Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה.
לעיתים החידה היא בתבנית קבועה (תשבץ, למשל), ולעיתים היא בלתי שגרתית ודורשת פתרון בלתי שגרתי. לא תמיד הגבול בין חידה לבעיה חד וברור. חידה נראית לעיתים בלתי שגרתית רק עקב ניסוחה המיוחד או משום שהיא מתבססת על ידע שחסר לנשאל. החידה "בקבוק בלי פקק עולה 20 אגורות יותר מהפקק, ושניהם יחד (הבקבוק והפקק) עולים 22 אגורות - מה מחיר הבקבוק?" היא בעיה אלגברית קלה בשני נעלמים, וחידה מאתגרת עבור ילדים.
ניתן לחלק חידות לקטגוריות, כגון:
לעיתים מתאפיינת החידה בפתרון שמנוגד לאינטואיציה. דוגמה:
העיסוק בחידות החל לפני אלפי שנים. דוגמה אחת לחידה עתיקת יומין שזוכה לפופולריות עד ימינו אלה היא הטנגרם. חידות מופיעות גם במיתוסים עתיקים. אחת המפורסמות שבהן היא החידה שהציג הספינקס לאדיפוס: "מי הולך בבוקר על ארבע רגליים, בצהריים על שתיים ובערב על שלוש?" פתרונו של אדיפוס: האדם, שבשחר ימיו זוחל על ארבע, בשיא אונו הולך על שתיים, ובערוב ימיו נעזר במקל הליכה.
בתנ"ך מופיעה מלכת שבא, שבאה לנסות את שלמה המלך בחידות. התנ"ך אינו מספר לנו את חידותיה, אך המדרשים משלימים את החסר.
שמשון חד לבחורים המרעים חידה: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים, י"ד יד). התשובה לחידה היא האריה אותו המית שמשון ואחר רדה מגוויתו דבש לאחר שעדת דבורים הקימה בה את כוורתה. זו אינה חידה שגרתית, משום שעסקה בפרט ביוגרפי של שמשון, שלנשאלים לא הייתה ידיעה עליו, ולכן פתרו את החידה באמצעות הפעלת לחץ על אשתו של שמשון, שתיאר זאת: ”לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי, לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי”.
סוגת החידות הייתה אהודה במיוחד בספרות איסלנדית וכן ספרות אנגלית עתיקה בימי-הביניים.[1] מידע רב שאנו יודעים על המיתולוגיה הנורדית נובעת מסיפורי חידות בנורדית עתיקה.[2]
חידות מתפרסמות, בין השאר, במוספי סוף השבוע של יומונים. לדוגמה: מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" שמשתתפיו מפרסמים את חידותיהם שם במשך עשרות שנים:
בשנות השישים והשבעים היה פופולרי בישראל החידון, שהוא מופע בפני קהל או תוכנית רדיו, שבו מוצגות חידות לשומעים, הנדרשים להפגין את שנינותם וזריזות מחשבתם. שדרן הרדיו שמואל רוזן הוביל תחום זה, והמשיך בכך עד מותו, בסוף מרץ 2015. תקופה מסוימת פעל בתחום במקביל שבח וייס, מי שלימים היה ליושב ראש הכנסת. גם דן חמיצר התפרסם בחידות המורכבות שלו ששודרו בתוכנית "הכל דיבורים" עם רזי ברקאי. ישנן גם תוכניות טלוויזיה העוסקות בחידונים. אחת מתוכניות החידונים הפופולריים של סוף שנות ה-50 זה חידון התנ"ך שמשודר מדי יום עצמאות עד היום. בשנות השבעים הייתה תוכנית "123 בול" בה היו מתחרים צוותים של שלושה ילדים בנושאי ספורט, ידיעת הארץ ומתמטיקה. בזמנה הייתה פופולרית התוכנית "אלגרו", שהייתה חידון מוזיקלי, שהנחה אותה יצחק שמעוני, שגם הנחה מאוחר יותר את חידון הידע "מקבילית המוחות". בשנים האחרונות זכה ז'אנר החידונים בטלוויזיה בישראל לפופולריות עם תוכניות כמו "מלך הטריוויה", "מי רוצה להיות מיליונר", "הכספת", "החוליה החלשה", "1 נגד 100".
ידועים בעיקר ספרי החידות של שלמה אבס ובנו מיכאל אבס, בין הידועים שבהם:
משחקי חידות, דף שער בספרייה הלאומית
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
