Infrastructure tools to support an effective radiation oncology learning health system

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

האסוציאציה מקשרת בין עצמים שיכולים להיות מסוגים שונים - עובדות, רעיונות, פעולות, דימויים, גירויים ותגובות, זיכרונות וכדומה. בתאוריות הלמידה אסוציאציה מוגדרת כקשר בין גירויים לתגובות, ולא בהכרח בין שני זיכרונות שניתנים לשליפה לתודעה. רוב תאוריות אלה הושפעו מהאסכולה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, אסכולה אשר עוסקת בחקר ההתנהגות הגלויה של בעלי חיים ובני-אדם.

ישנם הסברים אפשריים רבים לגבי אופן היווצרותו של קשר אסוציאטיבי, כגון היווצרות סינפסות חדשות במוח, דפוסים של פעילות עצבית או רשתות של רעיונות מופשטים הקיימות במוחנו.

זיכרון פעיל יכול להביא לשליפת זיכרונות שיש לו אתם קשר של סמיכות, על ידי הפעלתם באמצעות חיווט סינפטי. החיווט נוצר בתהליך של למידה שמקשרת אותו אל זיכרונות שנשלפו בסמיכות אליו בטווח של עד שעות^[1]. החיווט מתחזק ככל שהתבנית חוזרת על עצמה מכיוון שהדבר עשוי להעיד על קשר אפשרי של סיבה ותולדה או קשר ביוגרפי.

שליפת רצף אסוציאציות של אירוע או תרחיש הכוללים פרטים רבים, מתבצע על ידי חיווט סינפטי טורי הקיים בין זיכרונות שונים שמייצגים את פרטי האירוע ומאפשרים את שליפתם בזה אחר זה ובהתאם לסדר ההתרחשות ואף בסדר ההפוך^[2]. השליפה הטורית משמשת גם להתמצאות במרחב החיוני לצורך ניווט, כאשר זיכרון אחד שמייצג קטע דרך נשלף ושולף את הזיכרון הבא שמנבא את קטע הדרך הבא על ידי רצף טורי של נוירוני מיקום.

אסוציאציה של דמיון מופיעה כאשר שני תאי עצב ויותר חולקים ביניהם את אותם חיבורים סינפטיים, כך שעירור באחד מהם עשוי לעורר את השני ולהציג את תוכנו לצד התוכן של קודמו. החיבורים הסינפטיים הם אבני הבניין של התוכן המאוחסן בתאי עצב, כך שחיבורים המשותפים לשני תאים מייצג את המשותף להם, לצד חיבורים שייחודיים להם שמייצג את השוני ביניהם.

הפסיכואנליזה וגישות טיפוליות אחרות מתמקדות בחוויה הפסיכולוגית המתעוררת באמצעות גירוי או אירוע, כך שאסוציאציות הופכות לכלי בעל חשיבות רבה במהלך הטיפול. לדוגמה המילה "זבוב" עשויה להעלות אצל המטופל באסוציאציה את המילה "כנפיים", מילה זו עשויה להעלות באסוציאציה את המילה "מטוס" וכן הלאה. שרשרת אסוציאציות זו יכולה לשמש בידי המטפל כדי לאבחן ולאתר קונפליקטים והגנות פסיכולוגיות אצל המטופל.

טכניקה זו משמשת גם במחקרי למידה מילוליים ובמחקרים פסיכובלשניים הבודקים כיצד נוצרת משמעות למילה כלשהי. כאן קיימת הבחנה בין אסוציאציות סינטגמטיות (מילה עוקבת מבחינה תחבירית, כגון כיסא-גדול) לאסוציאציות פרדיגמטיות, (מילה קשורה מבחינת המשמעות, כגון כיסא-שולחן). ילדים נוטים להעלות אסוציאציות סינטגמטיות, ומבוגרים נוטים להעלות אסוציאציות פרדיגמטיות. על פי ההנחה יש במוח "אזורי אסוציאציה", כגון האונה המצחית והקודקודית, שבהם מתרכזת הפעילות השכלית של למידה, חשיבה והסקה.

משום שהמידע בזיכרון לטווח ארוך מקודד על בסיס משמעות תוך קישוריות לידע קודם^[3], האסוציאציה היא אחת הדרכים לשפר את יכולת השליפה מהזיכרון^[4]. שימוש באסוציאציות נעשה גם בחיבור הגדרות לתשבצים ובמיוחד לתשבצי היגיון.

• למידה
• התניה קלאסית
• התניה אופרנטית
• פסיכואנליזה
• אסוציאציות חופשיות
• קונוטציה

• אסוציאציות, דף שער בספרייה הלאומית