Informatics Educational Institutions & Programs

ערך זה עוסק בדמות מקראית, בנם של יעקב ולאה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יששכר (פירושונים).

יששכר

לידה	פדן ארם
פטירה	מצרים העתיקה
אב	יעקב
אם	לאה
בן או בת זוג	חזקה
צאצאים	תולע, ישוב, פוה, שמרון
מספר צאצאים	4

יִשָּׂשכָר, (מבוטא יִשָּׂכָר^[1]) הוא בנו התשיעי של יעקב מלאה, שלה הוא הבן החמישי. יששכר הוא אבי שבט יששכר שזכו בנחלה בישראל באזור עמק יזרעאל.^[2]

שמו מוסבר בספר בראשית:

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר.

— ספר בראשית, פרק ל', פסוקים י"ז–י"ח

בשם יששכר מופיעה המילה 'שכר'. על פי לאה זהו שכרה על כך שנתנה ליעקב את שפחתה.

על פי מדרש תדשא פרק ח' נולד יששכר בי' באב ונפטר בגיל 122.

את שמו "יששכר" יש לקרוא לפי אהרן בן אשר כ"ישכר" (וכך היא הקריאה המקובלת ברוב העדות בקריאת התורה) ואילו לפי משה בן נפתלי יש לקרוא "יששכר".

ערך מורחב – שבט יששכר

וְלִבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפוּאָה יָשׁוּב וְשִׁמְרוֹן – אַרְבָּעָה. וּבְנֵי תוֹלָע עֻזִּי וּרְפָיָה וִירִיאֵל וְיַחְמַי וְיִבְשָׂם וּשְׁמוּאֵל, רָאשִׁים לְבֵית אֲבוֹתָם לְתוֹלָע, גִּבּוֹרֵי חַיִל לְתֹלְדוֹתָם, מִסְפָּרָם בִּימֵי דָוִיד – עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. וּבְנֵי עֻזִּי יִזְרַחְיָה, וּבְנֵי יִזְרַחְיָה מִיכָאֵל וְעֹבַדְיָה וְיוֹאֵל יִשִּׁיָּה – חֲמִשָּׁה רָאשִׁים כֻּלָּם. וַעֲלֵיהֶם לְתֹלְדוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם גְּדוּדֵי צְבָא מִלְחָמָה – שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אָלֶף, כִּי הִרְבּוּ נָשִׁים וּבָנִים. וַאֲחֵיהֶם לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשָׂשכָר גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים – שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף, הִתְיַחְשָׂם לַכֹּל.

— ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוקים א'–ה'

ברכת יעקב ליששכר מופיעה בבראשית, מ"ט, י"ד–ט"ו:^[3]

יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם, רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.

— ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוקים י"ד–ט"ו

ברכת יעקב מתארת את יששכר כעובד אדמה. יששכר גם יהיה משועבד לשכניו בעבודות כפייה.^[4] ברכתו של יששכר הוא החמור אשר בתרבויות מסופוטמיה, להבדיל מהתרבויות האירופאיות, היה נחשב לחיה בעלת כוח סיבולת וחוסן נפשי.^[5] זאב ויסמן חוקר המקרא רואה יסוד אירוני בין המעמסה, שהיא מנת חלקו של החמור אשר באה בניגוד למנוחה המתוארת בחלק השני של הברכה. לשיטתו בברכה זו טמון יסוד סאטירי למעמדו הפוליטי של שבט יששכר.^[6] אם ברכת יעקב הציגה את מלאכת המשא של יששכר, באה ברכתו של משה, והציגה אותו כיושב אהלים: ”שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.”^[7]

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת עצמות יששכר וזבולון קברו אותם בצידון בחלק אשר נפל לבניהם.

— ספר הישר, סוף ספר יהושע

ובסדר הדורות מביא בשם "גלילות ארץ ישראל":

ועצמות יששכר וזבולן בצידון הוא צידון רבה בשפת ים הגדול, וחוץ לעיר קבר זבולן בכיפה ובית הכנסת שם.

— סדר הדורות, שנת ב"א תקי"ד, בשם "גלילות ארץ ישראל"

בספר צוואות השבטים נאמר כי יששכר נקבר בחברון,^[8] בדומה לאמור בו לגבי שאר השבטים.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

• עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
• הסכם יששכר וזבולון

• השם יששכר והגייתו אתר האקדמיה ללשון העברית.

מדיה וקבצים בנושא יששכר בוויקישיתוף

• יששכר בן יעקב אבינו, דף שער בספרייה הלאומית

בני יעקב
בני לאה	ראובן • שמעון • לוי • יהודה • יששכר • זבולון
בני רחל	יוסף • בנימין
בני בלהה	דן • נפתלי
בני זלפה	גד • אשר
בנות יעקב	דינה (בת לאה) • בנות יעקב
ערכים קשורים	לידת בני יעקב • שבטי ישראל