Knowledge Base Wiki

ערך זה עוסק בבירת אלג'יריה. אם התכוונתם ללהקה ישראלית, ראו אלג'יר (להקה).

אלג'יר
الجزائر, Lezzayer, Alger

סמל אלג'יר דגל אלג'יר
פוטומונטז' של העיר
מדינה	אלג'יריה אלג'יריה
מחוז	מחוז אלג'יר
ראש העיר	מוחמד קביר אדדו
שפה רשמית	ערבית, שפות ברבריות
תאריך ייסוד	איקוסים: 1200 לפנה"ס איקוסיום: 146 לפנה"ס אלג'יר: 944
שטח	223 קמ"ר
גובה	10 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,364,230 (14 באפריל 2008)
‑ במטרופולין	6,253,265 (2008)
קואורדינטות	36°42′00″N 3°13′00″E / 36.7°N 3.21666666666667°E / 36.7; 3.21666666666667
אזור זמן	UTC +1
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת אלג'יריה מוגדלת)   קונסטנטין אוראן תלמסאן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תוניסיה לוב ניז'ר מאלי מאוריטניה הים התיכון אלג'יר (למפת אלג'יריה רגילה)   קונסטנטין אוראן תלמסאן אל-ואד תמנראסת טינדוף מרוקו ספרד תונ. לוב ניז'ר מאלי מאור. הים התיכון אלג'יר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה. העיר ממוקמת על חופו הדרומי של הים התיכון. בשנת 2011, ההערכה היא כי בעיר מתגוררים 3,915,811 תושבים^[1] ובאזור המטרופוליטני התגוררו 7,896,000 תושבים.

אלג'יר נוסדה על ידי הפיניקים עוד בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, אז כמוצב לצורכי מסחר, תחת השם "אי כוסים". לאחר המלחמות הפוניות, בשנת 146 לפנה"ס המוצב נפל בידי הקיסרות הרומית. תחת השם "איקוסיום" נוסדה על בסיס המבצר עיר, שהשתייכה לקיסרות.

בשנת 429 נכבשה על ידי הונדלים תחת פיקודו של גייסריק. משנת 533 נשלטה על ידי האימפריה הביזנטית עד אשר ב-681 הוחרבה ונהרסה כליל על ידי כוחות ערבים חמושים. בשנת 944 העיר הוקמה מחדש על ידי בוולגין איבן זירי - זוהי אלג'יר אשר קיימת עד היום. ב-1159 אלג'יר נכבשה על ידי שושלת אלמוואחידון ובמאה ה-13 עברה לשליטת הסולטאנת של תלמסאן.

החל מהמאה ה-17, עת השתחררה אלג'יריה מהשלטון העות'מאני, הפכה העיר לביתם של שודדי ים ברברים, אשר פשטו על ציי הסחר של מדינות אירופה. מטרת השוד הייתה בין היתר ציד מלחים לשם שיעבודם כעבדים בשוקי העבדים של מדינות ערב והאימפריה העו'תמאנית. האירופאים ניסו רבות לשים קץ לשלטון הפיראטי באלג'יר, אך לשווא. באוקטובר 1541 ניסה הקיסר קרל החמישי, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה ומלך ספרד, לכבוש את העיר, אולם נכשל בשל סופה שהטביעה את ספינותיו. כך כשלו גם ניסיונות הכיבוש של הדנים ב-1770 והספרדים ב-1775.

ב-1816 הפגיז צי אוניות בריטי-הולנדי את העיר. הצי אמנם לא הצליח לכבוש אותה, אך אילץ את הכוחות החמושים המקומיים לשחרר את העבדים הנוצרים. לבסוף, ב-1830 נכבשה אלג'יר על ידי הצרפתים (אנ') ששמה קץ לשוד הימי ולציד העבדים. תחת שלטונם העיר התפתחה במהירות ועל פי ההערכות לקראת סוף המאה ה-19 כבר נספרו בה כמאה אלף תושבים.

עד למלחמת העולם השנייה הייתה אלג'יריה (ובתוכה אלג'יר) לקולוניה צרפתית. במהלך המלחמה הפכה אלג'יר לחלק מצרפת של וישי, אשר בראשותו של אנרי פיליפ פטן, שיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית. ב-7 בנובמבר 1942, במסגרת מבצע לפיד פלשו לאלג'יר כוחות של צבא ארצות הברית, בריטניה ולוחמים צרפתים מהרזיסטנס. לאחר מכן, עד סוף מלחמת העולם השנייה, שימשה אלג'יר כאחד המרכזים החשובים ביותר בצפון אפריקה.

בתום המלחמה חזרה אלג'יריה להיות קולוניה צרפתית. ב-5 ביולי 1962 לאחר מאבקים אלימים רבים, בהם, על פי ההערכות, נהרגו כמיליון וחצי אלג'יראים, אלג'יריה זכתה בעצמאותה מצרפת, ואלג'יר הפכה לבירת המדינה החדשה. העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2007.

ערך מורחב – הקסבה באלג'יר

אלג'יר מחולקת לשני חלקים:

• העיר הישנה (או "אלג'יר עילית") - העיר הישנה נקראת גם "קסבה", ביטוי שהתייחד בתחילה למצודה שהוקמה בעיר במאה ה-16 בעת השלטון העות'מאני. הרחובות הצרים והתלולים של אלג'יר עילית, או הקסבה, משתרעים על רצועה צרה בין המצודה לבין חוף הים, והפרש הגבהים בה מגיע ל-118 מטר. הרחובות בחלקה העילי של הקסבה כה תלולים שרובם עשויים מגרמי מדרגות. בתי הקסבה ערוכים סביב חצרות פנימיות רבועות שבמרכזן ניצבת בדרך כלל מזרקה או באר, ודירות המגורים ערוכות סביבן. חלק מבתי הקסבה נמצאים בסכנת התמוטטות, דבר שאף קרה מדי פעם, ובשל הבנייה הצפופה והעובדה שהבתים מחוברים זה לזה, הציבה התמוטטותו של בנין גם את הבתים הסמוכים לו בסכנה. מאז שנות השבעים של המאה ה-20 מתבצעים מחקרים ועבודות שימור בקסבה, ובשנת 1992 היא הוכרה כאתר מורשת עולמית.
• העיר החדשה (או "אלג'יר תחתית") - חלק חדש של אלג'יר, אותו בנו הצרפתים, ושם מיקמו את מוסדות השלטון הקולוניאליים. רחובות העיר החדשה רחבים וארוכים. חלק זה של העיר נחשב ליוקרתי יותר.

• "סאחת אל-שֻהדאא" - כיכר השהידים (ساحة الشهداء)
• מוזיאון בארדו
• הבזיליקה נוטרה דם ד'אפריק
• המסגד הגדול - "אל־ג'אמע אל־כביר" - (الجامع الكبير) - המסגד העתיק ביותר באלג'יר, נבנה בשנת 1018. המינרט של המסגד נבנה בשנת 1324 בידי הסולטאן טלמכן.
• המסגד החדש - "אל־ג'אמע אל־ג'דיד" - (الجامع الجديد), נבנה במאה ה-17.
• מסגד קטשואה "ג'אמע כּתשאוה" (جامع كتشاوة)
• לאלג'יר שני נמלים - הנמל העתיק (הצפוני מבין השניים) והנמל החדש (הדרומי) שנבנה במפרץ אגחה.

• ירדן עמאן, ירדן
• הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין
• גרמניה ברלין, גרמניה
• תוניסיה תוניס, תוניסיה
• קוריאה הצפונית פיונגיאנג, קוריאה הצפונית
• קנדה מונטריאול, קנדה
• הממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת
• רוסיה מוסקבה, רוסיה
• לבנון צור, לבנון
• איטליה רומא, איטליה
• הולנד אמסטרדם, הולנד
• ברזיל סאו פאולו, ברזיל
• הרפובליקה העממית של סין שנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
• לוב טריפולי, לוב
• סינגפור סינגפור, סינגפור
• אינדונזיה סורקראטה, אינדונזיה

לאלג'יר יש הסכמי ידידות עם:

• צרפת פריז, צרפת
• פורטוגל ליסבון, פורטוגל

• הפגזת אלג'יר (1816)

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

• יאיר שלג, המחתרת היהודית הנשכחת, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
• האתר הרשמי של אלג'יר, בירת התרבות הערבית לשנת 2007
• מפות אלג'יר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
• אלג'יר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלג'יר (אלג'יריה), דף שער בספרייה הלאומית

בירות מדינות אפריקה
מדינות ריבוניות	אוגנדה: קמפלה • אלג'יריה: אלג'יר • אנגולה: לואנדה • אסוואטיני: מבבנה, לובמבה • אריתריאה: אסמרה • אתיופיה: אדיס אבבה • בורונדי: גיטגה • בורקינה פאסו: ואגאדוגו • בוטסואנה: גאבורון • בנין: פורטו נובו • גבון: ליברוויל • גאנה: אקרה • ג'יבוטי: ג'יבוטי • גינאה: קונאקרי • גינאה ביסאו: ביסאו • גינאה המשוונית: מלאבו • גמביה: בנג'ול • דרום אפריקה: קייפטאון, פרטוריה, בלומפונטיין • דרום סודאן: ג'ובה • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: קינשאסה • הרפובליקה המרכז אפריקאית: בנגי • הרפובליקה של קונגו: ברזוויל • זימבבואה: הארארה • זמביה: לוסקה • חוף השנהב: יאמוסוקרו, אביג'אן • טוגו: לומה • טנזניה: דודומה, דאר א-סלאם • כף ורדה: פראיה • לוב: טריפולי • ליבריה: מונרוביה • לסוטו: מסרו • מאוריטניה: נואקשוט • מאוריציוס: פור לואי • מאלי: במקו • מדגסקר: אנטננריבו • מוזמביק: מפוטו • מלאווי: לילונגווה • מצרים: קהיר • מרוקו: רבאט • ניז'ר: ניאמיי • ניגריה: אבוג'ה • נמיביה: וינדהוק • סאו טומה ופרינסיפה: סאו טומה • סודאן: ח'רטום • סומליה: מוגדישו • סיישל: ויקטוריה • סיירה לאון: פריטאון • סנגל: דקר • צ'אד: נג'מנה • קומורו: מורוני • קמרון: יאונדה • קניה: ניירובי • רואנדה: קיגאלי • תוניסיה: תוניס
שטחי חסות	הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי: דייגו גרסיה • מיוט: מאמודזו • סהרה המערבית: לעיון • סנט הלנה: ג'יימסטאון • ראוניון: סן-דני

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ') פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת