Type a search term to find related articles by LIMS subject matter experts gathered from the most trusted and dynamic collaboration tools in the laboratory informatics industry.
 | |
| אלדה, 2008 | |
| לידה |
28 בינואר 1936 (בן 88) הברונקס, ניו יורק שבארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Alphonso Joseph D'Abruzzo  |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1958 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
ארלין וייס (1957–?) |
| צאצאים |
ביאטריס אלדה, אליזבת אלדה, איב אלדה |
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.alanalda.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלן אלדה (באנגלית: Alan Alda; נולד ב-28 בינואר 1936) הוא שחקן קולנוע, במאי ותסריטאי אמריקאי זוכה 6 פרסי גלובוס הזהב ו-6 פרסי אמי. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2005 על תפקידו בסרט "הטייס".
נולד בשם אלפונסו ג'וזף ד'אברוזו (Alphonso Joseph D'Abruzzo) ברובע הברונקס בניו יורק שבארצות הברית, למשפחה קתולית. הוריו הם "מיס ניו יורק" לשעבר ג'ואן בראון והשחקן-זמר רוברט אלדה. בגיל שבע חלה במחלת שיתוק ילדים. בסיוע פיזיותרפיה אינטנסיבית החלים ממרבית התסמינים של המחלה.
אלדה למד ב"תיכון ארכיבישוף סטפינק", ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פולדהאם. בנעוריו למד אלדה גם בפריז, שיחק במחזה מקומי ברומא והופיע עם אביו באמסטרדם. לאחר שסיים את לימודיו שירת אלדה בצבא ארצות הברית כתותחן והוצב בקוריאה.
את קריירת המשחק שלו החל אלדה בתחום הטלוויזיה באמצע שנות ה-50 כשהופיע במספר סדרות מקומיות ובראשן בסדרה הקומית זוכת 8 פרסי אמי "המופע של פיל סילברס".
ב-1966 פנה אלדה לתחום התיאטרון ושיחק בתפקיד ראשי במחזמר המוזיקלי "עץ התפוח". הוא קיבל על הופעתו הראשונה על בימת ברודוויי מועמדות לפרס טוני.
את קריירת הקולנוע שלו החל אלדה ב-1963 בדרמה הקומית "אבדו הימים ההם" לאחר מכן, ב-1968, שיחק בקומדיית הספורט "נמר של נייר"; על משחקו בסרט היה אלדה מועמד לפרס גלובוס הזהב.
ב-1972 זכה בתפקיד הראשי בסדרת המלחמה הקומית "מ.א.ש". בסדרה גילם אלדה את הוקאיי פירס, הדמות היחידה שהופיעה בכל פרקי הסדרה, לא מעט בזכות הפרק "הוקאיי", שהיה, למעשה, מונולוג ארוך שלה. פירס, המכונה "הוקאיי" על שם דמות מתוך המוהיקני האחרון, הוא הרופא הראשי במחנה, מנתח, פציפיסט ורודף-שמלות. ב-1973 היה אלדה מועמד לפרס אמי על תפקידו בסדרה ומועמד לפרס גלובוס הזהב. בשנה שלאחר מכן זכה בשני פרסי אמי בקטגוריות שחקן השנה בסדרה והשחקן הראשי בסדרה קומית על תפקידו, וכן היה מועמד בפעם שלישית לפרס גלובוס הזהב. ב-1975 זכה אלדה לראשונה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות כפולה לפרס אמי על תפקידו בסדרה, וב-1976 קיבל אלדה את פרס גלובוס הזהב השני שלו ובמועמדות כפולה נוספת לפרס אמי. ב-1977 קיבל אלדה שלוש מועמדויות לפרס אמי, שמהן זכה באחת. כמו כן קיבל מועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב.
ב-1978 קיבל אלדה 4 מועמדויות לפרס אמי, שאחת מהן הייתה על תפקידו בסדרת הדרמה הביוגרפית "הרוג אותי אם תוכל". כמו כן קיבל מועמדות שישית לפרס גלובוס הזהב. בשנה זו חזר אלדה לככב בתחום הקולנוע ושיחק בדרמה הרומנטית מועמדת 4 פרסי האוסקר "פעם בשנה, באותו מקום"; על משחקו קיבל אלדה מועמדות שביעית לפרס גלובוס הזהב. כן הופיע אלדה בדרמה הרומנטית "חליפת קליפורניה".
ב-1979 זכה אלדה בפרס אמי הרביעי שלו ובמועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב. בשנה שלאחר מכן זכה אלדה בפרס גלובוס הזהב השלישי שלו ובשתי מועמדויות לפרס אמי. ב-1981 קיבל אלדה את פרס גלובוס הזהב הרביעי שלו וכן קיבל שתי מועמדויות נוספות לפרס אמי. ב-1982 זכה אלדה בפרס אמי החמישי שלו ובפרס גלובוס הזהב החמישי שלו. בנוסף קיבל אלדה בשנה זו שתי מועמדויות על תפקידו בדרמה הקומית "ארבע העונות".
ב-1983, בעונתו האחרונה בסדרה מ.א.ש, זכה אלדה על תפקידו בפרס גלובוס הזהב השישי שלו ובשתי מועמדויות לפרס אמי.
ב-1989 שיחק אלדה בדרמה הקומית מועמדת 3 פרסי האוסקר של וודי אלן, "פשעים ועבירות קלות". ב-1993 השתתף אלדה בסרט נוסף של וודי אלן, קומדיית הפשע "תעלומת רצח במנהטן".
ב-1994 קיבל אלדה את המועמדות ה-28 שלו לפרס אמי, על תפקידו בסרט "והלהקה מנגנת". בשנה שלאחר מכן קיבל את מועמדות פרס גלובוס הזהב ה-15 שלו, על תפקידו בדרמת הספורט "המייל הלבן".
ב-1996 שיחק אלדה בסרט שלישי מבית היוצר של וודי אלן, הקומדיה המוזיקלית "כולם אומרים אני אוהב אותך".
בשנת 2000 קיבל אלדה מועמדות לפרס אמי על תפקיד האורח בו הופיע בסדרה המצליחה "ER". בנוסף שיחק בשנה זו בתפקיד ראשי בקומדיית הפנטזיה המצליחה "מה נשים רוצות"; בסרט גילם את דן וואנמייקר, מנהלו של גיבור הסרט ניק מרשל (מל גיבסון) שמחליט לפטר אותו ולהעסיק במקומו את דרסי מק'גווייר (הלן האנט). ב-2001 קיבל אלדה את מועמדותו ה-30 במספר לפרס אמי, על תפקידו בסרט Club Land.
בשנת 2004, כשהוא בן 68, הגיע אלדה לשיא מבחינה קולנועית, כשקיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על גילום דמותו של הפוליטיקאי האמריקאי, סנאטור אואן ברוסט, שניהל מאבק ציבורי נוקב עם הטייס הווארד יוז (לאונרדו דיקפריו) בדרמה הביוגרפית זוכת 5 פרסי האוסקר של מרטין סקורסזה, "הטייס". על תפקידו קיבל אלדה בנוסף גם מועמדות שנייה לפרס באפט"א.
באותה שנה החל אלדה לשחק בסדרת הדרמה הפוליטית "הבית הלבן", בה גילם אלדה את דמותו של הסנאטור מטעם קליפורניה ארנולד ויניק; על תפקידו בסדרה קיבל אלדה שתי מועמדויות לפרס אמי, ב-2005 וב-2006.
בשנת 2005 זכה אלדה להערכה בתחום התיאטרון בו היה פעיל למעלה מ-40 שנה, וקיבל את "פרס דרמה דסק" על הופעתו במחזה "גלאנגארי גלאן רוס".
ב-2009 קיבל אלדה את מועמדותו ה-33 לפרס אמי, על תפקיד האורח שביצע בסדרה הקומית "רוק 30".
ב-2019 זכה בפרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.
מאז 1957 נשוי לשחקנית האמריקאית-יהודייה, ארלין וייס(אנ'), ולזוג נולדו 3 בנות ביניהן השחקניות אליזבת אלדה וביאטריס אלדה.
אלדה הוא חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
ביולי 2018, במהלך ריאיון לתוכנית הבוקר של CBS, אלדה חשף כי בשנים האחרונות הוא מתמודד עם מחלת פרקינסון[1].
אתר האינטרנט הרשמי של אלן אלדה (באנגלית)
אלן אלדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אלן אלדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלן אלדה, באתר AllMovie (באנגלית)
אלן אלדה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אלן אלדה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אלן אלדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלן אלדה, באתר Discogs (באנגלית)
אלן אלדה, באתר Songkick (באנגלית)
סמדר רייספלד, השחקן אלן אלדה מלמד מדענים להיות יותר אמפתיים, באתר הארץ, 2 במאי 2018
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת קומדיה | ||
|---|---|---|
| 1952–1975 | אלן יאנג (1950) • סיד סיזר (1951) • ג'ימי דוראנט (1952) • דונלד או'קונור (1953) • דני תומאס (1954) • פיל סילברס (1955) • סיד סיזר (1956) • ג'ק בני (1957) • ג'ק בני (1959) • דיק ואן דייק (1964) • דיק ואן דייק (1965) • דיק ואן דייק (1966) • דון אדמס (1967) • דון אדמס (1968) • דון אדמס (1969) • ויליאם וינדום (1970) • ג'ק קלוגמן (1971) • קרול או'קונור (1972) • ג'ק קלוגמן (1973) • אלן אלדה (1974) • טוני רנדל (1975) | |
| 1976–2000 | ג'ק אלברטסון (1976) • קרול או'קונור (1977) • קרול או'קונור (1978) • קרול או'קונור (1979) • ריצ'רד מאליגן (1980) • ג'אד הירש (1981) • אלן אלדה (1982) • ג'אד הירש (1983) • ג'ון ריטר (1984) • רוברט גיום (1985) • מייקל ג'יי פוקס (1986) • מייקל ג'יי פוקס (1987) • מייקל ג'יי פוקס (1988) • ריצ'רד מאליגן (1989) • טד דנסון (1990) • ברט ריינולדס (1991) • קרייג טי. נלסון (1992) • טד דנסון (1993) • קלסי גראמר (1994) • קלסי גראמר (1995) • ג'ון לית'גו (1996) • ג'ון לית'גו (1997) • קלסי גראמר (1998) • ג'ון לית'גו (1999) • מייקל ג'יי פוקס (2000) | |
| 2001–הווה | אריק מקורמק (2001) • ריי רומנו (2002) • טוני שלהוב (2003) • קלסי גראמר (2004) • טוני שלהוב (2005) • טוני שלהוב (2006) • ריקי ג'רווייס (2007) • אלק בולדווין (2008) • אלק בולדווין (2009) • ג'ים פרסונס (2010) • ג'ים פרסונס (2011) • ג'ון קראייר (2012) • ג'ים פרסונס (2013) • ג'ים פרסונס (2014) • ג'פרי טמבור (2015) • ג'פרי טמבור (2016) • דונלד גלובר (2017) • ביל היידר (2018) • ביל היידר (2019) • יוג'ין לוי (2020) • ג'ייסון סודייקיס (2021) • ג'ייסון סודייקיס (2022) • ג'רמי אלן וייט (2023) • ג'רמי אלן וייט (2024) | |
| פרס אמי לשחקן משנה מצטיין בסדרת דרמה | |
|---|---|
|
| מנחי טקסי האוסקר | ||
|---|---|---|
| 1928-1940 | דאגלס פיירבנקס וויליאם דמיל (1928) • ויליאם דמיל (1929) • קונרד נייג'ל (1930) • לורנס גרנט (1931) • ליונל ברימור (1932) • ויל רוג'רס (1933) • ארווין קוב (1934) • פרנק קפרה (1935) • ג'ורג' ג'סל (1936) • בוב ברנס (1937) • ללא מנחה (1938) • בוב הופ (1939) • בוב הופ (1940) | |
| 1941-1960 | ללא מנחה (1941) • בוב הופ (1942) • ג'ק בני (1943) • בוב הופ וג'ון קרומוול (1944) • בוב הופ וג'יימס סטיוארט (1945) • ג'ק בני (1946) • ללא מנחה (1947) • רוברט מונטגומרי (1948) • פול דאגלס (1949) • פרד אסטר (1950) • דני קיי (1951) • בוב הופ וקונרד נייג'ל (1952) • דונלד או'קונור ופרדריק מארץ' (1953) • בוב הופ ותלמה ריטר (1954) • ג'רי לואיס, קלודט קולבר וג'וזף מנקייביץ' (1955) • ג'רי לואיס וסלסט הולם (1956) • בוב הופ, דייוויד ניבן, ג'יימס סטיוארט, ג'ק למון ורוזלינד ראסל (1957) • בוב הופ, דייוויד ניבן, טוני רנדל, מורט סול, לורנס אוליבייה וג'רי לואיס (1958) • בוב הופ (1959) • בוב הופ (1960) | |
| 1961-1980 | בוב הופ (1961) • פרנק סינטרה (1962) • ג'ק למון (1963) • בוב הופ (1964) • בוב הופ (1965) • בוב הופ (1966) • בוב הופ (1967) • ללא מנחה (1968) • ללא מנחה (1969) • ללא מנחה (1970) • הלן הייז, אלן קינג, סמי דייוויס ג'וניור וג'ק למון (1971) • קרול ברנט, מייקל קיין, צ'רלטון הסטון ורוק הדסון (1972) • ג'ון יוסטון, ברט ריינולדס, דייוויד ניבן ודיאנה רוס (1973) • סמי דייוויס ג'וניור, בוב הופ, שירלי מקליין ופרנק סינטרה (1974) • גולדי הון, ג'ין קלי, וולטר מתאו ורוברט שו (1975) • וורן בייטי, אלן בורסטין, ג'יין פונדה וריצ'רד פריור (1976) • בוב הופ (1977) • ג'וני קרסון (1978) • ג'וני קרסון (1979) • ג'וני קרסון (1980) | |
| 1981-2000 | ג'וני קרסון (1981) • לייזה מינלי, דאדלי מור, ריצ'רד פריור ו-וולטר מתאו (1982) • ג'וני קרסון (1983) • ג'ק למון (1984) • אלן אלדה, ג'יין פונדה ורובין ויליאמס (1985) • צ'בי צ'ייס, גולדי הון ופול הוגאן (1986) • צ'בי צ'ייס (1987) • ללא מנחה (1988) • בילי קריסטל (1989) • בילי קריסטל (1990) • בילי קריסטל (1991) • בילי קריסטל (1992) • וופי גולדברג (1993) • דייוויד לטרמן (1994) • וופי גולדברג (1995) • בילי קריסטל (1996) • בילי קריסטל (1997) • וופי גולדברג (1998) • בילי קריסטל (1999) • סטיב מרטין (2000) | |
| 2001-2020 | וופי גולדברג (2001) • סטיב מרטין (2002) • בילי קריסטל (2003) • כריס רוק (2004) • ג'ון סטיוארט (2005) אלן דג'נרס (2006) • ג'ון סטיוארט (2007) • יו ג'קמן (2008) • סטיב מרטין ואלק בולדווין (2009) • ג'יימס פרנקו ואן האת'וויי (2010) • בילי קריסטל (2011) • סת' מקפרלן (2012) • אלן דג'נרס (2013) • ניל פטריק האריס (2014) • כריס רוק (2015) • ג'ימי קימל (2016) • ג'ימי קימל (2017) • ללא מנחה (2018) • ללא מנחה (2019) • ללא מנחה (2020) | |
| 2021-היום | רג'ינה הול, ונדה סייקס ואיימי שומר (2021) • ג'ימי קימל (2022) • ג'ימי קימל (2023) | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
LIMS forum content by LIMS forum members is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License. Based on a work at www.limsforum.com.
