Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
סוכנות אם | הרשות השופטת |
חוק | חוק בתי המשפט |
שר | שר המשפטים, יריב לוין |
מנהל | צחי עוזיאל |
הנהלת בתי המשפט היא רשות ציבורית, המופקדת על הניהול והארגון המנהליים של עבודת בתי המשפט בישראל. תחום פעולתה מתייחס לבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ובתי הדין לעבודה.
בראש ההנהלה עומד מנהל בתי המשפט. החל מינואר 2024 מכהן בתפקיד השופט צחי עוזיאל.
הנהלת בתי המשפט מהווה גוף עצמאי בחלקו, באופן הנותן ביטוי לעיקרון של עצמאות הרשות השופטת ואי תלותה ברשות המבצעת. היא איננה כפופה למשרד המשפטים. עם זאת, על פי החוק קובע שר המשפטים את סדרי המנהל של בתי המשפט, ומנהל בתי המשפט אחראי בפניו על ביצועם של סדרים אלו.[1]
בעבר הביע נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק את דעתו כי על הרשות השופטת להיות עצמאית לחלוטין, באופן שינותק הקשר בינה לבין שר המשפטים,[2] אך רעיון זה לא מומש עד כה.
תפקידי הנהלת בתי המשפט כוללים את הנושאים הבאים:
הנהלת בתי המשפט מפעילה את סמכויותיה בסיוע מזכירויות בתי המשפט השונים, שבראש כל אחת מהן עומד מזכיר ראשי.
הנהלת בתי המשפט פעלה בין היתר להקים את היכלות המשפט בבאר שבע, בנצרת, בחיפה ועוד, וכן יזמה את פיתוח מערכת המחשוב "נט המשפט" והטמעתה בכל בתי המשפט.[3]
הנהלת בתי המשפט מפעילה "צוות למניעת הכפשות נגד שופטים ברשת", המאתר אנשים המכפישים שופטים או מסיתים נגדם ברשתות החברתיות ופועל נגד אותם אנשים. ב-2020 נחשף בעיתון "הארץ" שהצוות פנה לכלי תקשורת בבקשה להסיר כתובת שנכלל בהן מידע בלתי מחמיא ביחס לשופטים, כגון חשדות פליליים. בעקבות זאת וואלה! NEWS ו-Nrg הסירו כתבות, וגלובס סירב לעשות זאת. הצוות פנה בבקשה דומה גם לגוגל ישראל כי תסיר מתוצאות מנוע החיפוש שלה את הכתבות. החברה סירבה. הצוות מפעיל מאגר ובו נתונים אישיים של אזרחים הכותבים ברשתות החברתיות נגד שופטים. התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה בעניין למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, וטענה בין היתר שהמאגר פעל בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. נזרי הסכים כי המאגר בעייתי ובעקבות התערבותו לא פנתה עוד הנהלת בתי המשפט להסרת פרסומים הפוגעים בשופטים.[4]
באפריל 2024 זוהתה מתקפת סייבר רחבת היקף לשרתי הנהלת בתי המשפט. קבוצת אנונימוס הודיעה כי היא עומדת מאחורי המתקפה ומסרה כי השיגה מידע בהיקף של כמעט 300GB.[5]
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
בהתאם לחוק בתי המשפט[6] מתמנה מנהל בתי המשפט לתפקידו על ידי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. הליך מינוי זה מבטא גם הוא את העיקרון של עצמאות הרשות השופטת, והוא נועד להבטיח ששר המשפטים לא יוכל לכפות על נשיא בית המשפט העליון מינוי מנהל לבתי המשפט שאיננו מקובל עליו.
קביעת זהות מנהל בתי המשפט הייתה לא פעם מקור למחלוקת ולחיכוכים בין שרי המשפטים לבין נשיאי בית המשפט העליון.
מנהל בתי המשפט יכול שלא להיות שופט, אך בפועל מתמנים כמנהלים רק שופטים מכהנים. תוארו הסמלי של מנהל בתי המשפט הוא "שופט בית משפט מחוזי", על אף שאיננו חייב להיות כזה בעבודתו היומיומית.
מנהל בתי המשפט משמש כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים.
שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|
השופט ציון אלוף | 1948 | 1952 |
השופט יהושע איזנברג | 1952 | 1968 |
השופט משה נכט | 1968 | 1985 |
השופט אריה הגר | 1985 | 1989 |
השופט מרדכי בן דרור | 1989 | 1990 |
השופט יעקב קדמי | 1990 | 1994 |
השופט יצחק רביבי | 1994 | 1998 |
השופט דן ארבל | 1998 | 2004 |
השופט בעז אוקון[7] | 2005 | 2006 |
השופט משה גל | 2006 | 2012 |
השופט מיכאל שפיצר[8] | 2012 | 2018 |
השופט יגאל מרזל[9] | 2018 | 2022 |
השופט מיכאל שפיצר | 2022 | 2024 |
השופט צחי עוזיאל[10] | 2024 | 2029 |
משמר בתי המשפט הוא גוף האבטחה הממלכתי של הרשות השופטת במדינת ישראל. המשמר הוקם בשנת 1995 כדי לאפשר את קיומם התקין של סדרי המשפט במדינה ולשמש כגוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל.
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | מערכת הביטחון הישראלית |
סוג | יחידת אבטחה ממלכתית |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1995–הווה (כ־29 שנים) |
נתוני היחידה | |
ייעוד | לאפשר את קיומם התקין של סדרי המשפט במדינה ולשמש כגוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל. |
כוח אדם | 800 |
פיקוד | |
יחידת אם | הנהלת בתי המשפט |
אנשי המשמר המונים כ-800 מאבטחים/ות, נוכחים בכל ערכאות המשפט, כולל ועדות חקירה ממלכתיות, ומאפשרים את קיומם התקין של סדרי הדין במדינת ישראל.
למשמר בתי המשפט ארבע מטרות עיקריות:
משמר בתי המשפט פועל ברוח "אמנת משמר בתי המשפט" בה הוגדר יעדו, מטרותיו וערכי הליבה לפועלו. ב-7 ביוני 2016 מעמד המשמר וסמכויות עובדיו עוגנו בחקיקה.[11]
אנשי המשמר הם לוחמים יוצאי יחידות קרביות ובוגרי קורסים פיקודיים בצה"ל.
יחידות משמר בתי המשפט פועלות במספר מחוזות הפרוסים בכל רחבי הארץ.
בית הספר לאבטחה של משמר בתי המשפט, מכשיר ומאמן את מאבטחי משמר בתי המשפט בעבודתם. מקנה למאבטחי המשמר מיומנויות אבטחה ולחימה המותאמות לאופי המציאות האזרחי בו פועלים מאבטחי משמר בתי המשפט.
בית הספר מהווה סמכות הוראה מקצועית, המקנה למאבטחי המשמר מיומנויות אבטחה ולחימה המותאמות לאופי המציאות האזרחי בו פועלים מאבטחי משמר בתי המשפט. בנוסף, מאמן בית הספר את משמר הכנסת.
פרט לאימונים ולקורסי הרענון השגורים הנערכים לאלפי חניכים בבית הספר מדי שנה, מקיים בית הספר את קורס ההכשרה הבסיסי של המועמדים למשמר בתי המשפט, 8 ימי קורס בתנאי פנימייה.
מתכונת ההדרכה של בית הספר כוללת אימוני לחימה, מטווחים טכניים, הרצאות ייעודיות, תרגילים טאקטיים במתקנים הכוללים סימולציות לתרחישים אפשריים, ועוד.