Infrastructure tools to support an effective radiation oncology learning health system

אנגרה
Ангарá

דגמי האנגרה
ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
משפחה	אנגרה
יצרן	מרכז החלל חרוניצ'ב
ארץ ייצור	רוסיה רוסיה
גרסאות	אנגרה 1.1 אנגרה 1.2 אנגרה-A3 אנגרה-A5
היסטוריית שיגורים
סטטוס	פעיל
אתרי שיגור	קוסמודרום פלסצק קוסמודרום ווסטוצ'ני
שיגורים	7 (רובם שיגורי ניסוי)
הצלחות	6
כישלונות	0
חלקיות	1
שיגור ראשון	9 ביולי 2014
שיגור אחרון	יוני 2024
יכולת
מטען ל־LEO	‏3,800–24,500 ק"ג
מטען ל־GTO	‏5,400–7,500 ק"ג
מידע נוסף גובה 42.7-64 מטרים שלבים 2–3

אַנְגָרָה (ברוסית: Ангарá) היא סדרת משגרים בעלי יכולות נשיאה של עד 38 טון. הם צפויים להיות מהמשגרים העיקריים של רוסיה ולשמש את תוכנית החלל הרוסית במקום משגרי הסויוז.

לאחר התפרקות ברית המועצות קוסמודרום בייקונור נותר בשטח קזחסטן. משגר נפוץ מדגם פרוטון 3M היה ניתן לשגר רק ממנו. בהתאם לכך הוחלט על נחיצות של פיתוח משגר חדש שיענה לדרישות הבאות:

- יכולת שיגור לוויינים משטח רוסיה ובכך להחליף משגרים מסדרת "פרוטון" - ייצור על ידי מפעלים שנמצאים ברוסיה ללא מעורבות של מפעלי אוקראינה - שימוש בדלק לא רעיל - פישוט העברת משגר לאתר השיגור

בספטמבר 1992 החל מכרז ליצרן פוטנציאלי בה השתתפו תאגיד הטילים והחלל אנרגיה, מרכז חרוניצ'ב למחקר מדעי וייצור בתחום החלל ו-משרד התכנון מאקייב. בשנת 1994 החוזה הוענק ל-"מרכז חרוניצ'ב" במטרה להתחיל בטיסות ניסוי בשנת 2005. בשנת 1997 דווח שיש צורך להתחיל את התכנון מחדש.

בשנים 2013–2014 התקיים שיתוף פעולה בין רוסיה לבין קוריאה הדרומית בפיתוח משגר נרו 1. בפיתוח זה נוצלו פתרונות תכנוניים שפותחו עבור משגרי "אנגרה".

משגר קל "אנגרה 1.2" בעל יכולת לשגר למסלול לווייני נמוך מטען של כ-3.5 טון ולמסלול מסונכרן-שמש כ-2.4 טון. הוא כולל 2 שלבים. לצורכי שיגור הותאם כן שיגור מס' 35 בקוסמודרום פלסצק. שיגורי ניסוי ראשונים בוצעו בשנת 2014 והסתיימו בהצלחה. שיגור עם לוויין בוצע לראשונה בשנת 2022.

ייצור המשגר מבוצע במפעל "פוליוט" באומסק. תחילת ייצור סדרתי מתוכננת לשנת 2024.

משגר בינוני "אנגרה 3" היה צריך להחליף משגר זניט 2 שמיוצר באוקראינה. היכולת המתוכננת הייתה כ-15 טון. בשנת 2019 דמיטרי רוגוזין הודיע על ביטול הפרויקט תוך קידום פרויקט "סויוז 5" במקומו. בשנת 2022 הוכרז על חידוש התכנון.

משגר כבד תלת-שלבי עם יכולת עד כ-24 טון.

במקביל לתכנון הדגם הבסיסי היו הודעות על תכנון דגם משופר ודגם המתאים לשימוש רב פעמי. כמו כן נבדקה יכולת ניצול משגר זה לשיגורים של טיסות מאוישות לכיוון הירח.

שיגור ניסוי ראשון בוצע בשנת 2014 מכן שיגור 35 בקוסמודרום פלסצק.

בשנת 2018 דווח שהחל ייצור המשגר הראשון לשיגור בשנת 2021. הוא נדחה לסוף 2023. השיגור תוכנן מכן שיגור מקוסמודרום פלסצק.

לשנת 2028 מתוכנן שיגור ראשון של דגם "אנגרה A5V" עם יכולת מטען של 38 טון^[1].

מדיה וקבצים בנושא אנגרה בוויקישיתוף

• מידע על המשגר
• מידע רשמי באתר היצרנית
• מידע על השיגורים

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות	תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרה • תוכנית לונוחוד • תוכנית מארס • תוכנית זונד • תוכנית וגה
תוכניות מאוישות	תוכנית ווסטוק • תוכנית ווסחוד • תוכנית סויוז • תוכנית סאליוט • אינטרקוסמוס • פדרציה • מאדים 500 • תוכנית חקר הירח הרוסית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
משימות בולטות	ספוטניק 1 • ספוטניק 2 • לונה 2 • ווסטוק 1 • סויוז 1 • סויוז 11 • ונרה 11 • אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים	ווסטוק • ווסחוד • סויוז • מעבורת החלל בוראן • מעבורת החלל פטיצ'קה • מעבורת 2.02 • מעבורת 2.03 • תחנת החלל מיר • פרוגרס • קליפר • תוכנית מיר ומעבורות החלל • מיר-2 • תחנת החלל הבין-לאומית (המקטע הרוסי) • LK • משגר ווסטוק • משגר ווסחוד • משגר סויוז • משגר מולניה • פרוטון • זניט • N-1 • אנגרה • תחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים	יורי גגארין • גרמן טיטוב • ולנטינה טרשקובה • אלכסיי ליאונוב • לייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליוב • ולנטין גלושקו • ולדימיר צ'לומי • קרים קרימוב • קונסטנטין ציולקובסקי
קוסמודרומים	קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום פלסצק • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום סבובודני • קפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס	סרגיי אפאנסייב • יורי קופטב • אנאטולי פרמינוב • ולדימיר פופובקין • אולג אוסטפנקו • איגור קומארוב • דמיטרי רוגוזין • יורי בוריסוב
חברות ותאגידי חלל פרטיים	תאגיד החלל הרוסי אנרגיה • מחקר מדעי לבניית מכונות • אנרגומאש • מערכות המידע הלווייניות רשטניוב

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	ארצות הברית אטלס 5 • טאורוס • מינוטואר • אלקטרון • אנטארס • פאלקון 9 • פאלקון כבד • פגאסוס • SLS‏ • וולקן קנטאור • פיירפליי אלפה • רוסיה סויוז 2 • אנגרה • פרוטון (פרוטון M) • הרפובליקה העממית של סין צ'אנגג'נג (2C‏ • 2D‏ • 2F‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 4B‏ • 4C‏ • 5 • 6 • 7 • 8 • 11) • קואיג'ואו • קינטיקה 1 • קרס 1 • Zhuque • Jielong ‏• גרביטי • היפרבולה • הודו GSLV‏ • PSLV‏ • SSLV • LVM-3‏ • יפן H-II‏ (H-IIA)‏ • H-3‏ • אפסילון • איראן סימורג • Qaem • האיחוד האירופי וגה צרפת אריאן 6 קוריאה הדרומית נורי קוריאה הצפונית אונחה ישראל שביט
יצאו משימוש	ארצות הברית אטלס (1 • 2 • 3 • אג'ינה • אייבל • קנטאור • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E/F‏ • G‏ • H‏ • LV-3B‏ • SLV-3) • אתנה • ג'ונו 2 • דלתא (0100 • 2 • 3 • 4 • 1000 • 2000 • 3000 • 4000 • 5000 • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E‏ • G‏ • J‏ • L‏ • M‏ • N)‏ • ואנגארד • טיטן (טיטן 2 23G‏ • טיטן 2 GLV‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 3D‏ • 3E‏ • טיטן 3 מסחרי • 4‏ • 34D) • ליטל ג'ו • סטורן (1 • 5 • IB‏ • INT-21) • פאלקון 1 • רדסטון • תור (אג'ינה • אייבל • אייבלסטאר • בורנר • דלתא • תוראד-אג'ינה • DSV-2 • DSV-2U)‏ • Launcher One • סקאוט ברית המועצות ספוטניק • לונה • ווסטוק (ווסטוק K • ווסטוק 2 • ווסטוק 2M) • קוסמוס (קוסמוס 2 • קוסמוס 3M) • מולניה • ווסחוד • סויוז (סויוז • סויוז FG • סויוז U) • פרוטון (פרוטון • פרוטון K) • רוקוט • זניט (זניט 2 • זניט-3SL) • דנייפר • ציקלון (ציקלון 2 • ציקלון 3) הרפובליקה העממית של סין פנג באו 1 • צ'אנגג'נג (1 • 2 • 3) • יפן N-1‏ • N-II‏ • H-I‏ • H-IIB‏ • Mu‏ • הודו GSLV‏ (Mk I)‏ • צרפת דיאמנט • אריאן (1 • 2 • 3 • 4 • 5) • איראן סאפיר • קוריאה הדרומית נרו 1
בפיתוח	ניו גלן • אירטיש • סויוז SPG • סטארשיפ • צ'אנגג'נג 9 • צ'אנגג'נג 12 • טיאנלונג-3
פיתוחם בוטל	ארס 1 • ארס 5 • K-1‏ • Sea Dragon‏ • STAR 460 • Stratolaunch

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל ובנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ו.