• "שישי בבוקר" (2011–2016) – תוכנית הבוקר של ימי שישי של הערוץ. מחליפה את אורלי וגיא בימי שישי. אין לה מגישים קבועים.
• "לילה כלכלי" (2009–2017) – תוכנית כלכלה בהגשת גדי סוקניק, בין השנים 2009–2013 הייתה התוכנית בהגשת שרון גל ועם התפטרותו בשנת 2013 המגיש הזמני של התוכנית היה דב גיל-הר.
• "ברקוד" (2015) – תוכנית צרכנית-כלכלית בהגשת נגה ניר נאמן.
• "דני רופ עד 10" (2016–2017) – תוכנית הבוקר מהשעה 09:00 עד 10:00, בהגשת דני רופ.
• "אור ומיה" (2016–2017) – תוכנית הבוקר שהחליפה פעמיים בשבוע את אורלי וגיא בהגשת אור הלר ומיה זיו וולף.
• "חדר מצב" (2017) – תוכנית חדשות ואקטואליה ששודרה לפני מהדורת החדשות המרכזית.
• "אוטוטו שבת" (2018) – תוכנית המסכמת את חדשות היום והשבוע, בהנחיית אלמוג בוקר.
• "עובר ושב" (2017–2018) – תוכנית הבוקר הכלכלית של ערוץ עשר, הסוקרת את כותרות היום בהגשת סיון קלינגבייל וסמי פרץ.

• "המקור" (2009–2019) בהגשת רביב דרוקר וברוך קרא. בעבר הגישו את התוכנית עופר שלח ומיקי רוזנטל.
• "פנים אמיתיות" (2011–2019) – תוכנית תחקירים עם אמנון לוי.
• "עושות חשבון" (2015–2019) – תוכנית תחקירים בהנחיית העיתונאיות טליה פלד קינן וסיון קלינגבייל.
• "כלבוטק" (2013–2014) (עברה מערוץ 2, רשת) – תוכנית תחקירים בהגשת רפי גינת.
• "שומר מסך" (2005–2010) (עברה מערוץ 2, טלעד) – בהגשת אמנון לוי.

• בית. פזמון (2018–2019) – בית. פזמון היא סדרת דוקומנטרית המספרת את תולדות הארץ כפי שהם משתקפים דרך המוזיקה הישראלית. שודרה במקור בערוץ yes דוקו.
• "אללה אסלאם" (2012) – תוכנית דוקומנטרית על האסלאם הקיצוני באירופה עם צבי יחזקאלי.
• "בזהות בדויה" (2017) – סדרה תיעודית על המנגנון הסודי ושיטת הארגון של האחים המוסלמים בסוריה, טורקיה, אירופה וארצות הברית.
• "אמהות" (2017) – תוכנית דוקמנטרית הבוחנת את נושא האימהות מכיוון חדש ומנסה להגדיר מיהי אמא עם מירי נבו.
• הקברניטים (2018) – סדרה תיעודית של רביב דרוקר, על החלטות הגורליות שעשו מנהיגי ישראל.

• "גב האומה" (עברה מרשת) (2015–2019) – תוכנית סאטירה בהנחיית ליאור שליין, בהשתתפות אורנה בנאי, עינב גלילי ואורחים מתחלפים, התוכנית שודרה במשך 8 עונות בערוץ 2 אצל רשת בשם "מצב האומה".
• "שי בשידור" (2014–2019) – תוכנית בידור ואירוח עם שי שטרן.
• "מה נסגר?" (2011–2018) (עברה לערוץ כאן 11) – תוכנית סאטירית שבה מוצגים קטעים ששודרו בטלוויזיה עם פרשנות של רועי בר נתן
• "ערב טוב עם גיא פינס" (2010–2017) (עברה מ-HOT3‏, ובהמשך עברה לערוץ קשת 12) – חדשות מעולם הבידור בהגשת גיא פינס.
• "כל לילה עם אסף הראל" (2004–2005) – בהגשת אסף הראל.
• "הלילה עם ליאור שליין" (2006–2009) – בהגשת ליאור שליין.
• "גם להם מגיע" (2008) – תוכנית בידור קומית בהנחיית ליאור אשכנזי.
• "מקום לדאגה" (2008–2009) – תוכנית מערכונים אבסורדית עם דביר בנדק.
• "שורדות בבית" (2008–2010) – תוכנית אירוח בהגשת נעמה קסרי וליה גיל.
• "של מי השורה הזאת?" (2006–2007) – תוכנית הומור ובידור בהנחיית עידן אלתרמן.
• "נבחרת ישראל בטלוויזיה" (2011) – תוכנית בידור ומערכונים בהגשת ירון ברובינסקי.
• "לילה טוב עם אסף הראל" (2016–2017) – תוכנית לייט-נייט קומית בהגשת אסף הראל.
• "בובה של מדינה" (2013) – תוכנית בידור עם שחקנים ובובות עם אלי יצפאן ושלישיית מה קשור, תוכנית המשך לבובה של לילה.
• "עשר" (2012–2015) – תוכנית נלוות ל"גיא פינס" המציגה את עשרת אירועי הבידור המובילים שהיו במהלך השבוע, בהגשת לירון ויצמן
• "שעת הדרקון" (2012–2015) – תוכנית נלוות ל"גיא פינס" בנושא אופנה, בהגשת דורין אטיאס.
• "לא לפני הילדים" (2007–2009) – עם עידן אלתרמן, יעל לבנטל, יעל שרוני, ורד פלדמן, יוסי מרשק ועוד.
• "הרדאר" (2017–2018) – תוכנית חדשות בידור בהנחיית אריאל מרגלית וסיון קליין.
• "הכל עשר עם דודו טופז" (2006–2007) – בהגשת דודו טופז.
• "אמבוש" (2013) – תוכנית מתיחות בהנחיית עפר שכטר.
• "הכל אבוד" (2016–2015) – תוכנית בידור ואירוח בהנחיית טל פרידמן, בהשתתפות דב נבון ואורחים מתחלפים.
• "המופע המרכזי" – תוכנית קומדיה הומוריסטית בהשתתפות רותם אבוהב, מיקי גבע ורבים אחרים.

• "אינטימי" (2015–2019) – תוכנית ראיונות בהגשת רפי רשף.

• "בייבי בום" (2014–2019) – תוכנית מציאות תיעודית שתיארה זוגות ברגע לידת ילדיהם. מבוסס על פורמט בריטי.
• "זוג מנצח VIP" ‏(2014–2019) – תוכנית מציאות בהנחיית איתי תורג'מן ובהשתתפותם של זוגות ידוענים.
• "החיפוש" (2017) – תוכנית מציאות תיעודית בהגשת ענת גורן, המחפשת את האנשים שמישהו רוצה להגיד להם תודה או סליחה.
• "חוזרים לחיים" (2018–2019) – תוכנית מציאות על אנשים הזקוקים להשתלת איברים ובמרוץ נגד הזמן.
• "ההחלטה" (2017–2018) – תוכנית מציאות תיעודית עם מירי נבו ואלי אילדיס, המלווה אדם במהלך 48 שעות, שבסופם יקבל החלטה גורלית שתשנה את חייו.
• "המסע המופלא של אהרוני וגידי" (2011–2018) – תוכנית טיולים ואוכל עם ישראל אהרוני וגידי גוב. נמכרה לרשת 13 בעקבות המשבר הכלכלי של ערוץ עשר.
• "הכרישים" (2006–2007) – תוכנית בהנחיית גיא זהר, בה המשקיעים צופים במוצרים ומיזמים בוחרים אם להשקיע במוצר או לא. התוכנית חודשה ב-2018 בקשת 12.
• "לרדת בגדול" (2006–2011) – בתוכנית משתתפים אנשים בעלי עודף משקל אשר מעוניינים להפחית ממשקלם. בהגשת ציפי שביט.
• "קרב סכינים" (2007–2009) – תחרות בישול בהנחיית עודד מנשה ובהשתתפות השף סטפן הצרפתי והשף אלברטו האיטלקי. בעונותיה השלישית והרביעית, פורמט התוכנית השתנה, וכך גם שמה לקרב סכינים: המשימה ואליפות המסעדות של ישראל, בהתאמה.
• "עד סוף העולם" (2014) – זוגות גרושים שמתחרים יחד כדי לזכות בכסף עבורם ילדיהם המשותפים. בהנחיית אביב אלוש.
• "מעושרות" (2011–2014) – תיעוד אירועים בחייהן של שש נשים מהאלפיון העליון.
• "היפה והחנון" (2008–2014) – 11 זוגות של יפה וחנון מתחרים זה בזה בשלל משימות, במהלך התוכנית מנסים בני הזוג לשפר זה את יכולותיו של זה בתחומים החלשים שלהם; בהגשת פיני טבגר (בעונות 1–3), מיכאל הנגבי (עונה רביעית)
• הרווק (2009, 2013) – קבוצה של נשים רווקות מתחרות על לבו של גבר רווק אחד; בהגשת גיא אריאלי (עונה ראשונה) ואילנית לוי (עונה שנייה)
• "הכפר" (2013) – תוכנית בה מתמודדות חמש משפחות על הישרדות בכפר בתנאי ראשית ימיה של מדינת ישראל. רק משפחה אחת תזכה במיליון ש"ח. בהנחיית בוקי נאה.
• "אהבה על האש" (2014) – תוכנית מציאות שמפגישה בין עולם האוכל לעולם הדייטים. בהנחייתם של עודד מנשה ועדן הראל.
• "הישרדות" (2007–2012) – קבוצת אנשים נשלחת לאתר קשה למחיה, כגון אי בודד, ונדרשת לחיות שם תקופת זמן, להתמודד במשימות שונות ועל-פי תוצאות המשימות לקבל תגמולים ולקבוע מי ממשיך במשחק ומי מודח. בהגשת גיא זו-ארץ. הפקת התוכנית הופסקה לאחר שזכיינית ערוץ 2, רשת, רכשה את זכויות השידור והתוכנית עברה אליה.
• "גיבורים" (2016) – סדרת דוקו העוקבת על חייהם של כוחות ההצלה והביטחון.
• "הדוגמניות" (2005–2008) – בהגשת גלית גוטמן.
• "מסע עולמי" (עברה מזכיינית ערוץ 2 טלעד בשנת 2006) – תוכנית טיולים ברחבי העולם בהגשת איל פלד.
• "וייפאאוט" (2011) – מסלול מכשולים באווירה קומית בהגשת טל ברמן ואביעד קיסוס
• "הדור הבא 24/7" (2011) – תוכנית בה איתן אורבך ושלושה מחבריו הרווקים, סגורים בבית הדור הבא, יחד עם 15 בחורות רווקות שמתחרות על לבו ועל פרס של מיליון ש"ח. בהגשת טל ברמן ואביעד קיסוס
• "משחק החתונה" (2012) – חתן וכלה ביום חתונתם מתנסים במשימות שונות, חלקן מוזרות ומצחיקות, בניסיון להשיב לעצמם את ההוצאות על ארגון יום נישואיהם–כל משימה שיצליחו לעמוד בה תזכה אותם בהחזר על חלק מהסכום; בהנחיית טל ברמן ואביעד קיסוס
• "טריני וסוזנה" (2011–2015) – תוכנית מייקאובר שבכל פרק מספר אנשים באקראי עוברים מהפך בלבוש
• "אקסטרים מייקאובר" (2013–2015) – תוכנית שיפוץ ובניית בתים של אנשים מיוחדים בהנחיית עמוס תמם.
• "המתנחל" (2013-2015) – תוכנית מציאות תיעודית בה חנוך דאום משמש כקואצ'ר בביתם של ידוענים במטרה לשפר את חייהם. הוא "מתנחל" בביתם למשך 48 שעות, על מנת לקדם את חייהם המדשדשים.

• "לעוף על המיליון" (2011–2019) – שעשועון טלוויזיה מקורי בהנחיית ירון ברובינסקי.
• "תראו מי שואל" (2015–2019) – שעשועון מבית היוצר של יגאל שילון בהנחיית מולי שולמן.
• "קופה משותפת" (2018–2019) – שעשועון חדש בהנחיית עינב גלילי.
• "5 טבעות זהב" (2018–2019) – שעשועון חדש מבית היוצר של ג'ון דה מול בהנחיית ירון ברובינסקי.
• "מצלצלים" (2007–2008) – שעשועון לילי ששודר ממזרח אירופה בהנחיית מגישה ישראלית ובו הצופים מתקשרים ומנסים לענות על החידות שעל המסך.
• "ראש בקיר" (2008) – שעשועון בהגשת שי גולדשטיין ודרור רפאל.
• "Moon Time"‏ (2013–2014) – שעשועון לילי שמשודר ממזרח אירופה בהנחיית מגישה ישראלית ובו הצופים מתקשרים ומנסים לענות על החידות שעל המסך.
• "מישהו בבית?" (2009–2010) – דרור רפאל מגיע לבתים אקראיים ושואל את הדיירים שאלות הקשורות לסביבה בה הם גרים.

• "החברים של נאור" (2006–2011, 2016–2019) – הקומדיה המצליחה בהשתתפות נאור ציון, בני אבני ומלי לוי.
• "חברות" (2013–2019) – סדרה קומית בכיכובה של ליטל שוורץ.
• "לה פמיליה" (2015–2019) – סדרה קומית בכיכובם של רותם אבוהב, מריאנו אידלמן ונורמן עיסא.
• "מסובך" (2016–2019) – סדרת דרמה, גבר בן 40, גרוש + שלוש בנות, מתאהב בצעירה אך לא יכול לנהל איתה מערכת יחסים סדירה במקביל לבלגן בחייו.
• "נפלת חזק" (2016–2019) – סדרה קומית בכיכובו של מיקי גבע.
• "שאטו עין כרם" (2017–2019) – סדרת דרמה-קומית שיצרו חנן סביון וגיא עמיר.
• "ויקי ואני" (2017–2019) – סדרה קומית חדשה בכיכובה של מגי אזרזר.
• "הרוסים" (2016–2017) – סדרה קומית בכיכובם של לב ברודינסקי ואדם רבינוביץ'.
• "אהבה זה כואב" (2004) – דרמה קומית בכיכובם של דנה מודן ואסי כהן.
• "פיק אפ" (2005) – עם בר רפאלי, ששי קשת ואוולין הגואל.
• "חמישה גברים וחתונה" (2007) – דרמה קומית עם מיקי גבע, סמי הורי, נירו לוי, לירון וייסמן, ארז בן הרוש, יחזקאל לזרוב, דאנה איבגי והילה וידור.
• "המקום" (2007–2008) – בהשתתפותם של אלי אלטוניו, רננה רז ויונתן סגל.
• "מתי נתנשק" (2008) – בהשתתפותם של עדי עזרוני, ליאור אשכנזי ויעל שרוני.
• "לאהוב את אנה" (2008–2009) – בהשתתפותם של יאנה גור, משה איבגי ועפר שכטר.
• "האמת העירומה" (2008–2009) – דרמת מתח בהשתתפותם של נתי רביץ וליאור אשכנזי.
• "מגדלים באוויר" (2009) – דרמה משפחתית עם טלי שרון ואלון אולארצ'יק.
• "נשות הטייסים" (2009–2010) – עם גלית גוטמן והנרי דוד.
• "מתלהבת" (2010) – מיני סדרה קומית בכיכובה של מיה דגן.
• "כאן גרים בכיף" (2010–2012) – סיטקום משפחתי בהשתתפות נתי קלוגר, גיא לואל, דניאל מורשת, מעיין אלוני וטוני ברמן.
• "2.3 בשבוע" (2011) – דרמה בסגנון דוקומנטרי בהשתתפות נועה תשבי ואורי פפר.
• "אלנבי" (2012) – סדרת דרמה על תעשיית הזנות במועדוני החשפנות עם מורן אטיאס ואביב אלוש.
• "פרופיל 64" (2013) – סדרה קומית המבוססת על מה שקורה ביחידה צבאית בכיכובם של דנה פרידר, מיכאל מושונוב ועוד
• "מלבי אקספרס" (2013) – סדרה קומית בכיכובם של מיקי גבע, עדי הימלבלוי, קותי סבג המבוססת על ספר באותו השם שכתב מיקי גבע.
• ישראל (2013) – סדרה קומית בכיכובו של הבדרן ישראל קטורזה.
• "אחת אפס אפס" (2011–2015) – דרמת אקשן משטרתית בהשתתפות עמוס תמם ואפרת דור
• "בנות הזהב" (2011–2016) – סיטקום המבוססת על הסדרה האמריקאית בכיכובן של רבקה מיכאלי, חנה לסלאו, מיקי קם ותיקי דיין.
• "חשודה" (2015) – סדרת מתח בכיכובה של מלי לוי.
• "אשתו של גיורא" (2015) – סדרת דרמת קומית אשר עוסקת בשחקנית ממורמרת הנשואה לשרברב מיליונר בכיכובם של ליאת אקטע ואורי הוכמן.
• "להתבגר" (2015) – סדרת נוער העוסקת בקבוצת נערים המשתתפים בריאלטי, בכיכובם של ריקי בליך ומולי שולמן.
• "בני ערובה" (2013–2015) – סדרת מתח בכיכובה של איילת זורר, זוכת פרס האקדמיה לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסדרה.

• קופה ראשית (2018) – סדרה קומית על חייהם של עובדי לקוחות סופרמרקט.

• "יורו 2016" – משחקים מטורניר אליפות הכדורגל האירופאי.

• "החוליה החלשה" (2002–2004) – בהגשת פנינה דבורין ולאחר מכן חנה לסלאו.
• "רמי ורד" (2002–2003) – בהגשת רמי ורד.
• "אודטה" (2003–2007) – בהגשת אודטה שוורץ.
• "המראה" (2006–2007) – בהגשת אורנה דץ.
• "בלתי נתפס" (2006–2008) – עם נמרוד הראל. עלה לשידור בעונה נוספת בתור "המופע הבלתי נתפס".
• "נקמת המחוננים" (2008) – בהגשת אלי אילדיס.
• "שינויים בלוח השידורים" (2008–2009) – בהנחיית ערן זרחוביץ' ושרון טייכר.
• "העוקץ" (2008–2009) – עם נמרוד הראל.
• "הבלוק" (2009) – בהגשת חיים אתגר.
• "אהרוני" (2009–2011) – תוכנית בישול יומית בהגשת השף ישראל אהרוני. בכל יום התוכנית עוסק בנושא אחר. התוכנית משודרת בשידורים חוזרים בערוץ 12.
• "משחק מקדים" (2004–2005) – תוכנית שידוכים עם גלית גוטמן.
• "הרשות נתונה" (2005–2007) – תוכנית דת בהנחיית עליזה לביא ששודה בימי שישי אחר הצהריים^[68].

• ערוץ עשר, ברשת החברתית פייסבוק
• ערוץ עשר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ערוץ עשר, ברשת החברתית אינסטגרם
• ערוץ עשר, באתר פליקר
• אתר האינטרנט של ערוץ עשר, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
• אתר האינטרנט הרשמי של אתר חדשות 13

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-09-09, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

ערכים מוקלטים נוספים

• לוח השידורים של ערוץ 10, באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
• ערוץ 10, באתר ynet, 24 בינואר 2002 – אוסף כתבות לקראת תחילת שידורי ערוץ 10
• מתן שירם, ‏ערוץ 10: יום הולדת לא כל-כך שמח, באתר גלובס, 28 בינואר 2009
• גילי איזיקוביץ', עכבר העיר אונליין, ראודור בנזימן: ממש לא 10, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
• נתי טוקר, ערוץ 10 מציג את הריאליטי המותח ביותר - הישרדות עצמית, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2011
• יוני בינרט, שתזכו לשנה הבאה: ערוץ 10 חוגג עשור לקיומו, באתר Xnet‏, 25 בינואר 2012
• סיקור מיוחד: המשבר בערוץ 10, באתר וואלה, 9 בנובמבר 2011
• אמיר טייג, נתי טוקר, ערוץ 10 מרוויח כבר חמישה חודשים. איך הוא עושה את זה?, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2015

ישראל שידורי טלוויזיה בישראל
שידור ציבורי	גופים מפקחים ומשדרים תאגיד השידור הישראלי • המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין • בעבר: רשות השידור • משרד החינוך ערוצי שידור כאן 11 (כאן חדשות) • כאן חינוכית • מַכַּאן 33 • ערוץ כנסת בעבר: ערוץ 1 • חינוכית 23 • ערוץ 33
טלוויזיה מסחרית	גופים מפקחים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו גופים מפיצים עידן+ ערוצי שידור קשת 12 (חדשות 12) • רשת 13 (חדשות 13) • עכשיו 14 (חדשות 14) • ערוץ 9 • ערוץ 24 • הלא TV בעבר: ערוץ 2 (זכייניות: קשת • רשת • טלעד) • ערוץ עשר
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV	גופים מפקחים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ערוצי שידור ערוצי HOT • ערוצי yes • ערוץ הספורט • i24NEWS • צ'רלטון • ערוץ ONE