Effects of the storage conditions on the stability of natural and synthetic cannabis in biological matrices for forensic toxicology analysis: An update from the literature
תוכן עניינים
חנות מין (הנקראת גם חנות סקס, חנות למבוגרים או חנות ארוטית) היא חנות קמעונאית שמוכרת מוצרים הקשורים לבידור מיני או ארוטי למבוגרים, כגון אביזרי מין, הלבשה תחתונה, ביגוד, פורנוגרפיה ומוצרים נלווים אחרים.
היסטוריה
ניתן לטעון כי חנות המין הראשונה הייתה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ברשת החנויות דיאנה סליפ (אנ') בפריז, צרפת. בחנות הזו נמכרו ספרים ארוטיים, תמונות ארוטיות והלבשה תחתונה[1].
כביכול, חנות המין "הרשמית" הראשונה בעולם נפתחה ב-1962 על ידי ביאטה אוזה בפלנסבורג, גרמניה המערבית. ברוב המדינות, חנויות המין מוסדרות בחוק, כאשר הגישה אל חנויות המין אינה מותרת על ידי קטינים. לעומת זאת, יש מדינות שאוסרות על קיום חנויות מין ואוסרות על מכירת מוצרים מיניים או ארוטיים[2].
בשנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה ה-21 הפכה רכישה של מוצרי מין לפעילות מקובלת יותר, ורשתות של מוצרי מין והלבשה תחתונה הפכו לעסקים לגיטימים במדינות רבות ברחבי העולם[3].
בישראל
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה לפעול בישראל רשת של חנויות מין בשם "ארוס". הסניף הראשון שלה נפתח ברחוב החשמונאים בתל אביב, בנובמבר 1970[4]. חנות שנייה נפתחה ברחוב ינאי במרכז ירושלים והביא להפגנות של אנשי העדה החרדית נגדה[5]. ביוני 1972 נפרצה החנות בתל אביב ונשרפה כליל על ידי תלמידי ישיבה שהגיעו מירושלים. הם השאירו כרוז בו כתבו שהם פועלים בשם ארגון חרדי - "קש"ת" ("קבוצת שומרי תורה")[6]. הם נתפסו מיד ונידונו לשנת מאסר[7].
במאי 1973 זוכה בעל חנות "ארוס" מאשמה של הפצת פרונוגרפיה[8].
בשנת 1975 נפתחה חנות "ארוס" גם בחיפה[9].
בתחילת 1989 הושלך לתוך חנות לאבזרי מין במרכז כלל בירושלים רימון יד, ונדקרה עובדת בחנות בתל אביב[10].
בתחילת שנות ה-2000 גדל מספר חנויות המין בישראל לכ-80[11], ואף החלו להימכר אבזרי מין בבתי מרקחת[12], והוקמו חנויות הפונות למגזר החרדי[13].
קישורים חיצוניים
- אתר חדשות ערוץ 2, מין ריב שכזה: "סקס סטייל" טוענת כי שכנתה "ארוס" גוזלת לקוחות באמצעים לא כשרים, באתר גלובס, 24 במאי 2009
- נטע הלפרין, עכבר העיר, פורנוגרפיה אמנותית: תערוכה חדשה בחנות לאביזרי מין, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011
- צפי סער, עקרון הרטט: הנשים שמעצבות צעצועי מין לעצמן, באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2017
- שלי אפלברג, קנית בחנות סקס? יוצג שם החנות המדויק בחשבון האשראי, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ Dupouy, Alexandre Dupouy (2019). City of Pleasure: Paris Between the Wars. Korero Press. p. 84. ISBN 9781912740055. ארכיון מ-2021-04-29. נבדק ב-2021-08-14.
- ^ Kashmira Gander (15 במרץ 2017). "Par Femme: The Coolest Women's Sex Shop on the Internet". The independent. ארכיון מ-2020-06-08. נבדק ב-12 בספטמבר 2017.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ הילה רון, עכבר העיר, סיפורים על אביזרי מין: תשכחו מהסליזיות, ותתחילו לרכוש, באתר הארץ, 17 במרץ 2010
ניר קיפניס, לחם, קוטג' ואביזרי-מין, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2012 - ^ מין עסקים כאלו, "העולם הזה", גיליון 1734 מ-25 בנובמבר 1970, עמוד 24
- ^ במלחמה נגד "ארוס' יימצאו גם מתאבדים, מעריב, 9 ביוני 1972
חרם על היצר הרע, "העולם הזה", גיליון 1815 מ-14 ביוני 1972, עמוד 27 - ^ אילן בכר, חץ מורעל מקש"ת, מעריב, 15 באוקטובר 1982
המשך הכתבה - חץ מורעל מקש"ת, מעריב, 15 באוקטובר 1982
אמנון לוי, קש״ת תוקפת שוב, חדשות, 19 באוגוסט 1988 - ^ מאסר לנאשמים בהצתת "ארוס ", מעריב, 2 באוקטובר 1972
- ^ זוכה בעל חנות "ארוס", על המשמר, 21 במאי 1973
- ^ חנות "ארוס" תיפתח בחיפה תנות לאביזרי מין, מעריב, 29 בספטמבר 1975
- ^ בוקי נאה, מצוד משטרתי אחר צעיר שדקר מוכרת בחנות ארוס בתל־אביב, חדשות, 15 במרץ 1989
- ^ אסף נבו ושרי ליכטיק, סקס כחול לבן, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2002
- ^ קרן צוריאל-הררי, ויברטורים בבית מרקחת?, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2003
- ^ בלומברג, הכירו את הרב שמוכר לדתיים צעצועי מין כשרים, באתר TheMarker, 20 במאי 2015