Informatics Educational Institutions & Programs
 היפאסטרום
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | נרקיסיים |
| סוג: | היפאסטרום |
| שם מדעי | |
 Hippeastrumהרברט, 1821 | |
הִיפֵּאַסְטְרוּם (שם מדעי: Hippeastrum) הוא סוג של צמח נוי, גאופיט רב שנתי. על הסוג נמנים 70–75 מינים וקרוב ל-600+ בני כלאיים הגדלים מפקעות, כולם שייכים למשפחת הנרקיסיים (Amaryllidaceae) שמקום גידולם הטבעי הוא באזורי אקלים טרופי ואקלים סובטרופי של אמריקה מארגנטינה בדרום עד למקסיקו ובאיי אמריקה המרכזית. מינים אחדים מאופיינים בשל צורתם הגנדרנית. הצמחים פופולריים ובעלי משתלות ומוכרי פרחים נוהגים לכנות אותם בשם אמריליס יפהפה, פרח הגדל בטבע בדרום אפריקה. ואילו הצמח "היפאסטרום", כאמור, מקורו הוא מדרום אמריקה ומרכזה. פריחתו הפתאומית של הצמח וצבע הארגמן העז של פרחיו יוצר במקום הימצאו אווירת חג ולכן מחירו של הצמח, במקומות מסוימים, עולה פלאים, לפני כל חג, בתנאי שיובטח כי יפרח במועד.
כללית
ה"היפאסטרום" הוא צמח פקעת פופולרי הגדל בתוך הבית. הפקעת עדינה ואין לחשוף אותה לקור. חוץ מהגבלה זו, הצמח נוח לגידול ונותן פיצוי נאה למאמץ נמוך. בייחוד לאלה האוהבים פריחה בבית: במרבית ארצות העולם - בחודשי החורף בארץ ישראל - באביב. בכמויות אפשר למצוא את הצמח בגינות. ל"היפהסרום" שושנת עלים ירוקים ופרחים בצבע ארגמן או ורוד. גודלן של הפקעות הוא בקוטר של 5–12 ס"מ. הפקעת מפתחת שניים עד שבעה גלדים[1] וכך הפקעת המלאה היא בגודל של 30–90 ס"מ אורך ו-2.5-5 ס"מ רוחב. מבנה הצמח הוא חלול, 30-75 ס"מ גובה, 1-2 ס"מ קוטר. מספר הפרחים תלוי במין, 2 עד 15 פרחים, בגודל של 13–20 ס"מ כל אחד. לכל פרח 6 אבקנים: 3 חיצוניים ו-3 פנימיים. לפקעת של הצמח דרושה קרקע אוורירית וככל שהטמפרטורה החיצונית גבוהה יותר על הקרקע להיות מאווררת יותר.
גידול לנוי
מעת הטמנת הפקעות עד הפריחה עוברות שלוש שנים. על הפקעת לגדול באזור מוצל למחצה. יש חשיבות לשימוש במצע איכותי ומנוקז כהלכה. הצמח זקוק להשקיה מועטה. את הפקעת יש לשתול כשהיא מגיעה עד פני האדמה. הצמח הוא רב שנתי ויש להיזהר שלא לפגוע בשורשים הבשרניים.
קישורים חיצוניים
- היפאסטרום, באתר ITIS (באנגלית)
- היפאסטרום, באתר NCBI (באנגלית)
- היפאסטרום, באתר Tropicos (באנגלית)
- היפאסטרום, באתר GBIF (באנגלית)
- היפאסטרום, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הבצל בנוי שכבות-שכבות של גלדים; הגלד הוא למעשה גלגול של עלה, שעבר התמחות לשמש כאיבר אגירה, ובהתאם התעבה ואיבד את הכלורופיל
